בית המשפט השלום בחיפה גזר השבוע 40 יום מאסר במצטבר על גבר בן 79 שהורשע בתקיפת בת זוגו לאחר למעלה מחמישה עשורים של נישואים. השופטת רונה פרסון קבעה כי האלימות כלפי האישה, כיום בת 75, אינה מקרה חריג אלא חלק מדפוס התנהגות ארוך שנים, וחייבה את הנאשם גם בפיצוי של 2,000 שקלים למתלוננת. הנאשם, המרצה כבר 15 חודשי מאסר בגין אירוע אלימות נוסף כלפי אותה אישה, הודה בעבירה ונידון לעונש שירוצה במצטבר למאסרו הנוכחי.
על פי כתב האישום המתוקן, ביום 21 בספטמבר 2021, בביתם המשותף, תקף הנאשם את אשתו כשהוא תחת השפעת אלכוהול. הנאשם קילל את המתלוננת, בעט ברגלה ואיים עליה שיפגע בה. כחודשיים קודם לכן, ביום 18 בפברואר 2021, אמר הנאשם לבתם המשותפת, בדירתה, שהיה צריך להרוג את אשתו כבר מזמן ושזה הסוף שלה.
השניים היו נשואים כ-51 שנים במועד האירועים, והמתלוננת הייתה אז בת 70. על פי תצהיר נפגעת עבירה שהוגש לבית המשפט, האירועים המתוארים בכתב האישום הם רק חלק מחמישים שנות נישואים שבמהלכן סבלה המתלוננת מאלימות פיזית ומילולית.
"הוא בעט בחיי, בנפש שלי"
בתצהיר שהוגש לבית המשפט, תיארה המתלוננת את הפגיעה הנפשית העמוקה שנגרמה לה. "אני צעקתי מכאב אבל הוא לא רק בעט לי ברגל, הוא בעט בחיי, בנפש שלי. הנפש שלי הפכה לנכה, כל ארוע כזה הוא צלקת. אלוהים יודע כמה צלקות אני נושאת," כתבה.
המתלוננת תיארה כי הנאשם שלט על חייה פיזית, נפשית, כלכלית וחברתית, הטיל עליה מורא, השפיל אותה ובידד אותה ממשפחתה וחברותיה. "מעבר לכאב שחשתי מהבעיטה, חשתי מושפלת, חסרת אונים ואיבדתי שליטה על חייי," תיארה.
באשר לעונש, המתלוננת ביקשה מבית המשפט שלא להקל עם הנאשם. במילותיה: "אל תקלי עליו ותני לי עוד זמן לנשום באופן חופשי ללא מורא."
התביעה והסנגוריה
בדיון שהתקיים ביום 16 בספטמבר 2025, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה הנאשם יחזור בו מכפירתו, כתב האישום יתוקן והנאשם יודה ויורשע. עוד סוכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי, אך התביעה הגבילה את עצמה בטיעוניה ביחס לרכיב המאסר בפועל לחודשיים ימים.
התביעה טענה כי במעשיו פגע הנאשם בערכים של שלמות הגוף וחירותה של המתלוננת, והפגיעה בערכים אלה מתעצמת שעה שמדובר באלימות בתוך המשפחה. התביעה הפנתה לגיליון הרשעות קודמות של הנאשם, וציינה כי לנאשם הרשעה דומה וכי לא התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו. התביעה ביקשה להשית על הנאשם שני חודשי מאסר בפועל שירוצו במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת, לצד ענישה נלווית של מאסר על תנאי ארוך ומרתיע ופיצוי גבוה למתלוננת.
הסנגור טען כי מדובר בארוע שהתרחש לפני למעלה מארבע שנים וכי הבעיטה שמיוחסת לנאשם לא הסתיימה בחבלה פיזית למתלוננת והיא לא נזקקה לטיפול רפואי. הסנגור טען כי מדובר בעבירה במדרג הנמוך וכי הארוע מיום 18 בפברואר 2021 אינו מהווה עבירה.
הסנגור טען כי עונש המאסר אותו מרצה הנאשם הוא בגין ארוע מאוחר לכתב האישום, ארוע מיום 12 באוגוסט 2024. לטענתו, הסיבה בעטיה הוגשה התלונה היא רצון בני המשפחה להמחיש כי בחרו בדרך של ניתוק מוחלט מהנאשם תוך רצון לבוא עימו חשבון על העבר ולהתנקם בו.
הסנגור ציין כי הנאשם בן 79 וכי אין לו קשר עם בני משפחתו על אף שהוא השקיע את מיטב שנות חייו ועבודתו לרווחת משפחתו. הסנגור טען כי הנאשם צפוי להשתחרר מבית הסוהר בחוסר כל, כשהוא מנוכר לחלוטין ממשפחתו, וכי הוא מתחרט על כלל הארועים ועבר שינוי במהלך מאסרו.
הסנגור ביקש לגזור על הנאשם עד חמישה חודשי מאסר מותנה והתחייבות עצמית להימנע מביצוע עבירה מסוג זה בעתיד, וביקש לדחות את בקשת התביעה לגזור מאסר בפועל או להטיל את המאסר בחופף לתקופת המאסר אותה הוא מרצה.
