בית המשפט לתביעות קטנות בקריות דחה השבוע תביעה של לקוחה שביקשה 30,000 שקלים מרשת שופרסל בגין הפרש מחיר בין המדף לקופה על חבילות חמאה בסניף כרמיאל. הרשם הבכיר יניב לוזון קבע כי הרשת פעלה כשורה כאשר מכרה במחיר הנמוך לאחר שהתגלה הפער, וכי כמות היחידות שביקשה הלקוחה לרכוש אינה סבירה לשימוש עצמי. הרשת חויבה לשלם 500 שקלים בלבד בתלושי קנייה.
מונה אבו ריא הגישה תביעה נגד רשת שופרסל לאחר שביצעה קנייה בסניף כרמיאל ביום 2 במאי 2025. על פי התביעה, במקרר החמאה סומן מחיר על גבי שלט וכן על היחידות עצמן של 10.7 שקלים ליחידה. התובעת נטלה בין 12 ל-14 יחידות, אך בקופה הופיע בפועל מחיר של 13.90 שקלים ליחידה.
על פי גרסת התובעת, סגנית המנהל שנקראה לקופה אמרה שהמחיר הנכון הוא בקופה, אך הביעה נכונות לבוא לקראת התובעת ולמכור 6 יחידות במחיר של 10.7 שקלים. עם זאת, סגנית המנהל לא אפשרה רכישת יתר היחידות במחיר הגבוה בטענה שמדובר ברכישה סיטונאית.
עמדת הרשת
מנגד, טענה רשת שופרסל כי מדובר בתביעות סרק. לטענת הרשת, המחיר בקופה התעדכן, ועובדי הרשת הבינו את הטעות והציעו לתובעת לרכוש במחיר הנמוך. הרשת טענה כי התובעת הלכה ונטלה 14 יחידות על מנת לרכוש במחיר הנמוך, אך רכישת 14 יחידות אינה רכישה סבירה לצורך שימוש עצמי.
הרשת הוסיפה וטענה כי בסניף קיימים שלטים האוסרים רכישה סיטונאית, והדגישה כי עובדיה פעלו כנדרש כאשר הבינו את הטעות וביקשו לתקנה.
חוק הגנת הצרכן
הרשם לוזון התייחס בהחלטתו להוראות חוק הגנת הצרכן הרלוונטיות למקרה. סעיף 17ב(ד) לחוק הגנת הצרכן קובע כי "המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור."
בנוסף, תקנה 4 לתקנות הגנת הצרכן קובעת כי במקרה של אי התאמה בין המחיר המוצג על התוית, השלט או המצרך לבין המחיר בקופת העסק, ישלם הצרכן את המחיר הנמוך מביניהם, ובלבד שהצרכן קנה את המצרך בכמויות סבירות לצורך שימוש עצמי.
בהחלטה הוסבר כי הצגת מחיר אחד על גבי מוצר או שלט בסמוך לו ומחיר גבוה יותר בקופה, מהווה הטעיה צרכנית והפרה של חוק הגנת הצרכן, כאשר המחיר המחייב הוא המחיר הנמוך שהוצג, וזאת גם אם מדובר ברכישה של מספר יחידות.
הרשם לוזון הדגיש כי על פי חוק הגנת הצרכן, עוסק המציע, מציג או מוכר טובין לצרכן חייב להציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל, באופן ברור וקריא. הבדל בין מחיר מדף למחיר הקופה מהווה הטעיה במחיר, וחוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק לעשות דבר, במעשה או במחדל, העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה.
הכמות הסבירה
עם זאת, בית המשפט דן בשאלת הכמות הסבירה. הרשם ציין כי קיימת מחלוקת בין הצדדים האם התובעת הגיעה עם 14 חבילות לקופה, או שהלכה להביא עוד חבילות חמאה לאחר ששמעה שתקבל את המחיר הנמוך.
הרשם הבהיר כי קיים קושי באיסור מכירה סיטונאית בהעדר הגדרה ברורה בכמה יחידות מדובר. "הותרת הקביעה כי הדבר בשיקול דעת הנתבעת הינו בעייתי ונעדר שקיפות," נכתב בפסק הדין.
עם זאת, לעניין המחיר, קבע הרשם כי הנתבעת פעלה כשורה עם התוודע פער המחיר ומכרה במחיר הנמוך. באשר לכמות המבוקשת של הרכישה, קבע הרשם כי היא "גבולית ואינה משקפת כמות סבירה לצורך שימוש עצמי."
בהחלטה צוין כי ייתכן שאם התובעת הייתה מבהירה לנתבעת כי היא מארחת, ייתכן והנתבעת הייתה מאפשרת את רכישת כל הכמות. "אבל אדם סביר ככלל לא ירכוש כמות כזאת לשימוש עצמי," נכתב בפסק הדין.
פסק הדין
בסיכום, הרשם לוזון קבע כי לא מצא לקבוע פיצוי מעבר לסכום שהוסכם על ידי הנתבעת בסך 500 שקלים בתלושים של רשת שופרסל שיועברו לתובעת תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
פסק הדין משקף את המתח שבין הגנה על זכויות הצרכן לבין מניעת ניצול לרעה של ההגנות הצרכניות. מחד גיסא, בית המשפט הכיר בחשיבות חוק הגנת הצרכן והצורך להבטיח שהמחיר המוצג יהיה המחיר המחייב. מאידך גיסא, בית המשפט קבע כי יש לבחון את סבירות הכמות שהצרכן מבקש לרכוש, ושאין מדובר ברכישה שמטרתה ניצול פער המחירים באופן בלתי סביר.
המקרה מדגים גם את הקושי בהגדרת "כמות סבירה לשימוש עצמי" וההשלכות המעשיות של הדרישה הזו על צרכנים ועל עסקים כאחד. בהעדר הגדרה ברורה, נותרת שאלה זו לשיקול דעתו של בית המשפט בכל מקרה לגופו.
פסק הדין ניתן ביום 5 באוקטובר 2025 בהעדר הצדדים.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!