דוח חריף שחשף היום (שלישי) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מציב את מחוז חיפה בדירוג מביך: שלישי מבין כלל מחוזות ישראל בהיקף התלונות שהוגשו בנושא ארנונה. הממצאים מלמדים כי כארבעים אחוז מהפניות שהגיעו לנציבות נמצאו מוצדקות – ומעידות על כשלים מערכתיים בהתנהלות הרשויות.
הדוח המיוחד סוקר את מכלול התלונות שהתקבלו בנציבות בין השנים 2023 לנובמבר 2025, ומצייר תמונה עגומה של היחסים בין השלטון המקומי לתושביו דווקא בסוגיה הרגישה ביותר: הכיס. בסך הכל הגיעו אל שולחן הנציבות 937 תלונות מכל רחבי המדינה הנוגעות למיסוי מוניציפלי, וכתוצאה מבירורן זכו תושבים בהחזרים כספיים מצטברים של כ־376 אלף שקל.
חיפה: שלישית בטבלה הארצית
הנתונים החדשים ממקמים את מחוז חיפה עם 10.7 פניות על כל 100 אלף נפשות – מיד אחרי מחוז ירושלים, שהוביל את הרשימה ב־15.1 תלונות לכל 100 אלף תושבים, ומחוז יהודה ושומרון עם 11.1. שיעור הפניות שנקבעו כצודקות או שהסתיימו בהסדרת הבעיה עמד במחוז חיפה על 40.4 אחוז – נתון המשקף את הממוצע הכלל-ארצי, אך אינו מפחית מחומרת התופעה.
הנושא שעורר את מירב הפניות ברחבי הארץ היה תחום ההנחות והפטורים ממיסי ארנונה, אשר ריכז 41.8 אחוז מסך כל התלונות. גם כאן שיעור המקרים שנמצאו מוצדקים היה משמעותי – 41.6 אחוז – עדות ברורה לכך שרשויות רבות אינן מיישמות כהלכה את ההקלות שהחוק מחייב אותן להעניק.
ניתוח מעמיק יותר של המקרים שבהם הוכרה התלונה כצודקת מגלה דפוס חוזר: ב־70.3 אחוז מהפניות שנמצאו מוצדקות, מדובר היה בהתנהלות שסטתה מעקרונות המינהל התקין. בכ־24 אחוז מהמקרים הנוספים התגלה כי הרשות פעלה בניגוד ישיר להוראות החוק, או ללא סמכות חוקית כלל.
קופות הרשויות מתנפחות – התושבים משלמים את המחיר
הדוח חושף פער מטריד בין הגידול העצום בהכנסות הרשויות מארנונה לבין הצמצום בהנחות ובפטורים לתושבים. במהלך השנתיים האחרונות שנבדקו זרמו לקופות המוניציפליות כשלושה מיליארד שקל נוספים ממיסוי ארנונה: ההכנסות טיפסו מ־28.2 מיליארד שקל בשנת 2021 ל־31.2 מיליארד שקל ב־2023 – עלייה חדה של כעשרה אחוזים.
אלא שבמקביל לעלייה בהכנסות, שיעור הגבייה בפועל דווקא שחק: ב־2023 ירד ל־72 אחוז, ירידה של שתי נקודות אחוז ביחס לשנה הקודמת. ובמקביל, חובות האזרחים ובעלי העסקים לרשויות תפחו עד כדי 11.9 מיליארד שקל – סכום עתק המעיד על קושי אמיתי לעמוד בנטל.
מהצד השני של המשוואה, היקף ההטבות והפטורים שהרשויות העניקו הלך ונשחק, ועמד על כ־7.38 מיליארד שקל בלבד. השילוב בין עליית הנטל לבין קיצוץ ההקלות יוצר מציאות שבה תושבים רבים נאלצים להיאבק על מה שמגיע להם בדין.
מקרה מבחן בחיפה: הנחה נגזלה ללא הסבר
אחד המקרים הבולטים שהדוח מביא נוגע ישירות לעיריית חיפה ומדגים כיצד בירוקרטיה פוגעת באזרחים חלשים. תושבת העיר פנתה בבקשה לקבלת הנחה בארנונה לשנת 2024 בשל הכנסה מועטה, ואכן אושרה לה הטבה בשיעור 90 אחוז. אולם במהלך אותה שנה, ללא התראה מוקדמת וללא נימוק, הורידה העירייה את גובה ההקלה ל־70 אחוז.
בירור שערכה הנציבות חשף את הסיבה לשינוי: העירייה שינתה באופן חד-צדדי את שיטת חישוב מספר הנפשות המתגוררות בנכס. במקום להתבסס על מניין הנפשות בעת הגשת הבקשה – כפי שנהוג וכפי שקבע היועץ המשפטי של העירייה עצמה – ביצעה העירייה חישוב לפי מספר הנפשות בשנת ההכנסה שקדמה לכך. שינוי מתודולוגי זה, כך נקבע, עמד בסתירה ישירה לחוות הדעת המשפטית הפנימית של הרשות.
בעקבות התערבות הנציבות הושבה למתלוננת ההנחה במלואה – 90 אחוז – עבור שנת 2024. מעבר לתיקון הפרטני, חייבה הנציבות את עיריית חיפה לפרסם את מדיניותה בסוגיה זו באתר האינטרנט העירוני, כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.
אנגלמן: ״אי אפשר לשלול זכויות מאזרחים״
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, לא חסך ביקורת על הרשויות. בהתייחסו לממצאי הדוח אמר: ״לצד המאמצים של הרשויות המוניציפליות לגבות מיסי ארנונה – חלה עליהן חובה לפעול בהגינות וביעילות גם בכל הקשור להענקת הקלות לתושבים ולבעלי עסקים הזכאים להן. זו מחויבותן הבסיסית כלפי אזרחיהן. השנתיים שחלפו מאז הטבח של שמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023 היו מאתגרות מאוד, הן מהפן הביטחוני והן מהפן הכלכלי. דווקא במציאות כזו אין להשלים עם התנהגות הפוגעת בזכויותיהם של תושבים באופן העומד בניגוד לכללי מינהל ראוי ולהוראות החוק. על שר הפנים ועל ראשי הרשויות לפעול באופן מיידי לתיקון הכשלים שנחשפו״.