דברי הנאשם
הנאשם בדבריו לפני השופטת טען כי הוא אדם נורמטיבי וכי מעולם לא היה לו כל עניין עם משטרה. הוא טען כי הארוע בגינו הוא מרצה כרגע עונש מאסר הוא ארוע חריג שהוא מצטער עליו באופן מוחלט. הנאשם ציין כי היה קצין בצה"ל, נלחם בכל המלחמות ותרם למדינה.
הנאשם טען כי עבר ארוע מוחי לפני 16 שנים וכי הוא סובל מבעיות רפואיות נוספות. הוא אמר כי לא רצה לפגוע באף אחד וכי הוא אוהב את בני משפחתו. הנאשם טען כי בעקבות הגירושין בני משפחתו יקבלו רכוש וכספים. הוא התחייב שלא לחזור על מעשיו וביקש לשחרר אותו ממאסר, תוך טענה כי תנאי המאסר קשים לו.
פסק הדין
השופטת פרסון קבעה כי הנאשם במעשיו פגע בערכים המוגנים של שמירה על שלמות גופה, כבודה וביטחונה האישי של המתלוננת. "הדברים נכונים, ביתר שאת, שעה שמדובר בעבירות אלימות שביצע הנאשם כלפי בת זוגו בביתם המשותף," נכתב בפסק הדין.
השופטת הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון שעמדה לא אחת על החומרה המיוחדת הגלומה בעבירות אלימות בין בני זוג ועל הצורך בהחמרת הענישה כחלק מהמאבק למיגור תופעה נפסדת זו. בפסיקה צוטט: "המדובר בתופעה חמורה ורחבת היקף, המחייבת הטלת ענישה מרתיעה, אשר בנוסף יהא בה כדי לשקף את הפגיעה הקשה שחוות נשים ממעשי אלימות המופעלים עליהם מצד בן זוגם, בסביבה שאמורה להיות סביבתן הבטוחה והמוגנת."
השופטת קבעה כי "נסיבות ביצוע העבירה הן חמורות, המתלוננת אישה כבת 70 במועד הארוע, וארוע האלימות כנגדה התרחש מצד בעלה, בביתה, במקום בו היא אמורה להרגיש בטוחה ומוגנת. בנוסף, הנאשם היה מצוי תחת השפעת אלכוהול, מה שמוסיף חומרה למעשיו."
השופטת התייחסה גם לאמירות הנאשם לבתו שהיה צריך להרוג את המתלוננת כבר מזמן ושזה הסוף שלה, וקבעה כי "הן אמירות קשות ופוגעניות."
מדיניות הענישה
השופטת קבעה כי מתחם הענישה ההולם במקרה זה נע בין מאסר על תנאי ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. היא הפנתה למספר פסקי דין דומים שבהם הוטלו עונשים שנעו בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל, בהתאם לנסיבות המקרה.
לקולא, השופטת התחשבה בכך שהנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ולקח אחריות על מעשיו, ובכך חסך זמן שיפוטי כמו גם את הצורך בהעדתם של העדים, לרבות המתלוננת. בנוסף, הנאשם הביע חרטה בדבריו. השופטת התחשבה גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בגילו ובמצבו הבריאותי, כמו גם בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה לפני כארבע שנים. כמו כן, נתנה דעתה לכך שהנאשם והמתלוננת מצויים כיום בהליך של גירושין כך שהסיכון מפני הישנות מעשים דומים מצידו פחת.
לחומרא, השופטת שקלה את עברו הפלילי של הנאשם אשר הורשע בגין ארוע אלימות כלפי המתלוננת, ארוע מאוחר לארוע עליו נותן הנאשם את הדין בתיק זה. הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג, היזק לרכוש במזיד, הפרעת שוטר במילוי תפקידו ואיומים, עבירות בגינן נגזר עליו, בין היתר, מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, עונש המאסר אותו הוא מרצה כיום.
"מכאן, שהארוע עסקינן אינו ארוע יחיד או חריג במהלכו הפעיל הנאשם אלימות כלפי המתלוננת אלא שהנאשם כבר הורשע כאמור בארוע אלימות נוסף וחמור אף יותר אשר ביצע כלפיה כשלוש שנים מאוחר יותר," קבעה השופטת.
השופטת הדגישה כי "התנהלותו זו של הנאשם מלמדת כי אין מדובר במעידה חד פעמית והפסיקה עמדה כאמור על הצורך להחמיר בענישה בעבירות של אלימות במשפחה, וביתר שאת כאשר לא מדובר במקרה יחיד."
העונש שנגזר
לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, השופטת החליטה למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני נמוך של מתחם הענישה שקבעה. בנסיבות העניין, החליטה השופטת לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 40 ימים, אשר ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה היום, לצד מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ופיצוי למתלוננת בסך 2,000 שקלים.
"באופן זה יוגשם עיקרון ההלימה, תוגשמנה התכליות בדבר הרתעת הנאשם כמו גם הרתעתם של עבריינים בפוטנציה וקיום האינטרס הציבורי בדבר מיגור התופעה החמורה של אלימות במשפחה בכלל, ואלימות כנגד בני זוג בפרט, תוך העברת מסר ברור ותקיף כי בית המשפט לא ישלים עם תופעה נפסדת זו ויוקיע אותה מכל וכל," סיכמה השופטת.
