בית משפט השלום בקריות הורה על הארכת תוקף תפיסת כספים בסכום כולל של כחצי מיליון שקלים עד למועד מוגבל של 15 בדצמבר, תוך שהוא מבקר את משטרת ישראל על אופן ניהול החקירה ודורש הבהרות לגבי עבירת המקור המיוחסת לחשוד. השופט יובל וסרקרוג הבהיר כי אם המשטרה לא תבסס את החשד הסביר ולא תבהיר את העבירות המיוחסות, יהיה מקום לשחרר את הכספים שנתפסו.
ביטון סיוון הגיש בקשה להחזרת כספים שנתפסו בביתו במסגרת חיפוש שערכה משטרת ישראל מתחנת זבולון ב-2 בספטמבר. בחיפוש, שנערך בהתאם לצו חיפוש על רקע חשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות על חוק אשראי הוגן, נתפס סכום כסף מזומן של 303,520 שקל, 81,000 כסף זר בדולרים ובאירו, וכן המחאות בסך 193,000 שקל.
המשטרה התנגדה להשבת הכספים התפוסים, למעט חלק מהסכומים שכבר הוחזרו לביטון בעבר במסגרת חיפוש קודם שנערך בביתו. על פי דברי נציגת המשטרה בדיון שהתקיים ב-26 באוקטובר, הוחזרו 64,880 שקל ו-10,400 יורו. באשר ליתרת הכסף התפוס, טענה המשטרה כי מדובר בחקירה הנמצאת בשלביה הראשוניים וכי ישנן עוד פעולות חקירה נוספות שיש לבצע.
בהחלטתו, ציין השופט וסרקרוג כי לאחר שעיין בטענות הצדדים ובתיק החקירה, לרבות דוח סודי וחקירותיו של ביטון, הוא שוכנע בשלב זה בדבר קיומו של חשד סביר לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה. זאת, בין היתר, לאחר שבשלב זה מתעוררים סימני שאלה ותהיות בנוגע לגרסת ביטון בנוגע למקור הכספים וההמחאות שנתפסו.
עם זאת, השופט הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין עלי אבו ג'אבר נגד מדינת ישראל, שם נקבע כי אין סמכות לתפוס כסף מזומן שנמצא בחצרו של חשוד בעבירה של העלמת מס לפי פקודת מס הכנסה, כאשר העבירה אינה קשורה בעבירת הלבנת הון. בית המשפט העליון קבע באותה פסיקה כי אין כל מקור סמכות אחר על פי דין לכך.
השופט וסרקרוג הפנה גם להחלטה של בית משפט השלום בחיפה בעניין עאישה ענבאתווי, שם נקבע כי על מנת שעבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה תיחשב כעבירת מקור, יש צורך להראות שההכנסה שלגביה נעברה עבירת מס היא בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל בתקופה של ארבע שנים, או בסכום העולה על מיליון שקל בתקופה של שנה. בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי עדיף שהמדינה תפעל במסלול האזרחי ובהתאם לסעיף 194 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לדרוש מהנישום ערובה לתשלום המס.
בעניינו של ביטון, ציין השופט כי המשטרה לא הצביעה על כך שפקיד השומה הוציא שומות כלשהן ולא פעל לתפיסת הכספים בהתאם לפקודה.
השופט העלה מספר ביקורות חריפות על אופן ניהול החקירה. הוא ציין שהמשטרה אינה מקדמת את החקירה בקצב משביע רצון, וכי ביטון בחקירותיו לא הוזהר ולא נחקר על עבירות לפי פקודת מס הכנסה, למרות שבמהלך החקירה נשאל שאלות בתחום הנוגע לדיווחיו לרשויות המס ולהכנסותיו. ביטון הוזהר רק באופן כללי על חוק איסור הלבנת הון, מבלי להזהירו על עבירת המקור המיוחסת לו.
השופט הדגיש כי גם בתגובת המשטרה וגם בדיון בבית המשפט, המשטרה לא הבהירה מהי עבירת המקור המיוחסת לביטון, למרות שנשאלה על כך מספר פעמים. בשל כל אלה, מצא השופט כי באיזון בין השיקולים השונים, יש לאפשר את הארכת תוקף התפוסים רק עד 15 בדצמבר.
שאלות ותשובות
מדוע נתפסו הכספים בביתו של ביטון סיוון?
הכספים נתפסו במסגרת חיפוש שנערך ב-2 בספטמבר על פי צו חיפוש, בגין חשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות על חוק אשראי הוגן. בחיפוש נתפסו כספים בסכום כולל של כחצי מיליון שקל, כולל מזומנים, כסף זר והמחאות.
מדוע ביקר השופט את משטרת ישראל?
השופט ביקר את המשטרה על מספר עניינים: היא לא מקדמת את החקירה בקצב משביע רצון, החשוד לא הוזהר ולא נחקר על עבירות מס למרות שזה חלק מהחשד, והמשטרה לא הבהירה מהי עבירת המקור המיוחסת לחשוד, גם כשנשאלה על כך במפורש בבית המשפט.
עד מתי תישאר החלטת התפיסה בתוקף?
השופט הורה על הארכת תוקף התפיסה רק עד 15 בדצמבר 2025. זוהי תקופה מוגבלת יחסית, והשופט הבהיר שאם המשטרה לא תבסס את החשד ולא תבהיר את העבירות המיוחסות לחשוד עד למועד זה, יהיה מקום לשחרר את הכספים.
מהי הבעיה המשפטית בתפיסת כספים בגין עבירות מס?
על פי פסיקת בית המשפט העליון בעניין עלי אבו ג'אבר, אין סמכות לתפוס כסף מזומן רק בגין עבירות של העלמת מס, כאשר אין קשר לעבירת הלבנת הון. בית המשפט קבע שעל המדינה לפעול במסלול האזרחי דרך רשויות המס, ולא להשתמש בכלי הפלילי של תפיסה.
כמה כסף נתפס בסך הכל בחיפוש?
בחיפוש שנערך בבית ביטון נתפסו 303,520 שקל מזומן, 81,000 כסף זר בדולרים ואירו, והמחאות בסך 193,000 שקל, בסכום כולל של כחצי מיליון שקל. חלק מהכסף, 64,880 שקל ו-10,400 יורו, כבר הוחזר בעבר.
