פתרון חדש לפינוי בזן? העברה לנגב בתמורה להקלות מס ומענקים

משרד האנרגיה מקדם פתרון חדש לסוגיה ארוכת השנים של פינוי בית הזיקוק לנפט ממפרץ חיפה: מעבר של בזן לאזור התעשייה מישור רותם בנגב, תוך מתן הקלות משמעותיות בהיטלי השבחה והארכת קו הנפט קצא"א. בגלובס דווח כי הפתרון המוצע נועד לאפשר את השגת שני יעדים במקביל – פינוי מפרץ חיפה מהתעשייה המזהמה והמשך יכולת זיקוק נפט מקומית בישראל.

התוכנית לפינוי מפרץ חיפה מתקדמת כבר שנים ארוכות, ובשנת 2022 הוקמה מנהלת ממשלתית שמתכללת את פינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ. על פי התכנית הנוכחית, בזן אמור להיות מפונה ממפרץ חיפה עד סוף 2029, כאשר החלופה המקורית שנבחנה הייתה מעבר למודל מבוסס יבוא של תזקיקים מוכנים, עם נמל יבוא ומאגרי אחסון מבוזרים ברחבי הארץ.

על פי הדיווח בגלובס בזן מתנגדים נחרצות למודל היבוא הבלעדי. יוסי רוזן, יו"ר בזן לשעבר, כינה כבר בשנת 2020 את האפשרות של מעבר בזן לנגב "בדיחה", ואילו משה קפלינסקי, יו"ר בזן הנוכחי, טען בוועידת ישראל לעסקים כי פינוי בזן המתוכנן ממפרץ חיפה הוא "החלטה פופוליסטית ללא מחשבה מעמיקה. קפלינסקי הזהיר כי ללא תשתית זיקוק, ישראל תיוותר חשופה בשעת חירום.

צילום שגיא מורן" class="wp-image-134918" srcset="https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2025/06/moshe1.jpg 900w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2025/06/moshe1-300x241.jpg 300w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2025/06/moshe1-768x617.jpg 768w" sizes="(max-width: 900px) 100vw, 900px" />

אולם הפתרון שמקדם כעת משרד האנרגיה בראשות השר אלי כהן יכול לכאורה לרצות את שני הצדדים. המעבר המוצע למישור רותם, השייך לשטחי המועצה האזורית תמר בנגב, יאפשר המשך זיקוק נפט באזור מרוחק ממקומות יישוב, תוך שמירה על היכולות התעשייתיות של בזן. כך תושג גם המטרה של פינוי מפרץ חיפה והקמת שכונות מגורים ומסחר חדשות במקומו.

אבי שמחון, יו"ר ועדת ההיגוי של מנהלת הפינוי, הבהיר במפורש שהוא מתכוון לעמוד ביעד המקורי של סיום הפינוי עד סוף 2029, למרות עיכובים ראשוניים שכבר נרשמו. התוכנית לפינוי המפרץ מקודמת מזה שנים ארוכות, והיא כוללת פינוי של מגוון תעשיות מזהמות שפועלות באזור.

משרד האנרגיה מתכנן להקל על בזן את המעבר בכמה אופנים מרכזיים. ראשית, הקלה בהיטלי השבחה. השטח שעליו בזן פועלים כיום שווה, על פי הערכות שונות, בין מאות מיליונים למיליארדי שקלים, במיוחד לאחר שייעוד השטח ישתנה מתעשייה למגורים. הרווח העצום על הקרקע יביא להיטלי השבחה חריפים, אך משרד האנרגיה יכול להתערב ולבקש מרשויות התכנון להתחשב באינטרס הלאומי ולבצע עסקה מקילה יחסית עבור בזן, שתאפשר לחברה להשתמש בכסף כדי לממן את עלויות המעבר.

שנית, משרד האנרגיה יכול להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה. רשויות התכנון יצטרכו לאשר את התוכניות להקמת מפעל גדול ומזהם במיקום חדש, מה שיכול לקחת זמן קצר או ארוך. לחץ של משרד האנרגיה יכול להאיץ את התהליכים לטובת בזן.

נושא קריטי שלישי הוא הארכת קו הנפט קצא"א. הצינור, שמוביל נפט מנמל הנפט באשקלון לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, נמתח בקצהו הדרומי עד אילת וחוצה את הנגב, אך לא מגיע למישור רותם בצידו המזרחי של הנגב. בשל כך, תידרש מתיחה של צינור נוסף, מהתוואי המרכזי הנוכחי של קצא"א בנגב מזרחה. בזן יצטרכו לשלם על כך, כמקובל בפרויקטי תשתיות כאלה, אך משרד האנרגיה יכול ללחוץ כדי להציב את מתיחת הצינור בראש סדר העדיפויות של תוכניות הפיתוח של קצא"א.

מטרת ההארכה היא לאפשר לבזן לקבל עד לנגב את הנפט המיובא דרך אשקלון, לזקקו במישור רותם, ומשם לשלוח את מוצרי הדלק הסופיים ללקוחותיה ברחבי הארץ. זהו שילוב של יבוא וזיקוק מקומי שמשרד האנרגיה מעוניין ליצור.

העניין בפינוי מפרץ חיפה והקמת שכונות חדשות במקום גובר בשנים האחרונות, בין היתר בשל עליית מחירי הנדל"ן שהופכת את השטחים התעשייתיים למשתלמים יותר לפיתוח למגורים. בנוסף, המודעות לנזקים הבריאותיים והסביבתיים של התעשיות המזהמות הובילה ללחץ ציבורי להסרתן.

עם זאת, אירוע הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבזן, שהרגה שלושה עובדים ושיתקה חלק ניכר מהיכולות של בית הזיקוק, מדגים גם את הסיכונים של הסתמכות ניכרת כל כך על מתקן בודד. המעבר לנגב מאפשר לבזר סיכונים אלה, תוך הרחקת המתקן ממרכזי אוכלוסייה.

בתגובה לפרסומים על התוכנית, בזן הוציאו הודעה זהירה שלא הכחישה את הדברים אך גם לא אישרה אותם במפורש: "החברה מברכת על הכרת משרד האנרגיה והתשתיות בנחיצות שימור כלל היכולות של בזן, וההכרה בכך שחלופת היבוא אינה מספקת את המענה הנדרש לישראל". נראה שבבזן עדיין לא ממהרים לנטוש את עמדתם שהם צריכים להישאר במקומם הנוכחי, אך ייתכן שמבחינתם, מעבר לנגב בסיוע משרד האנרגיה עדיף על פני סגירת בית הזיקוק הגדול בארץ.