משרד האוצר חושף הצעה שעשויה לשנות מהיסוד את חישובי הכדאיות של יהודים ברחבי העולם השוקלים לעלות לישראל. תזכיר חוק חדש מבקש להעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים פטור הדרגתי ממס הכנסה על רווחים שהופקו בתוך ישראל עצמה – מהלך חסר תקדים שמהפך את התפיסה המקובלת עד כה.
בעוד חוק מילצ'ן הוותיק מעניק הגנה מיסויית על הכנסות שמקורן מחוץ לגבולות המדינה, התזכיר החדש פורץ דרך לכיוון הפוך לגמרי: פטור על כסף שנצבר מעסקים, שירותים ועבודה בשטח ישראל. הרקע להצעה הוא גל האנטישמיות הגואה ברחבי העולם ומלחמת חרבות ברזל, שהניעו את המדינה לגבש תמריצים חדשים שימשכו יהודים מהתפוצות.
מדרגות פטור יורדות: ממיליון שקלים עד 150 אלף
מבנה ההטבה מתוכנן כסולם יורד לאורך חמש שנים, החל מעולים שיגיעו לישראל בשנת 2026. בשנתיים הראשונות (2026–2027) יוכלו הזכאים ליהנות מפטור מלא על הכנסה מיגיעה אישית עד לתקרה של מיליון שקלים בשנה. לאחר מכן התקרה יורדת בהדרגה, עד שבשנה החמישית (2030) היא תעמוד על 150 אלף שקלים בלבד.
החידוש המשמעותי ביותר בהצעה נוגע לאופי העבודה: הפטור יחול גם על מי שיושב פיזית בישראל ומעניק שירותים למעסיק או ללקוחות בחו"ל, לרבות באמצעות חברה שבבעלותו. מגבלה אחת שנקבעה: הכנסה שמתקבלת מקרוב משפחה לא תיכלל בפטור.
גן עדן ליזמי הייטק – אך עם מלכודות
עבור אנשי טכנולוגיה ובעלי מקצועות חופשיים, התזכיר מציב הזדמנות יוצאת דופן: הקמת חברה בישראל שתפעל למעשה בסביבת מס אפסית בשנותיה הראשונות. עובדי הייטק שממשיכים לעבוד מרחוק עבור מעסיק זר יוכלו להינות מפטור מלא, מה שהופך את ישראל ליעד אטרקטיבי במיוחד עבור מפתחים ויזמים.
אולם עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי, בעלים של משרד עמפלי עריכת דין מיסים המתמחה במיסוי בינלאומי, מזהיר כי התמונה מורכבת הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. לדבריו, קיימות מספר מלכודות מיסוי שעולים פוטנציאליים חייבים להכיר.
ראשית, אזרחים אמריקאים ממשיכים להיות חייבים במס בארצות הברית ללא קשר למקום מגוריהם. הפטור הישראלי אינו פוטר אותם מחובותיהם מול רשות המסים האמריקאית.
שנית, מתן שירותים למעסיק זר מתוך שטח ישראל עלול ליצור עבור אותו מעסיק "מוסד קבע" במדינה. המשמעות היא שהחברה הזרה עצמה עשויה למצוא את עצמה חשופה לחבויות מס ישראליות – תוצאה שהמעסיק בוודאי לא צפה לה.
שלישית, ההגדרה של "בעלות מלאה" בחברה, כתנאי לקבלת הפטור, מעלה שאלות פרשניות שטרם קיבלו מענה ברור בנוסח התזכיר.
מה עם הכנסות פסיביות בישראל?
על פי כלכליסט, עו"ד עמפלי מצביע על פער משמעותי בהצעה. בעוד שחוק מילצ'ן כבר מגן על הכנסות פסיביות שמקורן מחוץ לישראל, התזכיר החדש אינו מעניק הטבה מקבילה על הכנסות פסיביות בתוך המדינה. לשיטתו, היה נכון לכלול גם הכנסות מסוג זה במסגרת הפטור, צעד שהיה מעודד עולים להשקיע ולהזרים הון ישירות לכלכלה הישראלית.
סוגיה נוספת שעמפלי מדגיש נוגעת לשינוי שנכנס לתוקפו לאחרונה: הפטור מחובת דיווח על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל, שהיה קיים מכוח חוק מילצ'ן, בוטל לגבי כל מי שעלה או שב לישראל אחרי ה-1 בינואר 2026. המשמעות היא שעולים חדשים ייאלצו לחשוף את מלוא תמונת נכסיהם בחו"ל בפני רשויות המס הישראליות.
לפיכך, מדגיש עמפלי, חיוני לבצע תכנון מס מקיף ומעמיק בטרם קבלת ההחלטה על עלייה או חזרה לישראל. ההטבות אמנם מפתות, אך ללא הבנה מלאה של ההשלכות המיסוייות עלולים עולים למצוא עצמם בפני חבויות בלתי צפויות.
התזכיר טרם אושר כחוק, ועדיין צפוי לעבור דיונים ושינויים אפשריים. עם זאת, עצם הפצתו משדר מסר ברור: ישראל מוכנה להציע תנאים כלכליים חריגים כדי למשוך אליה יהודים מהעולם, בתקופה שבה רבים מהם חשים איום גובר על קיומם בקהילות הגולה.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!