בית המשפט לענייני משפחה בקריות דחה השבוע התנגדות של אישה שטענה כי הייתה הידועה בציבור של בן זוגה המנוח במשך תשע שנים, וקבע כי שלושת ילדיו של המנוח הם היורשים הבלעדיים של עזבונו. פסק הדין, שניתן על ידי השופט ניר זיתוני, מדגיש את הקושי להוכיח מעמד של ידוע בציבור וחושף מחלוקת משפחתית מורכבת.
המנוח נפטר במאי 2022, ובעקבות כך הגישו שלושת ילדיו בקשה למתן צו ירושה. המבקשת, שהכירה את המנוח בשנת 2014, הגישה התנגדות לבקשה בטענה כי היא ניהלה עימו משק בית משותף וחיי משפחה במשך תשע שנים, ולכן זכאית למחצית מהעזבון בהתאם לחוק הירושה.
על פי פסק הדין, המבקשת טענה כי היא ובן זוגה התגוררו יחד החל משנת 2014, תחילה בדירה שהמנוח שכר במושב, ולאחר מכן מאוגוסט 2016 בבית אחר באותו מושב, בו היא ממשיכה לגור עד היום. המנוח עבד בתחום הפיננסי, בעוד המבקשת ניהלה עסק עצמאי. לטענתה, הם ניהלו חיי משפחה מלאים, נסעו יחד לחופשות, והמנוח גידל את בנה מנישואיها הקודמים.
המשיבים, ילדיו של המנוח, התנגדו נחרצות לגרסת המבקשת. לטענתם, אביהם הקפיד על הפרדה רכושית מוחלטת, ניהל חשבון בנק נפרד, ושילם לבדו את כל הוצאות הדירה השכורה. הם טענו כי המנוח ירש דירה בחיפה מהוריו, השכיר אותה, והקפיד על כך שהדירה תישאר בבעלותו לטובת ילדיו בלבד.
בפסק דינו, ציין השופט זיתוני כי "לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליה בהתאם להוראות הדין". השופט הדגיש כי המבקשת לא הציגה ראיות מספיקות לניהול משק בית משותף, כגון תדפיסי כרטיסי אשראי, תנועות בנק או מסמכים המעידים על השתתפות בהוצאות הכלכלה המשותפות.
נקודה מרכזית בפסק הדין הייתה העובדה כי המבקשת לא הציגה אסמכתאות להוכחת טענותיה. כאשר נשאלה בחקירה הנגדית מדוע לא צירפה ראיות כגון קבלות או תדפיסי תשלומים, היא השיבה: "אם בית המשפט יבקש אמציא את זה". השופט ציין כי "תשובותיה של המבקשת אינן משכנעות" וכי "היה על המבקשת להציג תנועות כלשהן בחשבון הבנק שיש בהן בכדי לחזק טענותיה".
בית המשפט מצא כי המבקשת אף התנגדה לכך שבא כוח המשיבים יקבל צו לגילוי דפי חשבון וכרטיס אשראי של המנוח. השופט ציין כי "התנגדות זו מעוררת תהיות רבות שיש בהן לחזק את גרסת המשיבים", והפנה להלכה הפסוקה לפיה "חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו".
בנושא טענות המבקשת לגבי שיפוצים שביצעה בדירה השכורה, השופט קבע כי "לא מצאתי כי עלה בידי המבקשת להתמודד בצורה עניינית ומשכנעת" עם הראיות שהוצגו. המבקשת טענה כי היא והמנוח שיפצו את הדירה השכורה בעלות של כ-100,000 שקלים, אך לא הציגה קבלות או אסמכתאות התומכות בטענה זו.
נושא מורכב נוסף שעלה במהלך ההליך היה רכישת מכונה מקצועית לעסקה של המבקשת, בעלות של כ-100,000 שקלים. המבקשת טענה כי מדובר במתנה מהמנוח, בעוד המשיבים טענו כי מדובר בהלוואה. השופט קבע כי "הוכח בפני כי אכן מדובר בהלוואה כטענת המשיבים ולא כמתנה כטענת המבקשת", וזאת על סמך תנועות בחשבון הבנק של המבקשת שבהן נרשם "עבור המנוח עבור" המכונה.
השופט התייחס גם לכך שהמנוח רשם את המבקשת כמוטבת במקום עבודתו. אולם, הוא ציין כי טופס ההצהרה נושא תאריך מנובמבר 2021 בלבד, כך שגם אם יש משקל לנתון זה, "פרק זמן זה משנת 2021 עד מועד פטירתו של המנוח (2022), אין בו די כדי לבסס הוכחה לצורך הכרה בצדדים כידועים בציבור".
נקודה מעניינת בפסק הדין הייתה עדותה של המבקשת לפיה "עניינים כספיים לא עלו בשיחות בינינו". השופט קבע כי "נושא זה הינו בעל אופי מובהק להוכחת ניהול משק בית משותף" והוסיף: "ככל ואכן המנוח ראה במבקשת כבת זוג, בכל ההיבטים, אזי על פי ההיגיון הבריא, המנוח היה אז מוצא לנכון לשתף/ליידע/לשוחח עם המבקשת בנושאים מהותיים כגון עניינים כספיים".
המשיבים העלו במהלך ההליך טענות חמורות בנוגע לנסיבות פטירת אביהם, תוך ייחוס רשלנות למבקשת. עם זאת, השופט דחה טענות אלו וציין: "טענות מסוג זה לא הוכחו בפני". הוא הוסיף כי "עצם העובדה כי המשיבים לא צירפו את המבקשת כצד/נתבעת בתיק" שהגישו בעניין רשלנות רפואית, "יש בה להחליש את טענותיהם המאשימות את המבקשת במותו של המנוח".
בסיכום פסק דינו, השופט זיתוני הדגיש את הצורך במשנה זהירות בהכרה בבני זוג כידועים בציבור, והפנה לפסיקה קובעת לפיה יש "לנהוג במשנה זהירות במתן הכרה זו" נוכח "המשמעויות רחבות ההיקף אשר טומנת בחובה ההכרה בבני זוג כידועים בציבור".
השופט קבע כי "במקרה דנן, לאחר שעיינתי ושקלתי טענות הצדדים ועל סמך כל החומר המונח בפני ולאור התרשמותי מעדויות הצדדים, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת להוכיח את הדרישות הקבועות בדין כמשמעותן וכהגדרתן בסעיף 55 לחוק הירושה, באופן המצדיק לראות בה כידועה בציבור".
בהתאם לפסק הדין, שלושת ילדיו של המנוח הוכרזו כיורשים הבלעדיים של עזבונו. המבקשת חויבה לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים, ונדרשה להחזיר כל טובת הנאה או סכום כסף שקיבלה כיורשת, למעט המגיע לה כמוטבת של המנוח. המבקשת זכאית לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בחיפה.
