בית הדין המשמעתי הרשיע עורך דין שפעל כמתווך וכעורך דין באותה עסקת מכר בקרית מוצקין

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה הרשיע עורך דין בעבירות משמעת, לאחר שנמצא כי פעל באופן בלתי חוקי כעורך דין וכמתווך באותו עניין. עורך הדין גלעד מהרט הורשע בהפרת כללי עיסוק אחר, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ואי שמירה על כבוד המקצוע, והוטל עליו עונש של השעיה על תנאי לשישה חודשים למשך שלוש שנים וקנס של 800 שקלים.

העניין נסוב סביב עסקת מכר של דירת מגורים בקרית מוצקין, שבה ייצג מהרט את המוכרת, אלמז ילאו, תוך שהוא פועל במקביל כמתווך נדלן באותה עסקה. על פי כתב הקובלנה שהוגש על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, המתלוננת פנתה אל מהרט במטרה שייצג אותה במכירת הדירה והסרת עיקולים שרבצו עליה.

החתמה על מסמכים סותרים

ביום 16 בספטמבר 2020 נחתם בין עורך הדין למתלוננת הסכם שכר טרחה שפירט כי הייצוג כולל טיפול במכירת הדירה כמתווך, שכר טרחה כעורך דין בגין הכנת חוזה המכר, טיפול בהסרת עיקולים וביצוע תשלומי מיסים. באותו מועד נחתמו גם שני מסמכים נוספים הנוגעים לשירותי תיווך, כאשר פרטיו של מהרט מופיעים כמי ששימש כמתווך ואף חתימתו כעורך דין מופיעה על המסמכים.

במעשיו אלה, כך נקבע בפסק הדין, עסק עורך הדין כמתווך בנוסף לעיסוקו כעורך דין באותו עניין, וזאת בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין. על פי הכללים, עורך דין העוסק בעיסוק אחר אינו רשאי לטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שהוא מטפל או טיפל בו כעורך דין.

השופטת עורכת הדין אילת איזנמן כתר, שכתבה את חוות הדעת המרכזית בהכרעת הדין, ציינה כי המתלוננת היא אישה מבוגרת כבת 70, אינה דוברת עברית כמעט בכלל והעידה באמצעות מתורגמן לשפה האמהרית. השופטת קבעה כי המתלוננת הכירה את הנקבל תחילה כמתווך ורק בהמשך גם כעורך דין, והייתה תלויה בו לחלוטין.

"המתלוננת היא אישה ערירית ומבוגרת שפנתה אל הנקבל בצר לה והיתה תלויה בו עד כדי כך שלא ידעה או הבינה כי העומד מולה הוא מתווך ועורך דין גם יחד", נכתב בפסק הדין.

טענות ההגנה: טעות חד פעמית

עורך הדין רן זינגר, שייצג את מהרט בהליך המשמעתי, טען כי מדובר בטעות טכנית חד פעמית ובמעידה שעשה מרשו. לדבריו, עורך הדין ביצע פעולות שהן במסגרת ליבת עיסוקו כעורך דין, וכי מקובל ונהוג שעורכי דין יבצעו פעולות כגון חיפוש אחר קונים והצגת דירות. כמו כן, הודגש כי מהרט תורם לחברה ובמיוחד לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, והוא גרוש ואב לחמישה ילדים, שלושה מהם חיילים שלוחמים בשירות קרבי מאז ה-7 באוקטובר.

ההגנה ציינה כי מהרט הכיר בטעות שקרתה לו בכך שהחתים את המתלוננת על המסמכים הסותרים, וביקשה שלא להטיל עליו כל עונש לצד הרשעתו. עו"ד זינגר הוסיף כי המתלוננת רקמה עלילת שווא נגד מרשו תוך שהיא מאשימה אותו בגזילה, וכי וועדת האתיקה בדקה את התלונה ומצאה שעורך הדין התנהל כשורה.

