בית משפט השלום בקריות דחה לאחרונה תביעות הדדיות בין לקוחות לבין עורך דין מקרית אתא, והכריע במחלוקת סבוכה סביב טענות לרשלנות מקצועית וגובה שכר טרחה שלא סוכם בכתב. השופט מוטי כהן קיבל חלקית את תביעתם של הלקוחות, וקבע כי הנתבע, עורך הדין יוסף פרחי, ישיב להם סך של 14,500 ש"ח משכר הטרחה ששולם, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,877 ש"ח.
ההליך החל בתביעה קטנה שהגישו התובעים, אדם הלוקה במחלת הדמנציה ואשתו, שמונתה כאפוטרופא על ענייניו, בדרישה להשבת שכר טרחה ופיצוי בגין נזקים שנגרמו לטענתם בשל ייצוג רשלני, בסך כולל של 37,700 ש"ח. מנגד, עו"ד פרחי, שמשרדו ממוקם בקרית אתא, הגיש תביעה שכנגד ותביעה משלימה בסך כולל של 61,900 ש"ח, בטענה לחוב שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שניתנו להם בענייני רשות המיסים ובנק מזרחי.
עמימות בהסכם שכר הטרחה: נטל ההוכחה על עורך הדין
בליבת המחלוקת עמדה השאלה על טיב והיקף הייצוג, ובעיקר – על גובה שכר הטרחה שסוכם. פלוני, התובע, הוא נכה בשיעור 100% המוכר על ידי הביטוח הלאומי, ורעייתו פלונית משמשת כאפוטרופא שלו. בתם, ל' כ', הייתה הרוח החיה מאחורי ההתקשרות עם עו"ד פרחי לטיפול בשומת מע"מ שהוצאה לעסק של אביה.
לטענת הלקוחות, שכר הטרחה שסוכם עמד על 20,000 ש"ח ושולם במלואו מראש, ואילו עו"ד פרחי טען כי סוכם על סך 60,000 ש"ח בתוספת מע"מ לייצוג מול רשות המיסים, בנוסף ל-10,000 ש"ח נוספים לייצוג מול בנק מזרחי.
השופט כהן קבע כי לא נחתם הסכם שכר טרחה בכתב, ועל כן חובת ההוכחה מוטלת במלואה על עורך הדין. השופט קבע כי עו"ד פרחי "לא עמד בנטל ההוכחה" להוכיח כי סוכם על שכר טרחה בסך 60,000 ש"ח, ואף ציין כי הנתבע נמנע מלזמן עד מפתח (דימה), שהיה נוכח, לטענת עו"ד פרחי, במעמד ההסכמה. בנוסף, עלתה תמיהה על כך ששכר טרחתו של עורך הדין, שלטענתו עמד על 60,000 ש"ח, היה גבוה משכר טרחתו של יועץ המס, יצחק מלכה, ששירותיו נשכרו בהמשך והסתכמו ב-50,000 ש"ח לביצוע העבודה החשבונאית המהותית.
בפסק הדין צוין כי "מצופה היה מעורך דין ותיק, המכיר את רזי המשפט מלפניי ולפנים, בראש ובראשונה, לערוך אל מול לקוחותיו הסכם שכר טרחה, אשר בוודאי היה יכול לייתר את המחלוקת בין הצדדים". לאור זאת, נדחו תביעותיו של עו"ד פרחי הן על יתרת שכר הטרחה הנטענת מול רשות המיסים והן על שכר טרחה בסך 10,000 ש"ח בגין ייצוג מול בנק מזרחי.
רשלנות מקצועית וזכאות לשכר ראוי
התובעים טענו כי עו"ד פרחי התרשל בכך שלא פעל בשקידה סבירה, התמהמה באיסוף המסמכים, וכי טיפולו, שהסתכם במכתב אחד ובפגישה קצרה, הסב נזק בדמות הצטברות ריבית על קרן החוב.
בית המשפט דחה את טענת הרשלנות המקצועית בהיבט גרימת הנזק, וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין עיכוב בטיפול לבין הנזק הנטען של התובעים. יחד עם זאת, השופט קבע כי הטיפול עצמו "לא כלל אסטרטגיה סדורה", וכי ניכר שהנתבע "שגה" באופן ניהול התיק בשל חוסר בהירות לגבי הצורך בייעוץ חשבונאי נוסף כבר בתחילת הדרך.
לאחר דחיית התביעות ההדדיות לשכר מוסכם, נדרש בית המשפט להעריך את השכר הראוי המגיע לעו"ד פרחי עבור העבודה שבוצעה בפועל. השופט פסק כי הפעולות שבוצעו מול רשות המיסים – לימוד החומר, פנייה בכתב למע"מ וקיום פגישה אחת ש"פתחה את הדלת להתדיינות אמיתית" – מזכות את עו"ד פרחי בשכר ראוי בסך 3,500 ש"ח.
נוסף על כך, למרות שנדחתה תביעת עו"ד פרחי לשכר טרחה מוסכם של 10,000 ש"ח עבור הטיפול מול בנק מזרחי, בית המשפט קבע כי הנתבע זכאי לשכר ראוי בסך 2,000 ש"ח עבור עבודתו מול הבנק, לאחר שאישרה הבת ל' כ' את הפעולה, והטיפול אף הוביל להצעת הסדר מצד הבנק.
סיכום הקיזוזים קבע כי עו"ד פרחי זכאי לשכר ראוי והוצאות בסך 5,500 ש"ח (3,500 ש"ח עבור רשות המיסים ו-2,000 ש"ח עבור בנק מזרחי). לאור תשלום שכר הטרחה המקורי בסך 20,000 ש"ח, חויב עו"ד פרחי להשיב לתובעים סך של 14,500 ש"ח, ובסך הכול 20,877 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט, אגרה ושכר טרחת עורך דין.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!