בית הדין לעבודה: עובדת שעזבה משמרת התפטרה ולא פוטרה

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את עיקר תביעתה של קסניה קוטלר נגד א.צ. סלולר קום בע"מ, וקבע כי העובדת התפטרה מרצונה ולא פוטרה, זאת על אף טענתה למחיקת מילים גסות שהקליטה למנהלים. השופטת סאוסן אלקאסם, יחד עם נציגי הציבור צחי רחמים וגלעד קהת, פסקו לטובת קוטלר רק כ-6,000 שקל מתוך תביעה שעמדה במקור על סכום גבוה בהרבה.

קוטלר הועסקה בחברה כנציגת שירות ומכירות בשכר שעתי מסוף יוני 2021 ועד יולי 2022. החברה מפעילה מעבדה לתיקון מכשירים סלולריים וכן חנות למכירת מכשירים ניידים ומוצרים נלווים. קוטלר עבדה בתעריף של 35 שקל לשעה, כאשר סוכם בין הצדדים על העלאת השכר ל-39 שקל לשעה החל מחודש יולי 2022. לטענת החברה, ההסכמה הייתה מותנית בחתימת הסכם שלא נחתם בפועל, ובתלוש חודש יולי התעריף נותר כשהיה.

המחלוקת נוצרה ביום 14 ביולי 2022, יום חמישי, כאשר קוטלר הגיעה לעבוד במשמרת ערב שהייתה אמורה להסתיים בשעה 20:00. במהלך המשמרת הודיע לה הממונה עליה רועי כי המשמרת של יום שישי למחרת מבוטלת בשל טעות בשיבוץ עובדים. לאחר ההודעה יצאה קוטלר החוצה והתכתבה עם ליאור אפוטה, אחד ממנהלי החברה שהיה באותו זמן בחופשה בחו"ל עם משפחתו. משלא נענה לבקשתה לעבוד ביום שישי, עזבה קוטלר את העבודה בשעה 18:18, לפני השעה שבה הייתה אמורה לסיים את המשמרת.

על פי העדויות, קוטלר הבהירה לליאור אפוטה שהיא שובצה בטעות והייתה צריכה עובדת אחרת בשם מריה להיות משובצת למשמרת השישי באותו שבוע. לירון אפוטה, מנהלת החברה, העידה כי העבודה בימי שישי הייתה בסבב בין קוטלר למריה. מעדות קוטלר עצמה משתמע כי אישרה בזמן אמת בתכתובת מול ליאור אפוטה את הטענה שהייתה טעות בשיבוץ, אלא שלא רצתה לשלם על טעות שאינה שלה.

לאחר שנודע לליאור אפוטה כי קוטלר עזבה את המשמרת, הוא התריע לפניה בזמן אמת באמצעות הודעות ווטסאפ. הוא כתב לה בשעה 18:21 ושאל אם מישהו שחרר אותה מהמשמרת, והזכיר שהיא רשומה עד שמונה. כעבור שלוש דקות הוא הוסיף והבהיר כי במידה שעזבה את המשמרת ללא אישור זה אומר שהתפטרה מעבודתה, והציע לה לחזור למשמרת ולחשיב את היציאה כהפסקה.

בתגובה, קוטלר הקליטה הודעה קולית שמחקה בהמשך. בעדותה אישרה כי באותה הודעה אמרה מילים גסות ומחקה אותה, תוך הכחשתה כי קיללה את ליאור אפוטה. היא העידה כי אמרה בהודעה "אני לא איזה זונה" ואז מחקה את זה. לירון אפוטה העידה כי קוטלר אמרה בהקלטה "אני לא זונה שלך, אתה לא תזרוק אותי". בית הדין קבע כי קוטלר מחקה את ההודעה כי הבינה שהיא השתמשה בביטויים ושפה שאינם הולמים יחסי עבודה.

