מאבק עקרוני סביב גבולות חופש הביטוי של עורכי דין מגיע לשלב הכרעה. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובו היא דורשת להכפיל את תקופת ההשעיה שהוטלה על עו"ד חנן כהן – כך דווח באתר lawbuzz. הפרקליטות המשמעתית טוענת כי קיצוץ העונש לשישה חודשים בלבד מהווה סטייה חריגה ובלתי מוצדקת מרף הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה.
עו"ד כהן הורשע בגין שורת התבטאויות קשות במיוחד שהפנה כלפי שופטים, פרקליטים ומוסדות תכנון במסגרת ייצוג לקוח. הוא לא הסתפק בהעלאת טענות משפטיות מקובלות, אלא בחר להאשים גורמים רבים במערכת בשחיתות, בשיבוש הליכים ובתרבות של הונאה ומרמה.
האשמות שזעזעו את אולמות בית המשפט
תמונת המצב העולה מכתבי הטענות שהגיש עו"ד כהן חושפת התבטאויות שחרגו מכל מסגרת מקובלת. במסמך אחד תקף את ועדת הערר המחוזית ואת פרקליטות מחוז חיפה, וטען כי דפוסי הפעולה השיטתיים והלקויים שלהן מצביעים על "שיקולים פסולים שמגיעים עד כדי מתן גיבוי לשחיתות". באותו הקשר תיאר את רשויות התכנון כמי שלוקות ב"עיוורון משפטי", או לחילופין מפעילות "באופן פסול כוח וסמכויות".
בכתב טענות נפרד העלה עו"ד כהן טענה מרחיקת לכת עוד יותר: קנוניה מתוכננת ומתואמת בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה-כרכור לבין ועדת הערר. הוא אף קבע כי העובדה שערכאות שיפוטיות נמנעות מלהעביר חשדות לשחיתות לידי גורמי החקירה אינה מהווה רק רשלנות או מחדל – אלא עולה כדי "סיוע לביצוע עבירה וניצול לרעה של מעמד ותפקיד".
חיצי הביקורת פגעו בכל כיוון
גם פרקליטות המדינה לא נותרה מחוץ לטווח הפגיעה. עו"ד כהן ייחס לפרקליטות חיפה העלמת מידע מהותי מעיני בית המשפט, והכריז כי חקירה עתידית תחשוף את "אורח החיים של כזב, הונאה והפרת נאמנות" השורר בה.
כלפי הצדדים שמנגד בהליך המשפטי טען עו"ד כהן כי אלה אינם דוברי אמת ומנצלים באופן ציני את מערכת המשפט. לגרסתו, יריביו השיגו החלטות לטובתם באמצעות דרכי תרמית ומרמה.
אף בית המשפט עצמו לא נחסך מהאשמותיו. עו"ד כהן טען כי הערכאה הציגה עובדות בצורה מגמתית וחלקית, העלה חשד לשיבוש מכוון של הליכים משפטיים, האשים את השופטים במתן כיסוי לפעילות מושחתת, וקבע כי פסיקתם נגועה בשיקולים זרים שאינם ענייניים.
מסע ארוך במערכת המשמעת
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה בחן את הקובלנה שהוגשה נגד עו"ד כהן והרשיע אותו ברוב העבירות. הוא נמצא אשם בזלזול בבית המשפט ובצד היריב, ביחס בלתי הולם כלפי קולגה לעריכת דין, ובהתנהלות הפוגעת בכבודו של המקצוע. העונש שנגזר: שנה מלאה של השעיה מייצוג בבתי משפט, ומעל לכך השעיה מותנית למשך שנתיים נוספות.
לאחר הליכי ערעור ודיונים בין הצדדים, ניתן גזר דין מתוקן שאימץ רף ענישה דומה. אולם התפנית המשמעותית הגיעה כאשר התיק עלה לדיון בפני בית הדין הארצי של הלשכה. השופטים שם בחרו לרכך באופן ניכר את העונש: תקופת ההשעיה בפועל קוצצה לשישה חודשים בלבד, וההשעיה המותנית צומצמה לשנה אחת במקום שנתיים.
הוועדה מתריסה: הקלה בלתי נסבלת
ועדת האתיקה, המיוצגת על ידי פרקליטת הוועדה עו"ד מירה מטאנס, אינה מוכנה לקבל את התוצאה. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים היא תוקפת בחריפות את ההחלטה להקל בעונשו של עו"ד כהן. לעמדתה, גזר הדין היה חייב להתבסס על פסק דין מנחה שניתן בבית המשפט המחוזי בינואר 2024, אשר הגדיר את מתווה הענישה הראוי כאשר עורך דין חורג מגבולות ההתבטאות הלגיטימית.
הוועדה גורסת כי אין להעלות על הדעת מצב שבו עורך דין משמיע דברים מהסוג שהשמיע עו"ד כהן, ובתגובה יזכה להקלה מצד בית הדין. ההתנהלות האישית של עו"ד כהן, כך נטען, מחזקת דווקא את הצורך בענישה מחמירה: הוא בחר שלא להביע חרטה או צער על מעשיו, עמדה שאינה יכולה לשמש עילה להפחתת העונש, במיוחד לנוכח חומרת הדברים שאמר.
עבר בעייתי מחמיר את התמונה
נקודה נוספת שמעלה הוועדה בערעורה נוגעת לרקע המשמעתי של עו"ד כהן. מתברר כי אין מדובר בהחלקה ראשונה, ולעורך הדין קיים עבר של הליכים משמעתיים קודמים. לשיטת הוועדה, עובדה זו הייתה אמורה להוביל את בית הדין הארצי להחמיר בעונש ולא להקל בו. ההחלטה להפחית את ההשעיה מהווה לדעתה טעות מהותית ויסודית, היוצרת תקדים מדאיג.
התביעה המשמעתית עומדת על כך שהתוצאה ההכרחית היחידה היא החזרת גזר הדין המקורי למקומו: שנת השעיה מלאה מעיסוק במקצוע, לצד תקופת מבחן של שנתיים נוספות בהן יהיה צפוי להשעיה נוספת אם יחזור על התנהגות דומה.
שאלת עקרון תגיע להכרעה
ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים נוגע בשאלות יסוד הנמצאות בלב הפרקטיקה המשפטית. מצד אחד, מצופה מעורך דין להילחם עבור לקוחו בכל הכוח ולהעלות טענות נוקבות כשהדבר נדרש. מצד שני, קיימות נורמות התנהגות שחצייתן פוגעת באמון הציבורי במערכת המשפט ובתדמית המקצוע כולו.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!