מנגד, עורכת הדין דניאל אזולאי, בא כוח הקובלת מוועדת האתיקה מחוז חיפה, טענה כי מהרט ניצל את תמימותה של המתלוננת, ידיעתו את השפה האמהרית ואת חוסר הניסיון והבנתה המשפטית כדי לגבות ממנה 2 אחוז שכר טרחה כמתווך וגם חצי אחוז שכר טרחה כעורך דין. היא הדגישה כי מעבר לאיסור הרגיל של כלל עיסוק אחר, במקרה זה התקיימו נסיבות של יחסי תלות של המתלוננת בעורך הדין.

קביעות בית הדין: ניגוד עניינים מובהק

בית הדין, שהורכב מעורך הדין אביב חוזה כאב בית הדין, עורכת הדין שפרה קפלן ועורכת הדין אילת איזנמן כתר, קבע כי מדובר בניגוד עניינים מובהק. בפסק הדין נכתב כי תכלית האיסור הקבוע בכללי עיסוק אחר היא מניעת ניגוד עניינים, והרציונאל העומד בבסיסו של הכלל הוא להגן על עורכי הדין ועל ציבור לקוחותיהם מפני החשש מניגודי עניינים.

השופטת איזנמן כתר קבעה בחוות דעתה כי לא שוכנעה שמהרט פעל בתום לב מחמת טעות תמת לב. "אני דוחה את גרסת הנקבל לפיה הוא עשה מעל ומעבר עבור המתלוננת", נכתב בהכרעת הדין. היא ציינה כי הזמנת פנקסי התיווך מהם הופקו המסמכים מלמדת על תכנון ותחכום, ועל כוונתו לפעול ולקדם ביצוע עסקאות נוספות בעתיד כשהוא ממלא תפקיד כפול.

בפסק הדין צוטט פסק דין קודם שקבע כי קביעת האיסור מלמדת על קיומו של ניגוד עניינים אינהרנטי בעיסוק הכפול, ומשכך חל איסור מפורש לפעול באותה עסקה בשני העיסוקים. עוד צוין כי ביטול האיסור שהיה נכון בשעתו על עורכי דין לעסוק בעיסוק אחר לצד עריכת דין לא איין את האיסור האתי לעסוק בעריכת דין ובמקצוע האחר באותו עניין.

בית הדין הדגיש כי פעולה בניגוד עניינים תוך ניצול מצוקתו של הלקוח ויחסי התלות שנוצרו מעצם העניין מהווה התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופוגעת בכבוד המקצוע. השופטת ציינה כי המתלוננת היא אישה ערירית ומבוגרת שפנתה אליו בצר לה, והייתה תלויה בו עד כדי כך שלא הבינה את מעמדו הכפול.

טיעונים לעונש והחלטת בית הדין

בשלב הטיעונים לעונש, הקובלת עתרה להסתפק בעונש של השעיה על תנאי ולא בפועל, והטלת הוצאות לטובת הלשכה, בשל עברו המשמעתי הנקי של מהרט. ההגנה ביקשה שלא למצות את הדין ואף עתרה שלא להטיל כל עונש לצד ההרשעה, תוך שהיא מדגישה את תרומתו לחברה ובמיוחד לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ואת מצבו האישי והבריאותי.

בית הדין דחה את הבקשה שלא להטיל עונש, וקבע כי המקרה אינו מצדיק הקלה כה משמעותית. "אין זה המקרה להשתמש בסעיף זה", נכתב בגזר הדין. בית הדין הדגיש כי מעשיו של מהרט חמורים וכי קיימת בעייתיות בפעולה משולבת בשני כובעים, במיוחד כשמדובר בלקוח שאינו דובר או מבין כהלכה את השפה.

עם זאת, בית הדין החליט להתחשב לקולא בנסיבותיו האישיות של מהרט כפי שפורטו במסגרת הטיעונים לעונש, ולהטיל עליו השעיה על תנאי לתקופה של שישה חודשים למשך שלוש שנים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע. כמו כן, הוטל עליו תשלום הוצאות ללשכה בסך 800 שקלים תוך 120 יום.

פסק הדין ניתן ביום 29 בספטמבר 2025, והועבר לצדדים עם התנצלות על העיכוב במתן גזר הדין שנבע מעומס עבודה רב. למהרט זכות ערעור כחוק.