בית המשפט השלום בקריות גזר עונש של 16 חודשי מאסר בפועל על תושב שטחים שהורשע בכניסה לישראל שלא כחוק, נהיגה ללא רישיון וביטוח, והסעת תושב זר השוהה שלא כדין. השופטת סימי פלג קימלוב קבעה מתחם ענישה מחמיר בהתאם לתיקון 42 לחוק הכניסה לישראל ובשים לב למצב הביטחוני לאחר אירועי 7 באוקטובר.
רביע עבאהרה, בן 50, תושב אזור יהודה ושומרון, הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות שביצע ביום 27 בספטמבר 2024. על פי עובדות כתב האישום, בסמוך לשעה 16:35 בכביש 79 מכיוון צפון לדרום נמצאו הנאשמים על ידי שוטרים כשאין בידם היתר כניסה לישראל. עבאהרה נהג ברכב כשאין בידו רישיון נהיגה וללא ביטוח בתוקף, והסיע תושב שטחים שלא כדין.
בנוסף לתיק העיקרי, צורפו לדיון שלושה תיקי תעבורה נוספים בהם הורשע הנאשם. התיקים כללו עבירות של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, נהיגה במהירות העולה על 70 קמ"ש, נהיגת רכב שאינו רשום באזור ללא היתר, נהיגה בקלות ראש, ונהיגה ברכב שתוקף רישיונו פקע.
תסקיר שירות המבחן
תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט חשף תמונה מורכבת של הנאשם. על פי התסקיר, עבאהרה אינו נושא באזרחות ישראלית ועבר לגור בארץ באופן לא חוקי בהיותו בן 18. בשנת 2012 נישא לישראלית תושבת חיפה והתגוררו יחד עד למעצרו, אך לדברי הנאשם השניים כיום פרודים.
עיון בגיליון הרשעותיו של הנאשם העלה כי לחובתו הרשעות קודמות שהתיישנו על רקע ביצוע עבירת "כניסה לישראל שלא כחוק" בהזדמנויות שונות, ונדון לעונשי מאסר בפועל. על פי התסקיר, הנאשם התקשה להתבונן באופן ביקורתי אודות המניעים הפנימיים שהובילו להתנהלותו ונטה למזער את מעשיו תוך ביטוי עמדה קורבנית.
שירות המבחן התרשם שמדובר באדם רצדיביסט המתקשה להפנים את גבולות החוק, תוך פרוגנוזה נמוכה להליך שינוי בדפוסיו המכשילים ובהיותו חסר כוחות ותובנות לשינוי במצבו. במכלול השיקולים, ההערכה הייתה כי גורמי הסיכון עולים על גורמי הסיכוי במקרה הנדון וקיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. לאור זאת, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית ומרתיעה בדמות מאסר בפועל נוסף על הטלת מאסר על תנאי וקנס כספי.
עמדות הצדדים
בא כוח המאשימה עתר למתחם ענישה שנע בין 13 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 26 חודשי מאסר בפועל. במסגרת הטיעונים לעונש, הפנה בא כוח המאשימה לתיקון 42 לחוק הכניסה לישראל אשר קבע עונשים חמורים ביחס לעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. המאשימה עתרה לעונש שלא יפחת מ-16 חודשי מאסר בפועל, הפעלת עונש מאסר על תנאי בן חודשיים במצטבר, קנס כספי שלא יפחת מ-10,000 שקלים, ופסילת רישיון הנהיגה בפועל לתקופה של 15 חודשים.
בא כוח הנאשם, עורך הדין עלאא סלימאן, טען כנגד מתחם העונש והוסיף כי לא יתכן שעבירות התעבורה יביאו להחמרה כה גדולה. לטענתו, מתחם העונש ההולם נע בין עונש של מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. ההגנה ביקשה גם להקל בהטלת קנס כספי לאור מצבו האישי הכלכלי הקשה והמורכב של הנאשם.
