פורום Dun's 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית נערך השנה על רקע דעיכת המלחמה בתום שנתיים סוערות ברמה הלאומית והמקצועית. עורכי דין בכירים התייחסו להשפעות המלחמה ולהשפעות ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית על תחום עיסוקם, כאשר נושא הבינה המלאכותית צפוי להיות מרכזי בדיונים הקרובים.
הבינה המלאכותית משפיעה הן על תחום דיני הנזיקין והן על תחום הרשלנות הרפואית באופן ניכר, כאשר ההשפעה של הטכנולוגיה על תחומים משפטיים חשובים אלה צפויה רק להתגבר בשנים הקרובות. בתחום הרשלנות הרפואית, כבר עתה עולות שאלות יסוד בנוגע למערכות בינה מלאכותית המסייעות באבחון, בניתוח תמונות רפואיות, בתכנון טיפולים ואף בניתוחים רובוטיים.
ישנן שאלות שעולות בנוגע לזהות הגורם אשר נושא באחריות כאשר אלגוריתם ממליץ על אבחנה שגויה. האם הרופא שהסתמך על המערכת הוא זה שאחראי, או שמא בית החולים שרכש את אותה מערכת, או שבכלל האחריות היא על חברת התוכנה שאחראית על אותו אבחון. במקביל, גם בתחום דיני הנזיקין ישנם אתגרים דומים לגבי זהות האחראי במקרים שונים, כמו רכבים אוטונומיים המעורבים בתאונות דרכים, רובוטים תעשייתיים הגורמים לפציעות עובדים, או מערכות אבטחה אוטומטיות שנכשלו במשימתן.
גלית קרנר, עורכת דין בתחום רשלנות רפואית ונזיקין ויושבת ראש פורום ארצי לרשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין, סבורה כי הבינה המלאכותית תקל בצורה משמעותית. "כל נושא הרשלנות הרפואית יעבור שינוי דרמטי בקרוב. היכולת לבדוק ולאמת עמדות מומחים בעזרת הבינה יוצרת מהפך יסודי. המומחה הרפואי אינו בעל הידע הבלעדי והמקור לידע השתנה", היא אמרה.
גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת במשרד עורכי דין זלצר, התייחסה לצורך באיזון בין השימוש בבינה מלאכותית לבין שימור היכולות האישיות של עורכי הדין. "ראוי להתאים עצמנו למציאות. השימוש בבינה המלאכותית תופס תאוצה, ומייעל את עבודתו של מי שנעזר בו בתבונה. אבל עורך דין טוב, בולט, ושונה מאחרים, בזכות היכולות האישיות שלו. אסור לנו להתרגל לנוחות שמתקבלת מתשובות רובוטיות, טובות ככל שיהיו", היא הסבירה.
זלצר ליפשיץ הוסיפה והדגישה: "דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שמירה שמידע רגיש לא ידלוף ויגיע לידי מי שאינו מורשה לראותו. באופן כללי צריך להתייחס לבינה המלאכותית ככלי עבודה מוגבל, אחד מיני רבים בארגז הכלים של עורך הדין, שלעולם לא יחליף את הניסיון האישי, במיוחד בתחום שלנו בו הרבה פעמים נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא ויצירת תקדימים".
עמית שטרייכמן, שותף במשרד שטרייכמן גלפנד, פירט את היתרונות המעשיים של הבינה המלאכותית בעבודה היומיומית: "כבר עכשיו, הבינה המלאכותית היא כלי עזר משמעותי. בעולם הרשלנות הרפואית, התיק הממוצע מכיל מאות, ולעיתים אלפי, עמודי תיעוד רפואי. כניסת הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לבצע ניתוח וסינון ראשוני של התיעוד הרפואי במהירות על-אנושית. כלים אלו יכולים לזהות חוסרים ברישום, לסמן חריגות בערכי בדיקות, לבנות ציר זמן מדויק של האירועים, ואף להצליב מידע בין מסמכים שונים כדי לאתר סתירות".
