פרופ' חיים קותיאל מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, קורא להסיט את מוקד המאבק במשבר האקלים מהפחתת פליטות בלבד, אל התאמה מיידית למציאות המשתנה. במאמר חדש, הוא מציע פתרון מעשי וזמין: נטיעת עצים מסיבית בערים, שתסייע להצללה, לקירור, לספיחת פחמן ולשיפור איכות החיים.
המחיר האנרגטי של הגידול באוכלוסייה ופליטות הפחמן
המאמר מתאר את הגידול המהיר באוכלוסיית העולם, אשר צמחה מ-2.5 מיליארד בני אדם בשנת 1950 ל-8.2 מיליארד כיום. בישראל, קצב הגידול גבוה אף יותר, עם 10.1 מיליון אזרחים כיום לעומת 800,000 בשנת 1948. במקביל לגידול זה, זינקה גם צריכת האנרגיה העולמית, מה שהוביל לעלייה מקבילה בפליטות דו-תחמוצת הפחמן (CO2). פרופ' קותיאל מדגיש כי ריכוזי ה-CO2 באטמוספירה נשארים עשרות שנים, ולכן גם אם נפסיק היום את הפליטות באופן מוחלט, התחממות כדור הארץ תימשך. "העולם ימשיך לסבול מגלי חום קיצוניים, גם אם איש לא ישתמש בכלי חד פעמי אחד", הוא כותב.
הפתרון הטבעי: עצים ככלי התאמה מיידי
לדברי פרופ' קותיאל, במקום להתמקד רק בהפחתת פליטות (Mitigation), יש להתרכז גם בהיערכות והתאמה (Adaptation) למציאות הקיימת. הוא מציע את נטיעת העצים כפתרון היעיל ביותר, במיוחד בערים שבהן רוב האוכלוסייה מבלה את זמנה. במאמר, הוא מפרט את היתרונות הרבים של נטיעת עצים:
- הצללה וקירור: הטמפרטורה באזור מוצל על ידי עצים יכולה להיות נמוכה ב-1 עד 5 מעלות בממוצע יומי בקיץ. בשעות הצהריים החמות, הפער יכול להיות אף גדול יותר.
- ייצור חמצן וספיחת פחמן: עץ אלון בוגר יכול לייצר כ-100,000 ליטר חמצן בשנה ולקלוט כ-22 ק"ג של CO2.
- מניעת שיטפונות: עצים מפחיתים את עוצמת הגשם ומונעים סחף קרקע.
- שיפור איכות החיים: עצים מפחיתים רעש ומשפרים את המראה הכללי של העיר.
פרופ' קותיאל מסכם בקריאה ברורה: "על כל רשות מקומית, על כל תושב ועל כל מוסד חינוכי להפוך נטיעת עצים לעדיפות לאומית. זוהי השקעה בעתיד בטוח יותר וקריר יותר עבור הדורות הבאים".