הנאשם בדברו לבית המשפט אמר שבעבר נעצר ושוחרר ולא שאלו אותו על אישור. מדבריו עלה בבירור כי הנאשם אינו נוטל אחריות על מעשיו ואף מלין על כך שהועמד לדין, דברים אלו עולים בקנה אחד עם האמור בתסקיר שירות המבחן.
השיקולים בקביעת העונש
השופטת פלג קימלוב עמדה בהחלטתה על משמעות תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל שנחקק ביום 13 ביולי 2025. על פי התיקון, העונש המרבי בגין עבירת כניסה לישראל שלא כדין הוחמר משנה לשנתיים, ובנוסף נקבע כי מקום בו הורשע אדם בעבירה זו יושת עליו קנס שלא יפחת מ-10,000 שקלים ולא יעלה על 40,000 שקלים.
בהחלטה נכתב כי "תיקון 42, משקף את עמדתו המחמירה של המחוקק ואת רצונו להילחם בתופעת השוהים הבלתי חוקיים הנכנסים לישראל שלא כדין. ברי, כי כפועל יוצא מתיקון זה נדרשים בתי המשפט להתאים את מתחם העונש ההולם, כך שהוא ישקף את מידת ההחמרה בענישה בה חפץ המחוקק."
השופטת הדגישה כי "אין צורך להרבות במילים בדבר משמעות העבירה שעניינה הסעת תושב זר שלא כדין וכן עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, קל וחומר כאשר הדברים אמורים לאחר 7.10.23 והצורך הגובר לשמור על גבולות המדינה ועל ביטחון אזרחיה. חומרתה והערכים המוגנים שנפגעים בעטיה ידועים. עבירה זו פוגעת בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה ואף מקשה על כוחות הביטחון בשמירה על גבולות המדינה."
מתחם הענישה והפסיקה
בית המשפט סקר מספר פסקי דין רלוונטיים בנושא והתייחס למדיניות הענישה הנוהגת. בין המקרים שהוזכרו נמנו פסקי דין של נאשמים שהורשעו בהעסקה והסעת שוהים בלתי חוקיים, כאשר העונשים נעו בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין עשרות חודשי מאסר בפועל.
השופטת קבעה כי מתחם הענישה ההולם לאחר שנקבע כי מדובר באירוע אחד בעבירות שהורשע בהן הנאשם בנסיבות ביצוען נע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון, בצירוף ענישה נלווית הכוללת מאסר מותנה שגבולו התחתון 11 חודשים.
באשר לעונשו הספציפי של הנאשם בתוך מתחם העונש הראוי, ציינה השופטת כי מדובר במי שכלל אינו נוטל אחריות על מעשיו ואינו מבין את חומרתן, זאת ניתן ללמוד מדבריו לבית המשפט וכן כעולה מתסקיר שירות המבחן. לקולא ניתן משקל להודאת הנאשם, אך לחומרא ניתן משקל לעובדה שלנאשם הרשעות קודמות הן בעבירות תעבורה והן בעבירות פליליות ועבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גם אם התיישנו.
גזר הדין
השופטת גזרה על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 27 בספטמבר 2024. בנוסף, הורתה על הפעלת עונש של מאסר על תנאי בן חודשיים מגזר דין קודם במצטבר לעונש, כך שסך הכל ירצה הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל.
כמו כן, הושתו על הנאשם 11 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, כאשר התנאי הוא שלא יעבור עבירה על פי חוק הכניסה לישראל ויורשע בה. בית המשפט חייב את הנאשם בקנס כספי בסכום של 10,000 שקלים או 30 ימי מאסר תמורתו, כאשר הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 28 בנובמבר 2025.
בנוסף לעונש המאסר והקנס, נפסל הנאשם מלנהוג או מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 20 חודשים. עם הפעלת פסילה על תנאי מגזר דין קודם, סך הכל הורה בית המשפט על פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של 23 חודשים מיום שחרורו של הנאשם במצטבר לכל פסילה ככל שקיימת.
כמו כן, נפסל הנאשם מלנהוג או להחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים על תנאי למשך שנתיים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור עבירת תעבורה בה הורשע בתיק העיקרי ובתיקי הצרוף ויורשע בה.
