השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב בבית המשפט השלום בחיפה גזרה עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות על נאשם בן 39 שהורשע בעבירות מרמה, זיוף והתחזות לאחר שזייף מסמכים ולקח הלוואות מבנקים שונים בקריות בסכום כולל של כ-154 אלף שקלים. פסק הדין, שניתן בסוף אוקטובר 2025, כולל גם מאסר על תנאי, צו מבחן ופיצוי לנפגעים בסך 50,000 שקלים.
הנאשם הורשע בביצוע עבירות של זיוף, התחזות כאדם אחר, שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות. העבירות בוצעו בין ספטמבר 2015 לספטמבר 2016, כאשר הנאשם התחזה לאזרח ישראלי המתגורר בצ'ילה, זייף מסמכים שונים ופתח חשבונות בנק על שמו במספר סניפי בנקים באזור הקריות.
המרמה התבצעה בשיטתיות ותחכום. הנאשם זייף תעודת זהות של המתלונן על ידי הדבקת תמונתו שלו על גבי התעודה. באמצעות התעודה המזויפת ביקר בארבעה מוסדות שונים באזור הקריות והפעיל את התרמית. ביום 17 בספטמבר 2015 הגיע לסניף בנק דיסקונט בשדרות ירושלים 29 בקריית ים, התייצג כמתלונן, פתח חשבון בנק על שמו וקיבל הלוואות בסכום כולל של 30,000 שקלים. בנוסף, קיבל כרטיס אשראי על שם המתלונן ובמשך חודשים ביצע 42 עסקאות בסך כולל של 15,374 שקלים ו-196 דולר.
ביום 19 באוקטובר 2015 פעל הנאשם באופן דומה בסניף בנק הבינלאומי בשדרות גושן 18 בקריית מוצקין. הפעם הוא זייף גם תלושי שכר ממסגרייה בחיפה, פתח חשבון בנק על שם המתלונן וקיבל הלוואה של 10,000 שקלים. כאשר התעורר חשד בקרב פקידת הבנק שהוא הונה אותם, היא התקשרה אליו ודרשה להשיב את הכספים, והוא הפקיד 4,200 שקלים במזומן.
ביום 15 בנובמבר 2015 הגיע הנאשם לסניף חברת פרטנר תקשורת בדרך עכו 192 בקריית ביאליק, התייצג כמתלונן ורכש ארבעה מכשירי טלפון נייד מדגמי אייפון וסמסונג בסכום כולל של כ-14,000 שקלים. התשלום בוצע באמצעות כרטיס האשראי המזויף ב-36 תשלומים, כשהנאשם לא התכוון לשלם.
המרמה הגדולה ביותר בוצעה ביום 30 בנובמבר 2015 בסניף בנק הפועלים ברחוב קרן היסוד 7 בקריית ביאליק. הנאשם זייף הסכם שכירות נוסף על שם המתלונן, הציג את המסמכים המזויפים ופתח חשבון בנק שממנו קיבל הלוואה של 70,000 שקלים. במהלך החודשים שלאחר מכן חייב את חשבון העובר ושב בסכום נוסף של כ-20,000 שקלים.
התביעה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם של 2.5 עד 4.5 שנות מאסר בפועל. השופטת קבעה מתחם עונש הולם נמוך יותר של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל, אך בסופו של דבר החליטה לחרוג ממתחם זה לקולא משיקולי שיקום. התביעה הדגישה את התכנון, התחכום והשיטתיות שעמדו מאחורי ביצוע העבירות והיעדר הסכמה לעונש שיקומי. התביעה טענה כי "אופי העבירות שביצע הנאשם משקף גבולות פנימיים מטושטשים ודפוסי הסתרה" וביקשה להעדיף שיקולי הרתעה וגמול על פני שיקולי שיקום.
הסנגור הדגיש את השיהוי הניכר בהעמדה לדין. העבירות בוצעו בשנת 2015, זהות הנאשם הייתה ידועה למשטרה כבר ביוני 2016, אך הוא הוזמן לחקירה רק במאי 2019 וכתב האישום הוגש רק באוקטובר 2022, כ-7 שנים לאחר ביצוע העבירות. הסנגור הדגיש כי במהלך התקופה שחלפה השתקם הנאשם בכוחות עצמו, לא נפתחו נגדו תיקים פלילים חדשים במשך העשור האחרון, הוא התחתן בשנית, עובד כקבלן עצמאי, אב לארבעה ילדים ותומך בהוריו כאשר מצבו הבריאותי של אביו מורכב.
שירות המבחן קבע בתסקירו כי הנאשם נעדר עבר פלילי משמעותי ומאז ביצוע העבירות בשנת 2016 לא נפתחו נגדו תיקים פלילים נוספים. שירות המבחן התרשם מהפחתה בסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד וקיומו של סיכוי ממשי לשיקום, והמליץ על העמדת הנאשם בצו מבחן של 18 חודשים וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.
השופטת בוגדאנוב קבעה כי עניינינו בעבירות חמורות שפגעו באמון הציבור במסמכים רשמיים ובחופש ההחלטה של המרומה. היא ציטטה מפסיקה קודמת: "עבירות המרמה והזיוף פוגעות ביחסי האמון הבסיסיים בחברה הנחוצים לשם שגשוגה, ונדרשת החמרה בענישה בשל ביצוע עבירות אלה". עם זאת, לאחר ששקלה את כלל השיקולים, לרבות השיהוי הניכר בהעמדה לדין, העדר עבר פלילי משמעותי והשתקמות הנאשם בעשור האחרון, החליטה לחרוג ממתחם העונש ההולם.
בהחלטתה כתבה השופטת: "במקרה שבפניי, שוכנעתי כי מן הראוי לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא, אך לא ניתן לקבל המלצת שירות המבחן באופן מלא, והחריגה חייבת להיות מדודה, באופן שהעונש יאפשר את המשך שיקומו של הנאשם מחד, אך יהווה גורם מרתיע מאידך".
העונש שנגזר כולל 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בבית החייל בטבריה, החל מ-3 בנובמבר 2025. בנוסף, נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך שלוש שנים, פיצוי בסך 50,000 שקלים שיחולק באופן יחסי בין נפגעי העבירה ב-10 תשלומים, וצו מבחן למשך 18 חודשים במסגרתו יהיה בפיקוח שירות המבחן וישולב בטיפול.
