מנכ"ל רמ"י לסמוטריץ': אגף תקציבים באוצר מעכב במכוון את פינוי בזן ממפרץ חיפה

ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, שיגר אתמול מכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בו הוא מאשים את אגף תקציבים במשרד האוצר בגרירת רגליים במכוון ובעיכוב מתכוון של המשא ומתן עם חברת בזן לפינוי מפעליה ממפרץ חיפה. המכתב, שכותרתו "כישלון אגף התקציבים באוצר בקידום סגירת בזן", מגיע על רקע הפגיעה הישירה של הטיל האיראני במפעלי בזן בתחילת השבוע, שהביאה למותם של שלושה עובדים ושיתקה את המתקן.

תושבי מפרץ חיפה חוששים כבר שנים רבות מהקירבה למפעלי בזן, והפגיעה האחרונה המחישה בצורה החדה ביותר את הסכנה הטמונה במפעלים. כבר ב-2022 החליטה הממשלה לפנות את המפעלים לטובת פיתוח המפרץ. המהלך כרוך בקידום של כמה תוכניות ובהגעה להסכמות פיננסיות בין המדינה להנהלת בזן בנוגע לפיצויים שתקבל החברה בתמורה להפסקת פעילות המפעלים. גובה הפיצויים מוערך במיליארדי שקלים.

בעוד מהלכים כמו תכנון הקרקע שעתידה להתפנות מתקדמים, ותמ"א 75 הקובעת כי המפעלים יפונו לטובת הקמה של 110 אלף יחידות דיור אושרה כבר בדצמבר 2023, המשא ומתן עם הנהלת בזן מתנהל בעצלתיים. ברשות מקרקעי ישראל סבורים כי אנשי אגף תקציבים, בניהולו של יוגב גרדוס, מעוניינים לדחות את הפיצוי לבזן עבור פינוי מפעליה למועד מאוחר יותר, על רקע המלחמה והצורך בגיבוש תקציב ל-2026, ולכן לא מקדמים את המשא ומתן הנדרש עם החברה.

במכתבו לסמוטריץ', מפרט קוינט את ההתקדמות בתכנון מול העיכוב במשא ומתן הפיננסי. "הליכי התכנון מתקדמים בקצב מהיר, הן התכנון האזרחי הכולל שימושי מגורים ותעסוקה, הן תכנון למשק האנרגיה שמייצר את התשתיות התכנוניות להפסקת פעולת הזיקוק, ומאפשר הקמה ופיתוח למשק האנרגיה העתידי בישראל", ציין מנכ"ל רמ"י במכתב.

אולם הוא הוסיף: "עוגן מרכזי שעומד בבסיס המהלך הוא פינוי המפרץ מהמפעלים המזהמים, ובראשם בזן, שהוא מפגע בטיחותי, ביטחוני ובריאותי, ושללא פינויים לא ניתן לממש את התוכנית. למרות כל האמור, הליכי המשא ומתן מול בזן להפסקת פעילותה, שאמורים להיות מובלים על ידי אגף התקציבים באוצר, אינם מתקדמים זה זמן, ואין מנוס מהרושם כי האגף גורר רגליים בכוונת מכוון לעכב את המהלך כולו".

קוינט התייחס לפגיעת הטיל בתחילת השבוע והדגיש את החשיבות בהאצת התהליך. "מאורעות הימים האחרונים רק מחזקים וממחישים את החשיבות שבפינוי בזן בהקדם האפשרי. אין לאפשר לאגף התקציבים, הנעדר לצערי ראייה מתכללת ארוכת טווח, לסכל מדיניות ממשלתית ותהליכים אסטרטגיים חשובים כפינוי בזן", כתב מנכ"ל רמ"י, והוסיף: "אני מוצא לנכון לבקש את התערבותך והנחייתך לגורמים הרלוונטיים באגף התקציבים להאיץ ולסיים במהירות את המשא ומתן לפינוי בזן".

מהמכתב עולה כי ישיבות ייעודיות לנושא כמעט שאינן מתקיימות, ואגף התקציבים אינו ערוך לעמוד בלוחות הזמנים. יישום התוכנית לסגירת המפעלים הפטרוכימיים ופיתוח מפרץ חיפה הוא תהליך ארוך ומורכב, שכרוך גם בהשלמת תוכנית חלופית למשק הדלקים, הכוללת יבוא תזקיקים מוכנים במקום תעשיית זיקוק הנפט, ובהמשך מעבר לאנרגיה מתחדשת. היעד השאפתני שהציבה הממשלה לסגירת המפעלים הוא 2030.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר פועל על פי החלטת הממשלה בקצב הראוי בתיאום מלא עם הנהלת המפעל. בהתאם לכך, הפינוי הצפוי של מפעלי בזן יבוצע בעוד מספר שנים כשיינתן מענה ראוי לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. הניסיון לקשר בין מותם הטראגי של העובדים מקומם ואנו דוחים את הטענות הללו. לעניין המכתב, הוא יענה באופן הולם בקרוב".

בדיווח של קבוצת בזן לבורסה לאחר פגיעת הטיל, דיווחה החברה כי בין השאר נפגעה באופן משמעותי תחנת הכוח האחראית לחלק מייצור הקיטור והחשמל המשמשים את מתקני הקבוצה, ומתקני בית הזיקוק הודממו. בבזן הוסיפו כי החברה בוחנת את היקף הנזק וההשפעה על פעילותה ואת השלכות על תוצאותיה הכספיות.

תושבים וארגונים שמובילים במשך שנים את המאבק לסגירת בזן התייחסו לפגיעה. בעמותת הגנת הסביבה "אדם טבע ודין" כתבו ברשתות החברתיות: "התעשייה הכבדה במפרץ חיפה ממשיכה לסכן את חיי העובדים וחצי מיליון התושבים המתגוררים באזור. אסור לשכוח לרגע שבזן אינה רק מוקד לזיהום אוויר ולתחלואה, אלא גם מוקד סיכון ביטחוני בלב אחד האזורים הצפופים בישראל. זו אינה גזירת גורל, ישראל חייבת לפעול בדחיפות, כפי שמקובל במדינות מתקדמות, להרחיק תשתיות מסוכנות מאזורים מיושבים ולהשקיע באנרגיות מתחדשות".

המחלוקת בין רמ"י לאוצר מדגימה את הקשיים בקידום פרויקט התחדשות עירוני משמעותי, המשלב שיקולים כלכליים, בטיחותיים וסביבתיים. תושבי האזור ממתינים כבר שנים רבות לפתרון, ולאחר הפגיעה במפעל, הלחץ הציבורי להאצת התהליך צפוי לגבור.