בית משפט השלום בחיפה חייב תושבת מקריית מוצקין לשלם למתווכת בת שבע ממן סך של כ-64,700 שקל בגין דמי תיווך, לאחר שנקבע כי היא הייתה הגורם היעיל במכירת דירה ברחוב סמטת האורן 6 בקריית מוצקין. השופט רמזי חדיד קבע כי הנתבעת והמתווכת השנייה שאליה פנתה פעלו בחוסר תום לב.
מהלך העסקה ומעבר למתווכת אחרת
על פי הדיווח בפסק הדין שניתן ביום 6 בינואר 2025, ביום 23 בפברואר 2021 חתמה חגית שטרית על הזמנת שירותי תיווך עם ממן לרכישת הנכס בקריית מוצקין. בהסכם התיווך נקבע כי המחיר המבוקש עבור הנכס הוא 2.8 מיליון שקל, ודמי התיווך יהיו בשיעור של 2 אחוזים ממחיר העסקה או 15,000 שקל בתוספת מע"מ, לפי הגבוה מביניהם. ההסכם נחתם עם ממן באמצעות ורד סויסה, מתווכת שעבדה במשרדה של ממן באותו מועד.
לאחר שהנכס הוצג לזוג שטרית והם הביעו בו התעניינות, הפנתה אותם ממן לעורך הדין אורי שרם לצורך הטיפול בפן המשפטי של העסקה. עורכת דינם של המוכרים, אילנה בן חיים, שלחה לעורך הדין שרם טיוטת הסכם מכר כבר ביום 29 במרץ 2021, שם נקוב מחיר של 2.5 מיליון שקל. בפועל, העסקה לא יצאה לפועל באותו שלב כאשר משפחת שטרית ביקשה למכור שני נכסים אחרים שהיו ברשותם על מנת לממן את רכישת הנכס.
בהמשך פנתה משפחת שטרית למתווכת אחרת, לימור אטיאס, אשר עבדה בעבר במשרדה של ממן. ביום 24 ביוני 2021 הם התקשרו עם אטיאס בהסכם תיווך בקשר לאותו נכס, וביום 26 ביולי 2021 נערך ונחתם בין משפחת שטרית לבין המוכרים הסכם מכר לפיו הם רכשו את הנכס בתמורה של 2,450,000 שקל. משנודע לממן על הסכם המכר, היא פנתה למשפחה בדרישה לתשלום דמי תיווך, אך דרישתה נדחתה.
הניסיון להסתיר את ההסכם עם המתווכת השנייה
במהלך ההליך התגלה כי משפחת שטרית התקשרה עם המתווכת השנייה, לימור אטיאס, בהסכם שכלל נספח מיוחד שהנתבעים ניסו להסתיר. על פי הדיווח בפסק הדין, ממן הציגה נספח להסכם התיווך השני ותצהיר עליו חתם איתן שטרית, שהנתבעים לא צירפו לכתב ההגנה שלהם. מהנספח עלה כי המתווכת השנייה התחייבה להשיב למשפחת שטרית את דמי התיווך בהם התחייבו כלפיה במידה והם יידרשו לשלם לממן דמי תיווך, וכן לממן את הוצאות ההליך המשפטי.
בנוסף, מתצהיר שחתם איתן שטרית ביום 26 ביולי 2021 עלה כי במידה שתוגש נגדו תביעה לתשלום דמי תיווך על ידי ממן, הוא ידרוש מהמתווכת השנייה להשיב לו סך של 40,000 שקל מתוך דמי התיווך אשר קיבלה מהמשפחה. השופט חדיד ציין בפסק הדין כי מעבר לניסיונם הכושל של הנתבעים להסתיר את המוצגים, מהנספח להסכם התיווך השני עולה כי למתווכת השנייה אינטרס מובהק בדחיית התביעה, ולכן אין לתת אמון בעדותה.
