הניצחון של מרים: בת ה-101 במפגש בינלאומי עוצר נשימה

באירוע שטלטל את המשתתפים משני עברי המסך, התייצבה שורדת השואה מרים הראל מול מצלמות הזום בקריית ביאליק. מול עיניהם של בכירים מגרמניה ומפולין ותלמידים נרגשים, היא סיפקה עדות חיה ונדירה על הזוועות והתקומה, כשהיא מוכיחה בגיל 101 שהרוח האנושית חזקה מכל רוע

רגע נדיר של היסטוריה חיה נרשם הבוקר (שלישי) בקריית ביאליק, כאשר מסכי הזום חיברו בין עולמות רחוקים ובין עבר מדמם להווה של תקווה. ביום השואה הבינלאומי, בחרה מרים הראל, תושבת העיר אשר חגגה כבר 101 חורפים, לשבור את השתיקה ולספר את סיפורה הבלתי ייאמן. המפגש הטעון, שנערך בבית הספר אורט קריית ביאליק, לא נשאר בגבולות ישראל; הוא שודר בשידור ישיר לערים תאומות ולשותפים מעבר לים, יוצר גשר וירטואלי של זיכרון וכאב משותף.

הדרמה בחדר הייתה מוחשית כאשר הראל, צלולה וחדה, החלה לגולל את עדותה בשפה האנגלית. מולה, הן פיזית והן דיגיטלית, ישבו תלמידים, ראשי ערים ונציגים רשמיים משורה של מדינות שלקחו חלק בפרקים האפלים ביותר של ההיסטוריה. המטרה המוצהרת של הכנס הייתה חידוד המחויבות המשותפת לזיכרון השואה, אך בפועל, הנוכחים קיבלו שיעור מאלף על עוצמה אנושית שאינה יודעת שובע.

את המפגש הטעון פתחו בברכות המושל של מחוז לובלין בפולין, מר ירוסלב סטביארסקי, וראש העיר המארחת, אלי דוקורסקי. דוקורסקי, בדברים שנשא, ביקש להדגיש כי אותו עידן חשוך בתולדות האנושות חייב לשמש תמרור אזהרה וללמד אותנו כי הבחירה נתונה תמיד בידינו. הוא ציין כי יש לעמוד כחומה בצורה מול שנאה, לפעול ללא מורא ולכונן יחד עתיד המושתת על ערכי כבוד, נטילת אחריות ואנושיות.

ראש העיר קיבל בחמימות את פניהם של הנציגים מהערים התאומות וידידי העיר מעבר לים שהצטרפו לשידור, והבהיר כי השתתפותם מעניקה רובד עמוק ומשמעותי לאירוע ומחזקת את הברית בין הקהילות. בהתייחסו למרים הראל, ציין דוקורסקי כי המפגש עמה הוא בגדר זכות עצומה. לדבריו, עדותה חושפת באופן בלתי אמצעי הן את התופת שעברה והן את תעצומות הנפש הכבירות שאפשרו לה לקום מהאפר ולבנות חיים חדשים. ראש העיר הדגיש בדבריו כי מוטלת עלינו החובה ללמוד, להשמיע קול ברור ולעצב מציאות טובה יותר, למען הבטחת אי-הישנותן של זוועות מעין אלו בעתיד.

שיאו של האירוע נרשם כאשר מרים סיימה את עדותה ופנתה להשיב לשאלות בני הנוער. התלמידים, המומים ומלאי הערצה, כינו אותה דמות מעוררת השראה. שאלה אחת, שהגיעה מתלמידים מפולין, נגעה במקור כוחה הנפשי והפיזי לשרוד. תשובתה של מרים הדהדה בחלל החדר ובמסכים: היא חשפה כי בורכה באופטימיות שאינה נגמרת, וכי תכונה זו היא שהייתה לה למשענת ועזרה לה לצלוח את כל הסבל והתלאות.

רשימת המשתתפים במפגש הווירטואלי המחישה את היקף המעמד: לצד מושל מחוז לובלין, השתתפו גם קרולינה קאופהולד, רכזת הערים התאומות מקמניץ שבגרמניה; משלחת מצוות המוזיאון בגלובוקי, בלארוס, בהובלת לודמילה קורנילוביץ׳; וכריסטיאן אורלאוב, האחראי על קשרי ערים תאומות בעיריית שטגליץ צלנדורף בברלין. כמו כן, נכחו קבוצות תלמידים מבית הספר אליזבת פון טאדן בהיידלברג בראשות אניטה זיידלר מאאפי, תלמידים מגימנסיה דריילינדן בשטגליץ צלנדורף בהובלת קתארינה דננברג, וקבוצת נוער מרדומסקו, פולין.

את האירוע המרגש חתמה ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת קשרי חוץ, שהודתה למרים מעומק הלב על האומץ לחשוף את סיפורה ואיחלה לה בריאות איתנה. התלמידים העניקו למרים זר פרחים ותעודת הערכה, מחווה קטנה לאישה גדולה שניצחה את ההיסטוריה.