מבקר המדינה על התחב"צ בחיפה והקריות: עיכובים של שנים ובזבוז מאות מיליונים

דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, שפורסם היום, מציג תמונה של כשלים מערכתיים מתמשכים בתכנון ובביצוע פרויקטי התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה. הדוח מתריע כי המדינה נמצאת בפיגור של עשרות שנים ביחס למדינות מפותחות, וכי עיכובים, חריגות תקציב וחוסר תיאום בין גורמים ממשלתיים גורמים לבזבוז של מאות מיליוני שקלים ולפגיעה יומיומית בציבור הנוסעים.

לפי התחזיות, עד שנת 2040 צפוי מספר הנסיעות היומי בתחבורה הציבורית באזור חיפה להגיע ל-2.8 מיליון נסיעות. אך במצב הנוכחי, כך קובע המבקר, "קצב ההתקדמות אינו תואם את צורכי האוכלוסייה ואת אתגרי הצפון המתפתח".

התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה הושקה ב-2015 על ידי משרד התחבורה והאוצר בהיקף כולל של כ-23 מיליארד שקל לשלושה עשורים. התוכנית נועדה לחבר בין חיפה, הקריות, נשר, טירת הכרמל, עכו, נצרת ונהריה, ולהפוך את חיפה למרכז תחבורתי אזורי. אלא שהמציאות רחוקה מהחזון.

פרויקט הרכבת הקלה נצרת חיפה חורג כבר בכ-1.3 מיליארד שקל וצפוי להתעכב בכמה שנים. פרויקט הכפלת מסילות החוף צפוי להסתיים רק אחרי 2030. חשמול המסילות, שהוגדר כתנאי הכרחי לשדרוג רשת הרכבות, נדחה מ-2024 ל-2027. המבקר מציין כי פרויקטים שהיו אמורים להימשך שנים ספורות נגררים לעיתים 18 עד 28 שנה מרגע התכנון ועד לסיום, וכי חלקם מתבצעים על סמך תוכניות מיושנות שלא עודכנו למעלה מעשור.

גם מערך המטרונית, שנחשב לאחד ממיזמי הדגל של חיפה, אינו חף מליקויים. למרות הרחבתו לשישה קווים פעילים, המבקר קובע כי התכנון להרחבת השירות בארבעה קווים נוספים אינו מבוסס על בדיקות כדאיות כלכלית עדכניות או בחינת חלופות תחבורתיות אחרות. עוד נמצא כי פרויקט העדפת הרמזורים, שנועד להעניק למטרונית עדיפות בצמתים, הושלם רק בכ-65%, ולכן בחלק גדול מהמסלול היא עדיין נתקעת בפקקים.

אחת הביקורות החריפות בדוח מופנית כלפי ועדת השרים לתשתיות לאומיות, שהוקמה בהחלטת ממשלה ביולי 2023 בראשות ראש הממשלה, אך לא התכנסה אפילו פעם אחת עד מועד סיום הביקורת. המבקר מציין כי הוועדה נועדה לפקח ולתאם בין הגורמים האחראים לפרויקטים, אך היעדר פעילותה "מחליש את יכולת הפיקוח וגורם לעיכובים מתמשכים".

גם החלטת ממשלה מ-2011, להקים רשות תחבורה מטרופולינית לחיפה, לא יושמה עד היום. המשמעות היא שאין גורם אחד שמרכז את כלל הפרויקטים, מתאם בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ומפקח על התקציבים.

בנוסף לעיכובים בפרויקטים, הדוח חושף הפסדים תקציביים ניכרים בשל אי תקיפת נסיעות בתחבורה הציבורית. לפי הערכות משרד האוצר, כ-20% מהנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל אינם משלמים, והפסד ההכנסות למדינה מוערך בכ-300 מיליון שקל בשנה. הכנסת דנה בנושא מאז 2018 ואף גובשה הצעת חוק להסדרת סמכויות הפיקוח, אך עד היום החקיקה לא הושלמה, והאכיפה נותרה חלקית בלבד.

המבקר קורא לראש הממשלה לכנס בהקדם את ועדת השרים לתשתיות לאומיות ולקבוע לוחות זמנים ברורים, אבני דרך ומנגנוני פיקוח הדוקים לכלל הפרויקטים התחבורתיים במטרופולין חיפה. כמו כן הוא פונה לשרת התחבורה, למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לקדם ללא דיחוי את הקמת הרשות המטרופולינית לחיפה, שתהיה אחראית על תיאום וניהול כלל מערכות התחבורה הציבורית באזור.

"המטרופולין השלישי בגודלו בישראל סובל מעיכובים בלתי נסבלים, ניהול לקוי ובזבוז כספי ציבור", מסכם הדוח, "אם המדינה לא תתעשת ותיישם מנגנוני ניהול ופיקוח אפקטיביים, תושבי הצפון ימשיכו לשלם את המחיר, בעומסים, בזיהום ובאובדן אמון בתחבורה הציבורית".

ראש עיריית חיפה יונה יהב הגיב לדוח בחריפות: "הדו״ח חושף אמת קשה וידועה, ממשלות ישראל לדורותיהן ומשרד התחבורה הפקירו במתכוון את מטרופולין חיפה. בעוד שבמרכז המדינה מושקעים מיליארדים, כאן בצפון אנחנו מקבלים תוכניות ישנות, הבטחות ריקות ועיכובים אינסופיים, שעולים לאזור בתאונות דרכים רבות ואין ספור נפגעים, פצועים והרוגים, במספרים בלתי נתפסים".

יהב הוסיף: "המחדל של אי הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה בחיפה הוא בלתי נסלח. לא ייתכן שעיר שנחשבת לשער התחבורתי של הצפון, עם נמל, מסילות ותחבורה בינלאומית, תנוהל כטלאי על טלאי". הוא קרא לשרת התחבורה ולממשלת ישראל: "תפסיקו להפקיר את הצפון. תעמידו את חיפה ואת מטרופולין חיפה בראש סדר העדיפויות הלאומי. בלי רשות מטרופולינית חזקה, ובלי סיום מהיר של פרויקטים תחבורתיים אסטרטגיים, חיפה והצפון לא יצליחו להדביק את הפערים".