בית הדין לעבודה דחה תביעה של מיליון שקל ומצא שסוכן הביטוח חיים שוקרון "גנב" לקוחות ממעסיקתו

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה השבוע את רוב תביעתו של חיים שוקרון, סוכן ביטוח שעבד בחברת "ירח סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ", לאחר שמצא כי התובע פעל באופן בעייתי וחמור כלפי מעסיקתו לשעבר. השופט טל גולן קבע כי התובע ניסה לגנוב לקוחות, זייף חתימות והשתמש ברשימת לקוחות של החברה באופן פסול.

על פי פסק הדין שניתן ב-18 בספטמבר 2025, שוקרון הועסק בחברת ירח בין פברואר 2016 לספטמבר 2022, תחילה כפקיד ביטוח ובהמשך כמקדם ביטוח וסוכן. הוא הגיש תביעה בסך 1,170,432 שקל בגין טענות שונות, ביניהן הפרשי עמלות, גמול שעות נוספות ופיצויי פיטורים. מנגד, החברה הגישה תביעה שכנגד בסך 4,591,715 שקל.

ממצאים חמורים נגד העובד

בית הדין מצא כי שוקרון ביצע מעשים חמורים במהלך עבודתו ולאחריה. על פי הדיווח בפסק הדין, הוא פנה ללקוחות של החברה והעביר אותם לסוכנות ביטוח מתחרה בשם "שי וקנין", תוך שהוא מציג עצמו לעיתים כמי שעדיין עובד בחברה או אף כאחיו של בעל החברה.

השופט גולן קבע: "התנהלות התובע כלפי הנתבעת – הן לפני סיום ההעסקה והן לאחריה – הינה חמורה, קשה ובעייתית". בין הממצאים שעלו: זיוף חתימות של לקוחות על מסמכים, העברת לקוחות ללא ידיעתם, וניסיון להטעות לקוחות.

מקרים ספציפיים

על פי פסק הדין, בית הדין בחן עשרות מקרים של לקוחות שאליהם פנה שוקרון. באחד המקרים, לקוח בשם ישראל אלוני העיד כי חתימה על מסמך מינוי סוכן אינה שלו כלל, וציין "זה לא חתימה שלי, בכלל, בכלל לא, גם לא כתב היד שלי". אלוני אף הגיש תלונה למשטרה על זיוף חתימתו.

במקרה אחר, לקוחה בשם ש.ב.ר.ה. התלוננה כי שוקרון מכר לה פוליסת ביטוח זהה לחלוטין לזו שכבר היתה לה, מה שגרם לה לשלם תשלומים כפולים במשך שנים. היא כינתה את ההתנהלות "רמאות והונאה".

פיצולים בתקופות העבודה

בית הדין קבע כי תקופת עבודתו של שוקרון התחלקה לשתיים: בתקופה הראשונה (2016-2019) הוא עבד כשכיר רגיל, ובתקופה השנייה (2019-2022) עבר לשיטת תגמול מבוססת עמלות. השופט דחה את טענת החברה כי שוקרון היה עצמאי בתקופה השנייה, וקבע כי הוא היה עובד לכל דבר ועניין.

עם זאת, בית הדין קבע כי בתקופה השנייה הוסכם במפורש בין הצדדים ששוקרון ייקח על עצמו את עלויות המעסיק, כולל תשלומים פנסיוניים. על פי הדיווח בפסק הדין, שוקרון עצמו שלח הודעות שבהן ציין "הבנתי מתומר שהפרשות הפנסיה יורדות ממני", והוא אף ניווט בעצמו את חלוקת המרכיבים בתלוש השכר שלו.

טענות לשעות נוספות נדחו

שוקרון תבע 380,416 שקל בגין שעות נוספות, אך בית הדין דחה את התביעה לאחר שמצא כי לא הוכחה עבודה בשעות נוספות. השופט קבע כי שוקרון קיבל "מידה מיוחדת של אמון אישי" ועבד ללא פיקוח על שעות עבודתו. על פי העדויות, הוא היה נעדר לימים שלמים מהמשרד מבלי שהנהלת החברה ידעה היכן הוא.

הפיטורים ושלילת פיצויים

בית הדין קבע כי החברה ערכה לשוקרון הליך שימוע סדיר טרם פיטוריו, אך הוא התחמק ממנו שלוש פעמים בתירוצים שונים. השופט קבע: "התנהלות התובע מעידה כאלף עדים כי הוא לא ביקש למצות את הליך השימוע, אלא רק למסמס ולעכב אותו".

בשל חומרת מעשיו, נשלל משוקרון הזכות לקבל פיצויי פיטורים. השופט גולן קבע כי "המעשים והפעולות שהוכחו ביחס לתובע הינם על הצד החמור ביותר, ויש בהם כדי להצדיק שלילת פיצויי פיטורים במלואם".

התוצאות הסופיות

בסופו של דבר, מתוך התביעה המקורית של למעלה ממיליון שקל, שוקרון זכה רק ל-89,288 שקל, בגין זכויות סוציאליות שונות כמו פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשי עמלות. מנגד, התביעה שכנגד התקבלה חלקית, ושוקרון חויב לשלם לחברה 137,952 שקל – 100,000 שקל בגין הפרת חוק עוולות מסחריות ושימוש ברשימת הלקוחות, ועוד כ-38,000 שקל בגין קיזוזי עמלות.

בנוסף, שוקרון חויב לשלם לחברה 15,000 שקל הוצאות משפט, בשל התנהלותו הפגומה והפסולה כפי שהוכחה במהלך ההליך.