ביום שלמחרת, 15 ביולי, עזבה קוטלר מיוזמתה את קבוצות הווטסאפ של החברה. יומיים לאחר מכן, ביום ראשון 17 ביולי, התקשרה לירון אפוטה אל קוטלר וזימנה אותה לשיחה שהתקיימה ביום שני 18 ביולי. קוטלר הגיעה לפגישה, הקליטה אותה והגישה את התמלול לתיק בית הדין. בפגישה הבהירה לירון אפוטה לקוטלר שהחברה לא פיטרה אותה וביקשה לברר מדוע היא עזבה את קבוצת הווטסאפ המשותפת לעובדים.

קוטלר טענה בתביעתה כי פוטרה לאלתר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, בעוד שהחברה טענה כי היא נטשה את העבודה ולפיכך התפטרה. בית הדין קבע כי נטל ההוכחה מוטל על קוטלר להוכיח שפוטרה מעבודתה, ומצא כי תשובת לירון אפוטה לקוטלר בעת שזימנה אותה לשיחה מצביעה על כך שהחברה לא פעלה לפטר אותה ולא פיטרה אותה.

בפסק הדין התייחס בית הדין לחוסר איזון בטענות קוטלר. מצד אחד היא כעסה כל כך על כך שהורידו לה שעתיים ממשמרת קודמת, ומנגד טענה כי עזיבת משמרת כשעתיים לפני תום המשמרת אינו מעשה חמור. בית הדין ציין גם כי שימוש קוטלר במילים מוגזמות לתיאור האירוע כמו שמישמרת "נגנבה" ממנה תומך בגרסת החברה לגבי הדרמטיות בתגובותיה.

בית הדין קבע כי עדות קוטלר שליאור אפוטה לא אמר לה לחזור הופרכה באמצעות ההודעות שהיא עצמה צירפה לתצהירה, שם כתב לה מפורשות שהיא יכולה לחזור למשמרת והוא יחשיב זאת כהפסקה. בית הדין מצא כי קוטלר בחרה בזמן אמת שלא לחזור למשמרת, למרות ההזדמנות שניתנה לה, ולפיכך נתפסה התנהלותה כהתפטרות.

בנוסף, בית הדין בחן את סוגיית השכר הקובע והבונוסים שקיבלה קוטלר. היא טענה שהשכר הקובע שלה הוא 39 שקל לשעה כולל ממוצע בונוסים, בעוד שהחברה טענה שהבונוסים אותנטיים ולא צריכים להיכלל. מהעדויות עלה כי הבונוסים היו מותנים בעמידה ביעדי מכירות של מכשירים וקווים, והתובעת קיבלה 10 שקל על מכשיר ו-30 שקל על מכירת קו, בתנאי שעמדה ביעד סף. בית הדין קבע כי הבונוסים אינם חלק מהשכר הקובע.

בשאלת ההודעה המוקדמת, בית הדין קבע כי אמנם קוטלר לא נתנה הודעה מוקדמת אך גם החברה לא ביקשה ממנה להמשיך לעבוד. בנסיבות אלו בית הדין סבר כי הקיזוז שבוצע משכרה האחרון של קוטלר בסך 2,770 שקל אינו מוצדק, וחייב את החברה להשיב סכום זה.

בנוסף, בית הדין מצא חוסרים קטנים בהפקדות לפנסיה ולפיצויים, בסך 24 שקל להפרשי פיצויים ו-25 שקל להפרשי תגמולים. גם רכיב של פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על זכויותיה בסך 3,000 שקל התקבל.

בית הדין דחה את טענת קוטלר לפיצוי בגין הפרת הסכם ואובדן תשואות בקרן פנסיה בסך 3,000 שקל, מכיוון שלא הציגה חישוב לסכום ולא הוכיחה את זכותה לפיצוי. מהתכתובות שהוצגו עלה כי האיחור בהפקדות לא היה בשל מחדלי החברה אלא בשל שקוטלר לא העבירה את הפרטים הנדרשים בזמן.

בסיכום, רכיבי התביעה העיקריים נדחו, והתביעה התקבלה רק בשיעור של כ-16% מהסכום המקורי. בשים לב לכך שהתביעה התקבלה בחלק קטן מהסכום שנתבע, ושקוטלר תבעה סכומים שכבר הועברו לזכותה, החליט בית הדין שכל צד יישא בהוצאותיו.