בית המשפט בקריות הוציא צו הטרדה נוסף נגד גבר שהודה בהטרדה בעבר והפר את הצו הקודם

בית המשפט לשלום בקריות הוציא צו ארעי למניעת הטרדה מאיימת נגד אביתר חלף, לאחר שמרינה גינגולד פנתה בבקשה וטענה כי המשיב החל להטריד אותה שוב למרות צו קודם שניתן נגדו. השופט בן ציון ברגר קבע כי המשיב נקט לכאורה בהטרדה מאיימת כלפי המבקשת, והורה על הוצאת הצו הארעי עד למתן החלטה אחרת.

המקרה הנוכחי מהווה המשך להליך משפטי קודם בין אותם צדדים, כאשר בעבר כבר ניתנו צווים נגד המשיב והוגשו תלונות במשטרה. המבקשת ציינה בבקשתה כי למרות ההליכים המשפטיים והפליליים שהתקיימו בעבר, המשיב ממשיך להטריד אותה, לעקוב אחריה והיא חשה מאוימת וחוששת.

הליך קודם והודאה בהטרדה

השופט ברגר עיין בהליך קודם שהתקיים בתיק מספר 67480-02-24 בפני השופט אלואז. במסגרת הדיון הקודם, שהתקיים במעמד שני הצדדים, הודה המשיב בפה מלא שנחקר במשטרה ואף הודה כי במעשיו הטריד את המבקשת. המשיב הסכים באותו דיון למתן צו למשך 12 חודשים, ולאור ההסכמה והדיון ניתן כנגדו צו למניעת הטרדה מאיימת לתקופה של שנה.

למרות הצו שניתן בהליך הקודם והסכמת המשיב, המבקשת חזרה ופנתה לבית המשפט בטענה כי המשיב שב והחל להטריד אותה. לטענתها, המשיב עוקב אחריה והיא חשה מאוימת וחוששת מפניו. עובדה זו, שלפיה המשיב הפר את הצו הקודם למרות שהודה בהטרדה והסכים לצו, הובילה את השופט ברגר לנקוט בצעדים נוספים במקרה הנוכחי.

תוכן הצו הארעי

לאחר שעיין בבקשה ובהליכים הקודמים, קבע השופט ברגר כי המשיב נקט לכאורה בהטרדה מאיימת כלפי המבקשת כמשמעותה בסעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001. בהתאם לכך, הוציא השופט צו ארעי המטיל על המשיב מספר איסורים מפורטים.

הצו אוסר על המשיב להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתה ובמקום עבודתה. כמו כן, נאסר עליו לאיים על המבקשת בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים. הצו כולל גם איסור לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת.

בנוסף, נאסר על המשיב ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר בין במישרין ובין בעקיפין. האיסור כולל גם קשר באמצעות המדיה הדיגיטלית, כגון פייסבוק או רשתות חברתיות אחרות. הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט.

דיון בבית המשפט ואפשרות להסכמה

בית המשפט קבע דיון במעמד שני הצדדים ליום 19 באוקטובר 2025 בשעה 14:00, לאור חגי תשרי. עם זאת, השופט ברגר הציע למשיב אפשרות להימנע מהתייצבות לדיון בתנאי מסוים. אם המשיב מסכים כי הצו שניתן יעמוד בתוקפו למשך שישה חודשים מיום ההחלטה, מבלי שיודה בטענות המבקשת, יהיה המשיב פטור מהתייצבות לדיון. אולם, עליו להגיש הודעה בכתב על כך מוקדם ככל הניתן, לפני מועד הדיון הקבוע.

הנחיה למשטרת ישראל למסור את הצו

בהחלטה מיוחדת ומשמעותית, השופט ברגר הורה כי העתק הבקשה והצו יומצאו למשיב על ידי משטרת ישראל ולא באמצעות הדרכים הרגילות של מסירת מסמכים משפטיים. החלטה זו נובעת, לדברי השופט, מהמשך ההטרדה למרות הצו שניתן בהליך הקודם ולמרות חקירות המשיב במשטרה, ולאור התלונה שהוגשה במקרה הנדון.

השופט הורה כי אישור המסירה ייסרק לתיק עד למועד הדיון, על מנת לוודא שהמשיב אכן קיבל את הצו והוא מודע לתוכנו ולהשלכות האפשריות של הפרתו. מסירת הצו על ידי המשטרה מדגישה את חומרת המקרה ואת העובדה שמדובר בהטרדה חוזרת למרות הליכים משפטיים ופליליים קודמים.

הרקע החוקי

חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001, נועד להגן על אזרחים מפני התנהגות מטרידה ומאיימת המעוררת חשש סביר מפני פגיעה באדם או ברכושו. החוק מגדיר הטרדה מאיימת כהתנהגות חוזרת ונשנית הכוללת מעקב, איומים, פגיעה בפרטיות או כל התנהגות אחרת העלולה לגרום למצוקה נפשית משמעותית.

בית המשפט רשאי להוציא צווים למניעת הטרדה מאיימת כאשר מוכח כי אדם נקט בהתנהגות כאמור. הפרת הצו עלולה להוביל להליכים פליליים והטלת עונשים, לרבות מאסר. במקרים בהם מדובר בהטרדה חוזרת למרות צווים קודמים, כפי שמתואר במקרה הנוכחי, בית המשפט נוטה להחמיר ולנקוט באמצעים נוספים כדי להבטיח את הגנת המבקש.