בית המשפט בקריות דחה בקשה לאיחוד תביעות נגד בית אבות בן-יהודה

בית משפט השלום בקריות, בראשות השופט הבכיר ערן נווה, דחה בקשה לאיחוד שתי תביעות נפרדות הקשורות לתשלומים עבור אשפוז במחלקה הסיעודית של בית אבות בן-יהודה. הבקשה הוגשה על ידי כוכבה צברי, שתובעת את בית האבות להשבת כספים ששולמו עבור אשפוזו של שמעון צברי ז"ל.

המקרה החל בפברואר 2024, כאשר כוכבה צברי הגישה תביעה כספית נגד בית אבות בן-יהודה. לטענתה, עובדי בית האבות נהגו ברשלנות כאשר לא הפנו אותה למשרד הבריאות לקבלת מימון והשתתפות בעלויות האשפוז של שמעון צברי ז"ל במחלקה הסיעודית של המוסד. כתוצאה מכך, נאלצה המשפחה לשאת בעלויות האשפוז מכיסה הפרטי, למרות שייתכן והייתה זכאית לסיוע ממשלתי.

כחודשיים לאחר הגשת התביעה הראשונה, באפריל 2024, הגיש בית האבות תביעה נפרדת נגד בתו של המנוח. בתביעה זו טען בית האבות כי הבת חתומה על כתב התחייבות המטיל עליה אחריות אישית לתשלום חוב של אביה המנוח, בסך 32,299 שקלים. תביעה זו נקבעה לדיון בפני השופטת זערורה מבית המשפט בקריות.

במהלך החודשים הבאים התנהלו שני התיקים במקביל בפני שופטים שונים. ביולי 2024, במהלך דיון קדם משפט בתביעה נגד הבת, הועלתה לראשונה האפשרות לאחד את שני התיקים. השופטת זערורה דנה בנושא אך לא קיבלה החלטה לאיחוד, וקבעה את התיק להוכחות לספטמבר 2025.

רק באוגוסט 2025, כשנה וארבעה חודשים לאחר שנודע לצברי על התביעה הנגדית, הגישה היא בקשה רשמית לאיחוד שני התיקים. בבקשתה טענה צברי כי שתי התביעות עוסקות באותה מסכת עובדתית – אותן דרישות תשלום, אותן חשבוניות ואותם מסמכים רלוונטיים. לדבריה, אין כל הצדקה לנהל שני הליכים נפרדים כאשר מדובר באותו אירוע ובאותן נסיבות.

בית האבות התנגד נחרצות לבקשת האיחוד. נציגי המוסד טענו כי מדובר בשיהוי בלתי סביר של למעלה משנה, וכי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב. לטענתם, צברי המתינה עד לאחר שנחשפה לטענות ההגנה והראיות בתיק שלה, ורק אז ביקשה לאחד את התיקים. בית האבות הדגיש כי בשני התיקים מעורבים בעלי דין שונים – בתיק אחד כוכבה צברי היא התובעת, ובתיק השני בתו של המנוח היא הנתבעת.

עוד טען בית האבות כי העילות המשפטיות בשני התיקים שונות זו מזו. בעוד שצברי טוענת לרשלנות ואי מיצוי זכויות מול משרד הבריאות, התביעה נגד הבת מבוססת על כתב התחייבות חוזי שעליו היא חתומה. איחוד התיקים, לטענת בית האבות, עלול לגרום לסרבול ההליכים ולפגוע בזכויות הדיוניות של הצדדים.

השופט נווה, לאחר שעיין בבקשה ובתגובות, החליט לדחות את בקשת האיחוד. בהחלטתו ציין השופט כי היה זמן רב להגשת בקשה כזו בשלב מוקדם יותר של ההליכים, במיוחד לאור העובדה שהנושא כבר עלה בפני השופטת זערורה ביולי 2024. השופט הדגיש כי שני התיקים כבר התנהלו במשך תקופה ארוכה בפני שופטים שונים, וכי התיק בפני השופטת זערורה אף נקבע להוכחות מיד לאחר הפגרה.

למרות דחיית הבקשה לאיחוד, השופט נווה הורה כי יש להמציא לתיק שבפניו את החומרים הרלוונטיים מהתיק המתנהל בפני השופטת זערורה. במיוחד ציין השופט כי אם יינתן פסק דין בתיק של הבת, יש להמציאו במסגרת ההליכים בתיק של צברי. החלטה זו מאפשרת לשופט להתחשב בממצאים ובהחלטות שיתקבלו בתיק המקביל, למרות שהתיקים לא אוחדו פורמלית.

התיק של צברי נגד בית האבות נקבע להמשך דיון הוכחות בנובמבר 2025. השופט נווה הבהיר כי הדיון יתקיים כמתוכנן, ולא ניתן צו להוצאות בגין הבקשה שנדחתה.