שטרייכמן צופה התפתחות משמעותית בעתיד: "אנו צופים התפתחות של מודלים המסוגלים לבצע ניתוח השוואתי מול פרוטוקולים רפואיים. כלומר, הבינה המלאכותית תוכל להעריך באופן ראשוני האם הפעולה הרפואית חרגה מהסטנדרט המקובל. בנוסף, אנו נראה כלי בינה מלאכותית שיסייעו בניתוח חזוי להערכת סיכויי התיק".
עם זאת, שטרייכמן הדגיש את המגבלות: "חשוב להדגיש: בתחום הרשלנות הרפואית ספציפית, הבינה המלאכותית לעולם לא תחליף את עורך הדין המנוסה ואת המומחה הרפואי. היכולת להבין את הניואנסים של התחום, האסטרטגיה המשפטية וההופעה בבית המשפט – אלו יישארו נחלתם הבלעדית של בני האדם. הבינה המלאכותית תהיה כלי עזר רב עוצמה, אך אסור להסתמך עליה באופן בלעדי".
בנוגע להשפעות מלחמת חרבות ברזל על התחום, התייחסו עורכי הדין לצורך בהתאמות רגולטוריות. זלצר ליפשיץ הדגישה: "דבר ראשון הממשלה חייבת להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ויפה שעה קודם. משרדנו מייצג שורדי נובה ומשפחות של נרצחים, שלא יוכלו לסגור מעגל ולהשתקם כל עוד קיימים כל כך הרבה סימני שאלה, מה גם שממצאי הוועדה ומסקנותיה יכולים לסייע בבירור התביעה הנזיקית".
היא הוסיפה: "בנוסף יש להכיר בנזקים שנגרמו לקרובי הנפגעים והנרצחים, בדומה למבחני הלכת אלסוחה. ולדעתי גם ראוי להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, מעבר להארכה בת שישה חודשים שתוקנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל".
קרנר סבורה כי נדרשת הארכת מועד לכל מי שנטל חלק בלחימה באופן אוטומטי. שטרייכמן התייחס להליך ההכרה בפציעות במשרד הביטחון: "מדינת ישראל מתמודדת עם גל עצום של נפגעים בכלל ופוסט-טראומה בפרט, הן בקרב חיילים והן בקרב אזרחים. הרגולציה חייבת להתאים את עצמה ולהגדיר פרוטוקולים ברורים לטיפול בתביעות להכרה במשרד הביטחון מרגע ההגשה ועד לקבלת אישור או דחייה".
נושא נוסף שעלה בדיון הוא התארכות ההליכים המשפטיים בתיקי רשלנות רפואית. שטרייכמן הציע: "ההתארכות בתיקי רשלנות רפואית נובעת בעיקר ממרכיב אחד: התלות המוחלטת בחוות דעת של מומחים רפואיים, העלויות שלהם והקרב ביניהם. הצעד המרכזי והאפקטיבי ביותר לקיצור ההליכים הוא שינוי מודל המומחים ובדומה לפלטד למינוי מומחה מטעם בית משפט".
זלצר ליפשיץ הציעה גישה שונה: "צריך להטיל סנקציות על הנתבעים ומבטחים. כאב וסבל נגרמים לא רק מעצם הרשלנות הרפואית אלא גם מהימשכות ההליך המשפטי. הרפורמה בסדר הדין שהיתה אמורה לקצר את משך ההליך, לא ממש הועילה. אם לפני הרפורמה הנתבעים נדרשו להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מרגע שקיבלו את כתב התביעה, כיום עומדים לרשותם 120 ימים".
קרנר הציעה מספר פתרונות: "הוספת נציגי ציבור מרקעים מגוונים כפוסקים בשיעור 10 אחוזים בתיקים, הקמת מאגר של מומחים רפואיים שכולם העניקו ומעניקים חוות דעת גם לתובעים וגם לנתבעים, הקמת מהות ספציפית לרשלנות רפואית שהעוסקים בה הם מגשרים עם מומחיות בתחום".
סנאית מרקוביץ, שותפה במשרד עורכי דין ליאור מרקוביץ, הציגה ניתוח מקיף של האתגרים והפתרונות האפשריים: "הגשת תביעה במדינת ישראל כרוכה בהשקעת משאבים רבים ובעיקר במשאב זמן, היום כל אחד יודע שכאשר הוא מגיש תביעה לבית המשפט, ייקחו כמה שנים טובות עד שהיא תגיע לסיומה. הסיבות שחוקות וידועות והן כוללות עומס בתיקים, מחסור בשופטים, ימי מילואים, מלחמה, קורונה, שביתה ועוד".
