בית משפט השלום בקריות גזר עונש של 10 חודשי מאסר בפועל על גבר שהורשע בתקיפת בת זוגו באלימות, שגרמה לה חבלות של ממש. האירוע התרחש בנהריה במהלך ויכוח ליליי לאחר שתיית אלכוהול, כאשר ילדיהם הקטינים נכחו בבית. השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב מסרה את פסק הדין בסוף ספטמבר, תוך שהיא מדגישה את חומרת האלימות במשפחה ואת הפגיעה הקשה בנשים בידי בני זוגן.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם ובת זוגו היו ידועים בציבור מזה 15 שנה ולהם שני ילדים קטינים. השניים התגוררו יחדיו בנהריה עד למועד האירוע. ביום 3 במאי השנה, סמוך לשעה אחת לאחר חצות, נתגלע ביניהם ויכוח בבית לאחר ששניהם שתו אלכוהול. על רקע הוויכוח, שטיבו המדויק לא היה ידוע לתביעה, תקף הנאשם את המתלוננת באופן אלים.
במהלך האירוע הכה הנאשם את בת זוגו בשתי מכות בעזרת ידיו בגבה, משך בשערות ראשה ותפס בצווארה. כל זאת התרחש לעיני בתם של בני הזוג. הבת, בת 13, ניסתה להתערב ולהרחיק את הנאשם מאמה, אך הוא הדף אותה. כתוצאה מהאלימות נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות אדמומיות בגבה ובכתפה השמאלית והמטומה בצוואר. התמונות שצולמו ותועדו כראיה במשפט העידו על עוצמת הפגיעה הפיזית.
הנאשם, שיוצג על ידי עורכת הדין יפעת כהן, הודה בעובדות כתב האישום והורשע בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש. במהלך הדיון הוגש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם, שכלל שתי הרשעות קודמות, אחת בגין עבירות סמים והשנייה בגין אלימות כלפי אותה מתלוננת עצמה. ההרשעה הקודמת באלימות היתה משנת 2021.
לשכת תביעות זבולון, שייצגה את המאשימה, עתרה להטיל על הנאשם עונש ברף הבינוני של מתחם העונש ההולם, שלטענתה נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. התביעה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו, ובכללם זכותה של אישה להיות מוגנת מפני אלימות מצד בן זוגה, זכותה לשלמות גופה ובטחונה, וציינה כי האלימות היוותה גם אקט משפיל ומבזה.
מנגד, עורכת הדין של הנאשם טענה כי מדובר באירוע לא מתוכנן, שבו שני הצדדים חזרו מארוחה משפחתית כשהם תחת השפעת אלכוהול. היא הדגישה כי המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי ומדובר בחבלות לא משמעותיות. ההגנה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם בין מאסר קצר ל-12 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת הודאתו המיידית של הנאשם, נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. עוד נטען כי הנאשם הוא המפרנס העיקרי של המשפחה וכי המאסר יפגע לא רק בו אלא גם בבני משפחתו.
לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, קבעה השופטת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בקביעת העונש הספציפי בתוך מתחם זה, שקל בית המשפט לקולת הנאשם את הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת דיון מוקדם, נטילת האחריות והבעת החרטה, וכן את העובדה שהוא לא ריצה מאסרים בפועל עד כה ואת הפגיעה במשפחתו.
לחומרה, בית המשפט לא התעלם מכך שלחובת הנאשם הרשעה דומה משנת 2021 כלפי אותה מתלוננת. השופטת ציינה כי במסגרת אותו תיק קודם, בית המשפט נתן לנאשם הזדמנות לתקן את דרכיו ולא גזר עליו מאסר מאחורי סורג ובריח, אך הנאשם נכשל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, שיחלו מיום מעצרו ביום 3 במאי השנה. בנוסף, הוטל עליו מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, כאשר התנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת אלימות כלפי בן משפחה ויורשע בגינה. בית המשפט לא מצא בנסיבות התיק להטיל עונש כלכלי על הנאשם. פסק הדין ניתן ביום 30 בספטמבר 2025, במעמד הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
