באותו ערב של דצמבר 2024, דנה סמו עמדה מאחורי הקלעים, מוכנה לעלות לבמה. אז הגיעה ההודעה שהפכה את עולמה. "אבא שלח לי הודעה שאמא נפגעה בתאונה עם חזיר בר", היא מספרת בריאיון ל"7 לילות". מה שקרה אחר כך היה מעין ניתוק מוחלט מהמציאות: "עליתי להופיע. ביצעתי הכול באופן אוטומטי לחלוטין, כדי שהצופים לא יחושו דבר, וכשסיימתי וירדתי – בת אחותי התקשרה ובישרה: 'סבתא נפטרה'. מההלם הגמור פלטתי משהו בסגנון: 'רק אמא שלי יכולה לדאוג שגם זה יהיה קומי – תאונה עם חזיר בר'".
השחקנית בת ה-48 נולדה בשם דנה אברהם למשפחה בקריית ים, מוכרת לקהל הישראלי מתפקידים רבים ומעבודתה כמורה, מוצאת את עצמה היום בנקודת מפנה משמעותית בחייה. הטרגדיה הבלתי צפויה לא רק קטעה את שגרת יומה – היא אילצה אותה לבחון מחדש את סדרי העדיפויות שלה, את מטרותיה, ואת מה שבאמת חשוב לה.
הרגע שלפני הבשורה
סמו מתארת תחושה מוזרה שליוותה אותה באותו יום גורלי, שעות ספורות לפני שנודע לה על התאונה. "אני לא נוטה להאמין במיסטיקה", היא מודה, "אבל באותו היום, בשש וחצי בערב, הציפה אותי עצבות עזה ובלתי מוסברת". היא זוכרת שבן זוגה, השחקן יובל סמו, ניסה להתקרב אליה ולהושיט לה חיבוק. "דחיתי אותו", היא נזכרת, "אמרתי לו שאני מרגישה עצובה בלי להבין מדוע. רק בדיעבד הבנתי – זו הייתה בדיוק השעה שבה קרתה התאונה. אולי זו הייתה נשמתה שנגעה בי".
התאונה החריגה, בה היה מעורב חזיר בר, הותירה את סמו מול שבר עצום ופתאומי. אך דווקא מתוך האובדן הכואב, היא מצאה את הכוח לבנות את עצמה מחדש. "המוות הזה גרם לי להסיט הצידה המון רעשי רקע ודברים שחשבתי שאולי הם השאיפות והמטרות שלי", היא מסבירה. "עכשיו אני בעיקר מחפשת לגלות מה באמת עושה לי טוב, מה נכון לי".
במקביל לתהליך האישי העמוק, סמו ממשיכה לפעול מקצועית. בימים אלה היא מככבת בסרט "הולה צ'או" לצד השחקן פבלו רוזנברג, ומופיעה גם בסדרת הילדים "שקשוקה" של כאן חינוכית. הסרט החדש מחזיק סיפור מיוחד משלו – הוא צולם בתקופה רגישה במיוחד.
"הצילומים התקיימו חודש לאחר השביעי באוקטובר", מספרת סמו. "הוזמנתי בדחיפות לתפקיד כי השחקנית שתוכננה מלכתחילה כבר עזבה את הארץ". התקופה הקשה שבה התרחשו הצילומים העניקה לצוות תחושת שליחות מיוחדת. "חשנו שאנחנו משרתים מטרה גבוהה", היא אומרת, "שאנחנו עושים משהו חשוב למען הקולנוע הישראלי".
הקריירה הכפולה של סמו – שחקנית ומורה – מעמידה אותה בחזית של שני עולמות שונים לחלוטין. אם על הבמה היא נדרשת לשלוט ברגשותיה ולהעביר אותם לקהל, בכיתה היא מתמודדת עם אתגר אחר לגמרי: יחסי מורה-תלמיד בעידן שבו הגבולות הפכו מטושטשים.
"הרבה מהנערים כיום לא מבינים בכלל מה משמעות היחסים בין מורה לתלמיד", היא מסבירה. "הם רגילים לתחושה שמותר להם לומר כל דבר, להמשיך לפטפט, כי ברור להם שהצרכים האישיים שלהם קודמים לכול. זה לא אשמתם – הם ילדים נפלאים – אבל פשוט לא הוקנו להם הכלים להבין את הדינמיקה הזו".
למרות האתגרים, סמו מוצאת סיפוק עמוק בעבודת ההוראה. "כשמצליחים ליצור קשר אמיתי עם תלמידי תיכון, מרגישים שמשפיעים, שעושים משהו בעל משמעות אמיתית", היא אומרת. "זה התגמול הגדול של המקצוע".
לגלות מה באמת עושה טוב
בגיל 48, לאחר שנים של איזון בין קריירות, לאחר הקמת משפחה עם בן זוגה יובל סמו – גם הוא שחקן – ולאחר האובדן הכואב של אמה בנסיבות כה חריגות, דנה סמו מוצאת את עצמה בנקודה של התבוננות פנימה. הרעשים שליוו אותה שנים, השאיפות שחשבה שהן מגדירות אותה, כל אלה נדחקו הצידה לטובת שאלה פשוטה יותר: מה באמת עושה לי טוב?
התשובה, כך נראה, נמצאת בשילוב הייחודי שהיא יצרה לעצמה – בין אורות הזרקורים לאווירת הכיתה, בין הדרמה על המסך לדרמה האמיתית של החיים. ואולי, כפי שרמזה בעצמה, גם ביכולת למצוא רגע של הומור אפילו בתוך הטרגדיה הכי כואבת – בדיוק כמו שאמה הייתה עושה.
