שנת 2025 מסתמנת כאחת הקטלניות בעשורים האחרונים בכבישי הארץ, והמציאות בחיפה עגומה במיוחד. בעוד הנתונים הארציים מראים ירידה בכמות התאונות הכוללת אך זינוק במדד הקטלניות, חיפה עוקפת ערים גדולות אחרות וממוקמת בצמרת הטבלה האדומה. עמותת אור ירוק: "כשל מתמשך בסדרי העדיפויות"
נתונים חדשים המסכמים את שנת 2025 בכבישים חושפים תמונת מצב מדאיגה בנוגע לבטיחות בדרכים בחיפה. על פי דו"ח של עמותת אור ירוק המתבסס על נתוני הרלב"ד, העיר מדורגת במקום הרביעי הארצי במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנה החולפת, כאשר 10 בני אדם מצאו את מותם בכבישי העיר.
הדירוג הגבוה מציב את חיפה במקום בעייתי מאוד ביחס לערים אחרות בישראל. את הרשימה מובילות תל אביב-יפו עם 20 הרוגים, ירושלים עם 16 ופתח תקווה עם 11. עם זאת, חיפה מקדימה במספר הקורבנות ערים גדולות ומרכזיות כדוגמת ראשון לציון, אשדוד ונתניה – בכולן נרשם מספר הרוגים נמוך יותר השנה. הנתון מחדד את חומרת המצב בתשתיות ובאכיפה בתוך המרחב העירוני החיפאי.
הפרדוקס הארצי: פחות תאונות, יותר מוות
ברמה הארצית, שנת 2025 מציגה מגמה מעורבת ומסוכנת. ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודשים ינואר-נובמבר 2025 מצביע מצד אחד על ירידה של כ-9% במספר התאונות הכולל ובמספר הנפגעים. מצד שני, חומרת הפגיעות עלתה משמעותית. בתקופה זו נהרגו 426 בני אדם, נתון המשקף עלייה של 8.1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024.
המגמה המשיכה גם בחודש נובמבר האחרון, שהתאפיין במיעוט יחסי של תאונות ונפגעים לעומת הממוצע הרב-שנתי, אך במספר גבוה של תאונות קטלניות והרוגים. המשמעות ברורה: התאונות הפכו אלימות וקשות יותר.
דו"ח עמותת אור ירוק מציג נתונים חמורים אף יותר לסיכום השנה כולה, עם 452 הרוגים מתחילת 2025 – המספר הגבוה ביותר שנרשם בישראל מזה 20 שנה. זוהי השנה השלישית ברציפות בה נרשמת עלייה במספר ההרוגים, לצד גידול של 5% לעומת השנה שעברה ועלייה של 9% במספר התאונות הקטלניות.
הנפגעים העיקריים: הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי
פילוח הנתונים חושף את קבוצות הסיכון המרכזיות, המהוות את רוב הנפגעים בנפש. הולכי הרגל ורוכבי האופנועים והקטנועים מהווים יחד למעלה ממחצית מההרוגים (27% לכל קבוצה). נתונים אלו רלוונטיים במיוחד לחיפה, עיר הררית עם תנועה ערה של דו-גלגלי וריבוי הולכי רגל במרכזים הצפופים.
עוד עולה מהנתונים כי האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 65) והצעירים (בגילאי 15-24) בולטים לרעה בסטטיסטיקה, כאשר כל קבוצה מהווה כ-22% מכלל ההרוגים. בעוד שרוב ההרוגים (59%) מצאו את מותם בכבישים בינעירוניים, שיעור גבוה ומדאיג של 38% מהמקרים הקטלניים התרחש דווקא בתוך הערים.
בעמותת אור ירוק מתחו ביקורת חריפה על הממצאים וייחסו את העלייה במספר הקורבנות להיעדר מדיניות ממשלתית סדורה. בעמותה הגדירו את המצב כ"כשל מתמשך בסדרי העדיפויות הלאומיים" והצביעו על היעדרה של תוכנית לאומית רב-שנתית מתוקצבת למאבק בתאונות הדרכים כגורם מרכזי להידרדרות.
