תביעה בסך יותר מ־43 מיליון שקל הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד עיריית קריית אתא, ראש העיר יעקב פרץ, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אתא ושני שמאי מקרקעין שפעלו מטעמה. את התביעה הגישה חברת איזנברגר יעקב וטובי חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ, הטוענת כי העירייה הפקיעה ממנה בשנת 2019 חמש חלקות מקרקעין בשטח כולל של כ־5.5 דונם במרכז קריית אתא – סמוך לרחובות השופטים ובעש"ט – אך שילמה לה פיצוי של 800 אלף שקל בלבד, בעוד ששווי הקרקע האמיתי, לטענתה, נאמד בכ־43 מיליון שקל. על פי הדיווח באתר מרכז הנדל"ן, הנתבעים כוללים גם את שמאי המקרקעין גדי דגני ושיר בני, שפעלו מטעם הוועדה המקומית.
על פי הדיווח במרכז הנדל"ן, לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ורד כהן ורענן בר־און ממשרד בר־און, כהן, עורכי דין, ההפקעה בוצעה באזור מרכזי ומבוקש בעיר. ברוב החלקות אין בנייה, למעט אחת שבה עומד מבנה בן שלוש קומות בשטח של כ־800 מ"ר. עוד נטען כי אף שההפקעה בוצעה לפני מספר שנים, בתחילה לא נמסרה לתובעת הודעה רשמית ולא שולם לה כל פיצוי. רק בעקבות התערבות מבקר המדינה, כך נטען, הועבר לתובעת סכום של 800 אלף שקל בלבד – סכום שלדבריה נמוך לאין שיעור משווי הקרקע.
הטענות כלפי הרשות והשמאים חריפות: בכתב התביעה נטען כי העירייה והוועדה המקומית פעלו "בזיוף ובמרמה" כדי לרשום את המקרקעין על שם העירייה ולשלם פיצוי מינימלי. ביחס לשומות שהוזמנו מטעם הוועדה נטען כי השמאים פעלו כ"שכירי חרב", ערכו שומה רשלנית ומזויפת, ואף הוסיפו לה תאריך מוקדם ממועד עריכתה – כאשר בגוף המסמך מופיעות עסקאות מאוחרות יותר. לפי הנטען, גם לאחר שתוקן התאריך נותרה השומה בעינה, מבלי שתעודכן בהתאם לכללי המקצוע ולנתוני השוק. עוד מציינת התובעת כי אחד השמאים זכה בעבר לביקורת חריפה בפסקי דין שונים בשל שומות "בלתי ראויות", אולם הוועדה המשיכה להסתמך על שירותיו גם במקרה זה.
לשם ביסוס עמדתה, צירפה החברה שומה נגדית של שמאי המקרקעין חיים אטקין, שהעריך את שווי המקרקעין בכ־43 מיליון שקל. בנוסף מעלה התביעה טענה כללית יותר בדבר אפליה בין בעלי קרקעות בעיר: נטען כי ביחס לחלקות סמוכות, שבעליהן "מקורבים" לראש העיר, נמחקו חובות עירוניים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ואף בוטלה ההפקעה – בעוד שהחלקות שבבעלות התובעת הופקעו במחיר זעום וללא הצדקה.
מן העבר השני, עיריית קריית אתא דוחה מכל וכל את הטענות. בתגובה מטעמה נמסר: "בשנתיים האחרונות נדחו על הסף עתירותיהם של התובעים, הן בבית המשפט המחוזי והן במועצת שמאי המקרקעין. אותם תובעים רכשו את הקרקע במודע, כאשר ייעודה היה ידוע ומוגדר למבנה לצרכי הציבור. הקרקע הופקעה כדין, שולמו להם פיצויים כחוק, וכל ניסיון נוסף לטעון אחרת הוא חוסר תום לב מוחלט. מדובר בתביעה מופרכת, שנועדה לנסות ולשאוב כספים מהקופה הציבורית. כפי שקרה בעבר, גם הפעם תביעה זו תידחה על הסף".
גם ממשרד דגני־בני שמאי מקרקעין – שמשרדו ושני שותפיו נתבעים – נמסר כי הטענות כבר הועלו בעבר ונדחו: "טענות התובעים כבר נטענו בעבר ונדחו על ידי שתי ערכאות הן בבית המשפט המחוזי והן ע"י יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. מדובר בתביעה מופרכת אשר ממשיכה למחזר טענות שנדחו בעבר. משרדנו פעל ופועל אך ורק משיקולים מקצועיים והינו מבין המשרדים המובילים בתחום שמאות המקרקעין".
במקביל, על פי בדיקה שביצע אתר מרכז הנדל"ן, העיון בהחלטות אליהן הפנו העירייה ומשרד השמאים מלמד על תמונה מורכבת יותר: בית המשפט המחוזי – בפסק דין של השופטת לובנה שלאעטה חאלילה – קבע בשנה שעברה כי הדיון בשומות אינו בסמכותו והפנה את הצדדים לפנייה למועצת שמאי המקרקעין. בהמשך, מועצת השמאים קבעה במרץ השנה כי הפנייה למינוי שמאי מכריע בעניין פיצויי ההפקעה הוגשה מאוחר מדי. לפי אותו פרסום, טענות אחרות שהעלו הצדדים לא נדונו לגופן בפני ערכאות אלו. המשמעות – לכל הפחות לפי אותו דיווח – היא שההכרעות עד כה היו פרוצדורליות בעיקרן, בשאלות של סמכות ועיתוי, ולא בהכרח על עצם השומה ושווי הקרקע.
ההליך הנוכחי, שהתגלגל שוב לפתחו של המחוזי בחיפה, מעמיד במרכזו סוגיות בעלות עניין ציבורי לתושבי הקריות בכלל ולבעלי קרקעות בקריית אתא בפרט: היקף הפיצוי בהפקעות לצרכי ציבור, אופן עריכת שומות והבקרה עליהן, ומידת השקיפות בהליכי רישום וגבייה. עבור תושבי האזור, מדובר במקרקעין בלב המרקם העירוני – אזור שמוגדר כ"מבוקש ובעל ערך גבוה" בכתב התביעה – וההכרעה עשויה להשפיע גם על מדיניות עתידית של הרשות המקומית בתחומי תכנון, פיתוח ושימושי קרקע.
בשלב זה, כל צד נצמד לגרסתו. התובעת מתארת מסכת של זיופים ומרמה, ומסתמכת על שומה נגדית גבוהה לאין שיעור מהפיצוי ששולם לה; העירייה והוועדה המקומית מדגישות כי הפיצוי שולם כדין וכי ניסיונות קודמים של התובעת נדחו; ומשרד השמאים הנתבע חוזר ומצהיר כי פעל משיקולים מקצועיים בלבד. ההכרעה אם, ובאיזו מידה, נפלו פגמים בהליכי ההפקעה והשומה, תתקבל במסגרת ההליך המשפטי המתנהל כעת – בכפוף לדין ולמסמכים שיונחו בפני בית המשפט.
נזכיר כי לפי כתב התביעה, החברה רכשה את הקרקע טרם ההפקעה, בעוד שלטענת העירייה הרכישה בוצעה כאשר ייעוד הקרקע היה "מוגדר למבנה לצרכי הציבור". מחלוקת זו – על מצב התכנוני בעת הרכישה ועל השלכותיו על היקף הפיצוי – צפויה לעמוד אף היא במוקד הדיון. עד לקבלת החלטה אחרת, נותרו בעינם גם טענות האפליה שהועלו בכתב התביעה לגבי בעלי קרקעות אחרים בעיר, וטענות הנגד של הרשות ושל השמאים.