פסיקת בית המשפט והגורם היעיל
השופט חדיד דחה את התביעה נגד איתן שטרית, הבעל, מהטעם שהוא לא חתם על הסכם התיווך עם ממן. השופט ציין כי על חשיבות הדרישה לחתימת הסכם בכתב כתנאי לזכות המתווך לקבלת דמי תיווך עמד בית המשפט בפסקי דין קודמים, ולכן הטענות כאילו יש לחייב את הבעל בדמי תיווך על אף שהוא לא חתם מהטעם שהוא נהנה מפועלה או היה הרוח החיה בהסכם המכר אינן טעמים מוצדקים לחריגה מהכלל.
לעומת זאת, התביעה נגד חגית שטרית, האישה שחתמה על הסכם התיווך, התקבלה במלואה. השופט קבע כי ממן הייתה הגורם היעיל בהתקשרות בהסכם המכר. השופט הפנה להלכה הפסוקה לפיה תנאי הגורם היעיל משמעו שעל המתווך להוכיח כי פעולותיו היו אלה שהיוו את הגורם היעיל לכריתת ההסכם בסופו של דבר, ולא רק סיבתיות עובדתית.
בפסק הדין צוין כי מטיוטת ההסכם שנשלחה כבר ביום 29 במרץ 2021, עוד לפני המועד הנטען בו ניתקה ממן כביכול את הקשר עם המשפחה, עולה כי התמורה הנקובה עבור הנכס הייתה 2.5 מיליון שקל. יתרה מכך, בהסכם התיווך השני שנערך ביום 24 ביוני 2021 עם המתווכת אטיאס, נרשם כי התמורה עבור הנכס היא 2,450,000 שקל, סכום הקרוב מאוד לתמורה הנקובה בטיוטת ההסכם.
השופט קבע כי הסכם התיווך השני נערך ונחתם טרם עשתה המתווכת השנייה דבר לקידום עסקת המכר, וציין כי "היא החלה מהנקודה אליה הגיעה התובעת במאמציה להביא את הצדדים להתקשרות בעסקה ולמעשה נהנתה מפרי עמלה". השופט הוסיף כי לו היה למתווכת השנייה כל חלק בקידום ההתקשרות, לכל היותר הדבר מסתכם ב"משיכת חבל קלה ביותר".
חוסר תום הלב והסתירת ראיות
השופט חדיד קבע כי טענת הנתבעים ביחס להתקשרותם עם המתווכת השנייה הועלתה בהעדר תום לב משווע תוך ניסיון כושל לגלות חצי אמת. השופט הצביע על סתירות בגרסת הנתבעים ביחס לניהול המשא ומתן לקראת חתימת הסכם המכר, כאשר בכתב ההגנה טענו כי הם ניהלו מו"מ ישיר עם המוכרים, בעוד בתצהירים של המתווכת השנייה ושל המתווכת מטעם המוכרים נטען כי המתווכת השנייה היא זו שניהלה את המו"מ.
השופט דחה גם את הטענה המרכזית של הנתבעים כאילו החל מיום 7 באפריל 2021 ממן ניתקה עמם קשר ולפיכך הם פנו לקבלת שירותיה של המתווכת השנייה. השופט הצביע על תיעוד התכתבויות בין הצדדים באמצעות וואטסאפ, שממנו עולה תמונה שונה בתכלית. כך למשל, ביום 7 באפריל 2021 פנתה ממן לאיתן שטרית בשאלה האם הוא עדיין מעוניין ברכישת הנכס, ובהמשך היו התכתבויות נוספות. בנוסף, ביום 9 ביוני 2021 חתמה משפחת שטרית על הסכם לקבלת שירותי תיווך מממן בקשר לנכס אחר.
בסופו של דבר, השופט חייב את חגית שטרית לשלם לממן סך של 57,330 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בסך כולל של 64,702 שקל. בנוסף חויבה שטרית לשלם הוצאות אגרה ושכר טרחת עורך דין בסך 11,800 שקל. השופט קבע כי התשלום צריך להתבצע עד ליום 5 בפברואר 2025, אחרת הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית נוספים.
