התחזה לחייל מילואים ומכר יחידות נופש פיקטיביות

בית המשפט השלום בקריות גזר השבוע 30 חודשי מאסר בפועל על נוי יום טוב נאה, בן 36, שהורשע ב-21 אישומים בעבירות מרמה והונאה שגרמו נזק כולל של כ-85,900 שקלים. השופטת סימי פלג קימלוב קבעה כי הנאשם ביצע מסכת עבריינית מתוחכמת שכללה מכירה חוזרת ונשנית של זכויות נופש פיקטיביות, השכרת דירות שלא היו קיימות, והתחזות לחייל מילואים קרבי על מנת לרכוש את אמונם של קורבנותיו. בנוסף, הנאשם חויב בפיצוי כספי לקורבנות העבירה והופעלו כנגדו מאסרים מותנים מתיקים קודמים.

על פי פסק הדין, נאה תכנן וביצע את עבירות המרמה בין חודשים אפריל ליולי 2024. מסכת ההונאה החלה כאשר הנאשם יצר קשר עם הדס סלומון, בתם של בעלי זכות נופש במלון קלאב אין באילת, בעת שהציעה למכירה זכות שבועית במלון. נאה הציג עצמה כמתעניין ברכישה וביקש לקבל העתק של שובר הזכות, לכאורה כדי לוודא שאין חובות עבור שנים קודמות. לאחר שקיבל את המסמך, ערך נאה עשרות עותקים והחל להונות אזרחים תמימים באמצעות פרסומים באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.

במהלך התקופה שבה פעל, הציג נאה עצמו באמצעות זהויות שונות, שוחח עם קורבנות פוטנציאליים בטלפונים סלולריים שונים, ונפגש איתם אישית. בחלק מהמקרים, הנאשם הציג עצמו כחייל קרבי במילואים שסיים פעילות בעזה, זאת על מנת לרכוש את אמונם של הקורבנות ולעורר אמפתיה. השופטת פלג קימלוב ציינה בפסק דינה כי "הנאשם עשה שימוש במצב החירום בו שרויה מדינת ישראל" ופעל "באופן שקיבל לידיו שובר להעברת אישור ניצול זכות הנופש, פרסם ברשתות אינטרנט ייעודיות את שובר הזכות והציג עצמו בכזב כבעלים והונה שלל אזרחים תמימים ברחבי הארץ".

מעבר להונאות בנושא זכויות הנופש, נאה פרסם עצמו גם באתרי אינטרנט כבעלים של דירות ורכבים שהוא מציע להשכרה קצרת טווח. קורבנותיו היו בחלקם אזרחים מפונים מבתיהם עקב המצב הביטחוני בארץ. הנאשם נפגש עם הקורבנות, מסר להם מפתחות פיקטיביים וקודי כניסה לאינטרקום, וגבה מהם תשלומים עבור תקופות השכרה, כאשר בפועל לא הייתה כלל דירה או רכב המוצעים להשכרה.

בנוסף לעבירות המרמה, צירף נאה לתיק העיקרי שני תיקים נוספים. האחד עוסק בהתחזות ומרמה נוספת בה התיימר להיות בעלים של יחידת דיור בתל אביב. במקרה זה, נאה התחזה לאדם בשם "יום טוב לוי" ואף יצר דמות נוספת של "אחיו" על מנת לגבות מקדמה. התיק השני כלל חמישה אישומים של גניבת מכשירי דפיברילטור מציבוריים מקיבוצים וישובים בצפון הארץ, ביניהם קיבוץ המעפיל, קיבוץ בחן, גבעת שפירא, גן יושאיה וחופית. מדובר במכשירי החייאה מצילי חיים בשווי של אלפי שקלים כל אחד.

השופטת פלג קימלוב הדגישה בפסק דינה את חומרת העבירות ואת הפגיעה בערכים המוגנים: "הנאשם ביצע, לאורך תקופה עבירות מרמה רבות, והותיר אחריו קורבנות מרומים והפר את תחושת ביטחונם בביצוע עסקאות. הנאשם פגע באמון והונה". היא הוסיפה כי "מדובר במעשים מכוערים ופגיעה קשה בערכים חברתיים" וכי "חלק מקורבנות העבירות היו מפונים מבתיהם בשל המצב הביטחוני".

תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט העלה תמונה מדאיגה. התברר כי נאה הוא אב לשני ילדים קטינים, ולפני מעצרו עבד בשטיפת מכוניות. הנאשם שוחרר ממאסר באוקטובר 2023 בניכוי שליש ממאסרו, אך חודשים ספורים לאחר מכן כבר ביצע את עבירות המרמה הנוכחיות. שירות המבחן ציין כי הנאשם "התקשה להכיר בנזק ובפגיעה שנגרמה לנפגעי העבירה וניכר כי אינו מחובר לחומרת מעשיו". הנאשם לא ביטא נזקקות טיפולית ושירות המבחן התרשם מסיכון גבוה להישנות עבירות דומות בעתיד.

בהחלטתה על מתחם העונש, השופטת סקרה פסיקה רלוונטית והתייחסה למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מרמה. היא קבעה כי "מדובר בנאשם מתוחכם שהונה קורבנות תמימים תוך שהציג בפניהם מצג שווא ואף עשה שימוש במצב החירום בו שרויה מדינת ישראל". השופטת קבעה מתחם עונש שנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והחליטה להשית על הנאשם 22 חודשי מאסר בתיק העיקרי.

בנוסף, השופטת הורתה על הפעלת שני מאסרים מותנים מתיקים קודמים, כל אחד בן ארבעה חודשים, באופן מצטבר. כך, בסך הכול ירצה נאה 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו שהחלו ב-15 ביולי 2024. השופטת הוסיפה מאסרים מותנים נוספים בתנאים שונים, שיחולו למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

המרכיב הכספי בעונש כלל חיוב בפיצוי לעשרות קורבנות, כאשר הסכומים נעו בין 800 ל-6,500 שקלים לכל קורבן, בהתאם לנזק שנגרם. סך כל הפיצויים עומד על עשרות אלפי שקלים, שיש לשלם תוך חמישה חודשים. בין הקורבנות שזכו לפיצוי: איריס אסא, ציפורה ואופיר הילל, אלינור איתן, מאיה בוסקילה, קרן כהן, אחיקם מור, סיון אטיאס, טליה זורע, מרים שמחון, קארין מריל, בן זלצר, איילת כפיר, טליה זיו, מריאון לייבוביץ, אסף שפלר, אלינור אברג'יל, גברין הוזייל, רועי לבס, ניצן אדמוני, מירב כהנא, פרצסקה טאוטן, שרית אברהם ומתן אברהם.

המאשימה, שטענה למתחמי עונש גבוהים יותר, הדגישה את חומרת העבירות והפגיעה בערכים חברתיים. לעומתה, סנגורו של נאה ניסה להקל בעונש וטען כי לא מדובר במקרה חריג, אך השופטת לא השתכנעה. לזכות הנאשם נשקלו הודאתו בעבירות, שחסכה עדותם של עשרות עדים, ונסיבותיו האישיות. לחובתו נשקלו עברו הפלילי, ריבוי העבירות, והעובדה שביצע את המעשים זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר קודם.