בית המשפט השלום בקריות החליט השבוע ליתן רשות להתגונן לשוכר בתנאי שיפקיד 5,000 שקלים בקופת בית המשפט, לאחר שהתנגד לביצוע שלושה שיקים בסכום כולל של 7,800 שקלים. המקרה עוסק בסכסוך בין שוכר למשכירה, כאשר השוכר טען כי נאלץ לעזוב דירה שכורה בשל אירועים עבריינים שכללו פריצה לדירה ושריפת רכבו, בעוד המשכירה טוענת כי השוכר הפר את ההסכם.
ההתנגדות הוגשה על ידי אלכסיי ליפניצקי נגד מירב חנה צביה פרג, והיא נוגעת לשלושה שיקים שנמסרו כחלק מהסכם שכירות שנחתם ביום 8 בספטמבר 2023 לתקופה של שנתיים, שהחלה ביום 10 בספטמבר 2023 והיתה אמורה להסתיים ביום 10 בספטמבר 2025. השיקים מיועדים לכיסוי דמי שכירות עבור חודשי אפריל, מאי ויוני 2024.
טענות השוכר
על פי טענות ליפניצקי, לאחר שנכנס לדירה אותה שכר מהמשכירה הוא נוכח לדעת שמדובר בשכונה עבריינית. השוכר טען כי הדירה נפרצה על ידי גנבים, ורכבו נשרף על ידי עבריינים. לטענתו, הוא הגיש תלונה על אירועים אלה במשטרה, אך לא עלה בידה לאתר את מי שגרם לאירועים.
בנוסף, טען השוכר כי נתגלו בדירה ליקויי צנרת וביוב, וחרף פניותיו למשכירה, הליקויים לא תוקנו. בנסיבות אלה, הודיע השוכר למשכירה בחודש דצמבר 2023 כי הוא מתכוון לעזוב את הדירה. השוכר הצליח לאתר דירה אחרת בחודש אפריל 2024 ואז עזב את הדירה.
לדברי השוכר, דירת המשכירה לא הייתה ראויה למגורים, ומשכך היה רשאי לעזוב את הדירה, והוא הודיע על עזיבתו בהתאם למועדים הקבועים בהסכם השכירות. עם זאת, המשכירה הגישה לביצוע שלושה שיקים עבור חודשי השכירות בהם כבר לא התגורר בדירה, ואף סירבה להחזיר לו את שטר הביטחון אשר מסר לה עם החתימה על הסכם השכירות.
טענות המשכירה
המשכירה דחתה את טענות השוכר בתוקף. לטענתה, השוכר מעלה טענה שיקרית כי הדירה מצויה בסביבה עבריינית, וממילא אין למשכירה כל אחריות לאופי השכונה ובוודאי שאינה אחראית לנעשה בשכונה על ידי גורמים אחרים.
המשכירה הדגישה כי השוכר בדק את הדירה ואת סביבתה בטרם חתם על הסכם השכירות, ומצא אותה ראויה לצרכיו. לטענתה, הדירה שופצה מן היסוד ובכלל זה שופצה צנרת הביוב, והשוכר מעולם לא התלונן על ליקויי צנרת וביוב.
המשכירה הוסיפה כי לו היה השוכר פונה אליה בעניין ליקויים, היא הייתה פועלת לתיקונם. באשר למועד עזיבת הדירה, טענה המשכירה כי חרף טענת השוכר שהודיע על כוונתו לעזוב כבר בחודש דצמבר 2023, הוא עזב בפועל רק באפריל 2024, וללא הודעה מוקדמת כמוסכם בהסכם השכירות.
בנסיבות אלה, טענה המשכירה כי השוכר הפר את הסכם השכירות, ולכן השיקים בגין תקופת ההודעה המוקדמת של שלושה חודשים, אפריל, מאי ויוני 2024, הועברו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
הוראות הסכם השכירות
סעיף 8(א) להסכם השכירות קובע כי "אם יפנה השוכר את הדירה לפני תום התקופה הקצובה יהא חייב לשלם את דמי השכירות עד סוף התקופה הקצובה ולא יהיה זכאי לקבל מהמשכיר כל סכום מתוך דמי השכירות המוסכמים לעיל עד סוף התקופה הקצובה".
סעיף 8(ב) להסכם קובע כי "למרות האמור לעיל כל אחד מהצדדים יהא רשאי להביא הסכם זה לכלל סיום ובלבד שימסור הודעה מוקדמת מראש ובכתב לצד השני". בכתב יד צוין במסמך: "במידה והשכר עוזב עליו להודיע 90 יום לפני".
החלטת בית המשפט
הרשמת הבכירה אסתי שחל דנה בהתנגדות והבהירה את ההלכה בדיונים בשלב בקשת הרשות להתגונן. על פי ההלכה, בשלב זה בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר המבקש הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי המבקש ואין לבית המשפט צורך לבחון את מהימנותו של המבקש. אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו.
בית המשפט בחן את הטענות לגופן והעלה מספר נקודות בעייתיות בגרסת השוכר. אין מחלוקת כי השוכר הודיע למשכירה על רצונו לסיים את השכירות בחודש דצמבר 2023. בהתאם להוראות ההסכם, היה עליו לפנות את המושכר ולסיים את תקופת השכירות עד לכל המאוחר בחודש מרץ 2024.
ואולם, אין חולק כי השוכר המשיך להתגורר בדירה גם לאחר מועד זה, ועזב את הדירה רק בחודש אפריל 2024, וזאת מבלי שמסר למשכירה הודעה נוספת או קיבל את הסכמתה להארכת תקופת השכירות. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי עולה שהשוכר לא עמד בתנאי ההסכם, ולא היה רשאי להאריך את תקופת שהותו בדירה על דעת עצמו.
באשר לטענת השוכר הנוגעת למצבה של הדירה והסביבה בה היא ממוקמת, הרשמת ציינה כי השוכר אישר עת חתם על הסכם השכירות כי ראה ובדק את הדירה ומצא אותה במצב טוב ותקין ומתאים לדרישותיו, כפי שמפורט בסעיף 12 להסכם השכירות. "חזקה על המבקש כמי שחתם על ההסכם, כי בחן את תנאיו, קרא והבין את תוכנו, וכי הדירה וסביבתה היו לשביעות רצונו ותאמה את צרכיו," נכתב בהחלטה.
בנוסף, ציין בית המשפט כי לא הובאה כל ראיה לקיומם של ליקויי צנרת וביוב בדירה. גם לא הובאה ראיה לכך שהשוכר פנה למשכירה בעניין זה וסורב. להיפך, מחקירתו הנגדית עלה כי השוכר הלין בפני המשכירה על ליקויים אחרים כגון נזילה מהדירה שמעל ופיצוץ צינור מים בגינה, וכי המשכירה פעלה לתיקונם.
המסקנה
"מהאמור לעיל עולה כי סיכויי הגנתו של המבקש אינם גבוהים," קבעה הרשמת שחל בהחלטתה. עם זאת, על מנת שלא לחסום בפני השוכר את הגישה לערכאות וליתן לו את יומו, מצאה הרשמת ליתן לשוכר רשות להתגונן, אך להתנותה בהפקדה.
על פי ההחלטה, השוכר נדרש להפקיד בקופת בית המשפט סך של 5,000 שקלים לא יאוחר מיום 13 בנובמבר 2025. לאחר מכן תינתן רשות להתגונן והוראות לגבי המשך ניהול ההליך. ככל שההפקדה לא תבוצע במועד האמור, תידחה ההתנגדות והליכי ההוצאה לפועל יחודשו.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!