מרקוביץ הציעה מספר פתרונות טכנולוגיים וחקיקתיים, כולל שימוש בבינה מלאכותית לסינון וניתוח תיקים, הקמת פלטפורמת יישוב סכסוכים מקוונת, ומנגנון פיצויים ללא הטלת אחריות בדומה למדינות מתקדמות כמו שוודיה, ניו זילנד וצרפת. לדבריה, במודל זה "המדינה או גוף ביטוח ציבורי מפצה את הנפגע באופן מהיר יחסית לפי קריטריונים ברורים שנקבעים מראש. העיקרון צריך להיות פשוט, נזק שניתן היה למנוע בטיפול תקין זכאי לפיצוי".
עורכי הדין צפויים לדון בנושאים אלה בפורום הקרוב, יחד עם התייחסות להאטה שהם חוו בשנתיים האחרונות, לעיכובים ולהתארכות של משך הטיפול בתיקים, כמו גם לתקווה ששנת 2026 תסמן התאוששות וצמיחה מחודשת בתחומים אלה.
שאלות ותשובות
כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על עבודת עורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית? הבינה המלאכותית מאפשרת לעורכי דין לבצע ניתוח וסינון ראשוני של תיעוד רפואי במהירות רבה. הכלים יכולים לזהות חוסרים ברישום, לסמן חריגות בערכי בדיקות, לבנות ציר זמן מדויק ולהצליב מידע בין מסמכים. בעתיד, מערכות הבינה המלאכותית יוכלו להעריך באופן ראשוני האם הפעולה הרפואית חרגה מהסטנדרט המקובל ולסייע בהערכת סיכויי התיק.
מה הצעדים שהוצעו לקיצור ההליכים המשפטיים בתיקי רשלנות רפואית? הוצעו מספר פתרונות: שינוי מודל המומחים ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, הטלת סנקציות על נתבעים ומבטחים, הוספת נציגי ציבור כפוסקים, הקמת מאגר מומחים רפואיים, הקמת מהות ספציפית לרשלנות רפואית, ושימוש בפלטפורמות מקוונות ליישוב סכסוכים. בנוסף, הוצע מנגנון פיצויים ללא הטלת אחריות בדומה למדינות מתקדמות.
מה ההתאמות הרגולטוריות שנדרשות בעקבות מלחמת חרבות ברזל? עורכי הדין הציעו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הכרה בנזקים שנגרמו לקרובי הנפגעים והנרצחים בדומה למבחני הלכת אלסוחה, הארכת תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית מעבר להארכה של שישה חודשים שכבר תוקנה, והארכת מועד אוטומטית לכל מי שנטל חלק בלחימה. כמו כן, הודגש הצורך בפרוטוקולים ברורים לטיפול בתביעות להכרה במשרד הביטחון.
האם הבינה המלאכותית תחליף את עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית? לא. עורכי דין בכירים הדגישו שהבינה המלאכותית לעולם לא תחליף את עורך הדין המנוסה ואת המומחה הרפואי. היכולת להבין ניואנסים, האסטרטגיה המשפטית, ההופעה בבית המשפט, והחשיבה מחוץ לקופסא יישארו נחלתם הבלעדית של בני האדם. הבינה המלאכותית היא כלי עזר רב עוצמה אך לא תחליף אותו.
מהו מודל הפיצויים ללא הטלת אחריות שהוצע? המודל, המוחל במדינות כמו שוודיה, ניו זילנד וצרפת, קובע שהמדינה או גוף ביטוח ציבורי מפצה את הנפגע באופן מהיר לפי קריטריונים ברורים. העיקרון הוא שנזק שניתן היה למנוע בטיפול תקין זכאי לפיצוי, ללא צורך בתביעה כנגד בית החולים או הרופא. מנגנון זה מביא לקיצור דרמטי של משך ההליך ומפחית עימותים משפטיים.
