חיפה: 2 חברות בנייה הגישו בקשה להסדר חובות של 72 מיליון שקל

הזעזועים בענף הנדל"ן אינם פוסקים: "טולוס בנין והשקעות" ו"עלות השחר" פנו לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה דחופה להגנה מפני הנושים. לטענתן, השילוב הקטלני של מלחמת "חרבות ברזל", הריבית המאמירה והמחסור בידיים עובדות הוביל למחנק תזרימי. השופטת בטינה טאובר הורתה על עיכוב הליכים זמני

ענף הנדל"ן הישראלי ממשיך לספוג מכות קשות, כאשר שתי חברות יזמות וביצוע ותיקות הודיעו על חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיהן וביקשו את הגנת בית המשפט. חברת "טולוס בנין והשקעות" ושותפתה העסקית "עלות השחר יזמות ובניה" הגישו בקשה לצו פתיחת הליכים, לאחר שסך החובות שלהן האמיר לכ-72 מיליון שקל. הבקשה חושפת את עומק המשבר הפוקד את התחום, כאשר פרויקטים פעילים באזורי ביקוש מוצאים עצמם בסכנת עצירה.

על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה, מפת החובות של החברות מורכבת מהתחייבויות ישירות לספקים, נותני שירותים ובנקים בהיקף של כ-28 מיליון שקל. בנוסף, קיים חוב משמעותי נוסף העומד על כ-44 מיליון שקל, אשר מוגדר כחוב בגין ליווי בנקאי שוטף לפרויקטים. בעקבות הפנייה הדחופה, השופטת בטינה טאובר נעתרה לבקשה והוציאה צו זמני המונע מהנושים לפעול נגד החברות, וקבעה דיון דחוף בתיק ל-28 בינואר.

הפעילות העסקית של שתי החברות שזורה זו בזו ויוצרת מנגנון יזמי-ביצועי משותף. בעוד ש"עלות השחר" מתמקדת באיתור ההזדמנויות, קידום התב"עות והליכי הרישוי בפרויקטים של התחדשות עירונית ומגורים, חברת "טולוס" אמונה על הצד ההנדסי והביצוע בפועל של הבנייה. בבקשה שהוגשה לבית המשפט הודגש כי הנכס המרכזי שנותר לחברות הוא היכולת לסיים את הפרויקטים הקיימים. נציגי החברות טענו כי עצירה פתאומית של העבודות או ניסיון לממש נכסים בכפייה יגרום לקריסת ערך, אשר תפגע אנושות בסיכוי של הנושים לראות את כספם בחזרה.

מצבת הפרויקטים של החברות מעידה על פעילות ענפה בלב אזורי הביקוש של ישראל. נכון למועד הגשת הבקשה, "טולוס" מעורבת בארבעה מיזמים פעילים בערים מודיעין, הרצליה, רחובות ובנימינה, הכוללים שטחי מסחר ומשרדים בהיקף של כ-12 אלף מ"ר. מעבר לכך, בקנה קיימות תוכניות לשני פרויקטים נוספים בתל אביב, זאת לאחר שהחברה כבר השלימה בעבר בנייה ביישובים כבר סבא, יקנעם, בית שמש וסביון. לגבי "עלות השחר", צוין כי בידיה זכויות בפרויקטים בשלבים שונים, אשר חלקם כבר נמכרו ומבטיחים תזרים מזומנים עתידי שעשוי לסייע בהחזר החובות.

בניסיון להסביר את הסיבות להתרסקות הפיננסית, דחו החברות כל טענה לכשלים ניהוליים פנימיים. בבקשה נטען כי המצוקה היא תולדה ישירה של המצב המקרו-כלכלי והביטחוני בישראל. בין הגורמים המרכזיים שמנו החברות ניתן למצוא את השלכותיה הקשות של מלחמת "חרבות ברזל", אשר עצרה את הכנסת הפועלים וגרמה לעיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים. לכך התווספו עלויות המימון שהתייקרו דרמטית בשל עליית הריבית במשק, והזינוק במדד תשומות הבנייה ששחק את הרווחיות.

כחלק מהניסיון לייצב את הספינה ולמנוע פירוק מוחלט, ביקשו החברות למנות נאמן שיפקח על תהליך השיקום וההבראה, והמליצו על עו"ד רון חכים לתפקיד זה.

מקרה זה אינו עומד בחלל ריק, אלא מצטרף לשורה של קריסות מהדהדות שנרשמו בשבועות האחרונים בענף. רק לאחרונה דווח על הסתבכותה של קבוצת יעקב סבן, החולשת על ארבע חברות בתחומי הציוד, הלוגיסטיקה והמיחזור, אשר צברה חובות של כ-140 מיליון שקל. במקביל, הקבלן מהדי אבו מוך מהצפון, המחזיק בחברות הביצוע א.מ.צ שמש וי.א.מ, נקלע אף הוא למשבר חמור עם חובות עתק המוערכים ביותר מחצי מיליארד שקל. נראה כי תופעת הדומינו בענף הבנייה רחוקה מלהסתיים.