מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, בראשות איתמר בן גביר, הורה על בירור רשמי מול הנהלת עיריית חיפה, בעקבות אירוע שבו נעצר צעיר חרדי – אח שכול שאיבד את אחיו בלחימה ברצועת עזה – בשעה שהפעיל עמדת תפילין לזכר הנופל. מדובר באחד המקרים הבולטים של חיכוך בין פעילות דתית במרחב הציבורי לבין מנגנוני אכיפה מוניציפליים, שעורר גל של תגובות ציבוריות ופוליטיות חריפות.
על פי מכתב רשמי שנשלח מלשכת המנהל הכללי של המשרד לביטחון לאומי, רפאל (רפול) אנגל, אל דוד לוריא, מנכ"ל עיריית חיפה, הוזמן לוריא להשמיע את התייחסותו במשרדי המנכ"ל בירושלים. במכתב מצוין כי לשולחנו של אנגל הגיעה "תלונה חריפה" הנוגעת לפגיעה בכבוד זכרו של סמל שניאור זלמן כהן הי"ד, ולהתנהלות כלפי אחיו השכול.
הרקע לפרשה הוא אירוע שהתרחש ביום שישי, 9 בינואר 2026. באותו בוקר, בסביבות השעה 11:30, הפעיל מנחם כהן, בן 19, תלמיד בישיבת חב"ד וחסיד חב"ד, דוכן להנחת תפילין ברחוב טשרניחובסקי בסמוך לבית הספר ליאו-בק. הדוכן הוצב כחלק ממיזם אישי של כהן להנצחת אחיו, סמל שניאור זלמן כהן הי"ד, לוחם חרדי שנפל בצפון רצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל. לצד הדוכן הוצב שלט ובו תמונת האח הנופל.
הבירור שערך המשרד לביטחון לאומי חשף תמונה מורכבת. לפי הממצאים שפורטו במכתב, שני פקחים עירוניים מטעם העירייה נשלחו למקום כדי לפעול נגד מפעיל הדוכן. המכתב מדגיש נקודה מהותית: אותם פקחים אינם חלק ממערך השיטור המקומי ואינם פקחי שיטור עירוני, כלומר מדובר בפקחים מוניציפליים רגילים שנשלחו לבצע משימת אכיפה. כאשר כהן סירב להציג תעודת זהות בפני הפקחים, אלו פנו למוקד המשטרתי וביקשו סיוע לזיהוי אדם שמסרב להזדהות בשטח ציבורי.
מוקד המשטרה הפנה למקום צוות של מערך האכיפה המקומי, שכלל שוטר ופקחית שיטור. השוטר שהגיע דרש מכהן להזדהות, וכשזה סירב, החליט לעכבו ולהעבירו לתחנה. המשרד מציין בנימה ביקורתית חד-משמעית כי העיכוב בוצע למרות שלכאורה לא התעורר כל חשש לביצוע עבירה – ולכן "לא ברור מדוע נדרש מעצר שכזה", כפי שנכתב בגוף המכתב הרשמי. לבסוף, אחרי נסיעה קצרה ברכב הסיור, הסכים כהן להציג דרכון אמריקאי, והשוטר שיחרר אותו לאלתר.
עדויות שפורסמו בעקבות האירוע מצביעות על כך שהמקרה התפתח באופן קיצוני מעבר למתואר במסמך הרשמי. לפי תיאורים שהופצו ברשתות החברתיות ובאמצעי תקשורת, למקום הוזעקו חמש ניידות נוספות של פיקוח ומשטרה – תגבור חריג ביותר לאירוע שבמהותו נסב סביב דוכן תפילין ברחוב. הדוכן ושלט ההנצחה עם תמונת הלוחם הנופל הוחרמו, וכהן עצמו הוכנס לניידת משטרה.
מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי לא הסתפק בביקורת כללית. המכתב קובע במפורש כי "על פניו נראה שמדובר בפעולת אכיפה שאינה בסמכות מערך האכיפה המקומי", ומוסיף כי המשרד "רואה את האירוע בחומרה רבה ומבקש למצות את הבדיקה". עוד נחשף כי מדובר באירוע שני מסוגו: שבוע לפני כן אירע מקרה דומה, עובדה שמעידה על דפוס התנהלות ולא על תקלה חד-פעמית.
המכתב הרשמי מפרט גם את ההמשך הצפוי. נוסף על הבירור הפרונטלי בירושלים, ניתנה לעיריית חיפה אפשרות להגיש התייחסות כתובה, תוך הדגשה מפורשת שהמסמך הכתוב אינו תחליף לפגישה עצמה. בסיום התהליך, כך נכתב, המשרד ישקול את צעדיו הבאים.
עותקים מהמכתב הופצו לגורמים בכירים: לח"כ איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, לראש עיריית חיפה יונה יהב, למפקד מחוז חוף במשטרת ישראל, למפקד מרחב כרמל, לראש מדור שיטור עירוני באגף המבצעים של מטא"ר, ולמפקד השיטור המקומי בעיר. רשימת הנמענים מעידה על כך שהמשרד מתייחס לפרשה כסוגיה מערכתית שחורגת מגבולות האירוע הבודד.
הפרשה חוללה גלי הד חריפים בזירה הפוליטית. ח"כ צבי סוכות, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, שיגר עוד קודם לכן מכתב חריף לראש העיר יהב, שבו תיאר את המעצר כ"חציית קו אדום". סוכות טען כי הנחת תפילין ופעילות הנצחה אינן עבירה על החוק, אלא ביטוי של זהות יהודית וחופש דת, ודרש הבהרות לגבי מדיניות העירייה בנושא. "רשות מקומית שמכבדת את מי שנפלו בשירות המדינה," כתב, "מחויבת לכבד גם את האופן שבו בני משפחותיהם בוחרים לשמר את זכרם".
שליח חב"ד בעיר חיפה, הרב יהודה גינזבורג, הגיב לאירוע בתקיפות. "כבר למעלה מחמישים שנה פעילי חב"ד יוצאים ברחבי חיפה ומציעים לעוברי אורח להניח תפילין," אמר. "תמיד הדברים נעשו באווירה חיובית ובהסכמה. לצערנו, יש גורמים שמבקשים לעורר מחלוקת. אנו מצפים שראשי העירייה יביעו חרטה ויתאמו עם הפעילות החיובית הזו, ואנו סמוכים ובטוחים שמדובר בטעות נקודתית ולא במגמה מכוונת."
עיריית חיפה הגיבה בעבר לדיווחים הראשונים באמירה שבה הביעה כאב על נפילתו של שניאור כהן הי"ד והשתתפות בצער המשפחה. כעת, בעקבות הזימון הרשמי מטעם המשרד לביטחון לאומי, עומדת הנהלת העירייה בפני דרישה ישירה לתת דין וחשבון על שרשרת ההחלטות שהובילה לאירוע – ולהתמודד עם האפשרות שצעדים נוספים ינקטו כנגדה.
