"כל טיל עלול להפוך לאסון המוני – לא בגלל העוצמה, אלא בגלל ההזנחה"

המציאות הביטחונית המשתנה מציפה מחדש את אחת הסוגיות הקריטיות ביותר בתחום הבנייה בישראל: חיזוק ומיגון מבנים ישנים • שלום שטרית, מנכ"ל קבוצת שתית, מתריע מפני אסון אפשרי ודורש מהממשלה להכיר בפרויקטי תמ"א ופינוי-בינוי כצורך לאומי ביטחוני

האזעקות ברחבי הארץ הפכו לשגרה, אבל מה שלא הפך לשגרה הוא ההכנה לקראת הפגיעה הבאה. שלום שטרית, בעלים ומנכ"ל קבוצת שתית ויזם נדל"ן ותיק, מזהיר מפני אסון המוני הצפוי להתרחש בצפון הארץ – לא בגלל עוצמת הנשק האיראני, אלא בגלל המצב הקטלני של מאות מבנים ישנים בחיפה, בקריות ובערים נוספות.

המציאות הביטחונית החדשה שבה איראן מכוונת טילים ישירות אל ערי הפנים מחייבת בחינה מחודשת של מוכנות הבניינים למצבי חירום. על פי שטרית, מאות אלפי תושבים במדינה מתגוררים בדירות שנבנו לפני קביעת תקני עמידות לרעידות אדמה וללא מרחבים מוגנים. הבעיה חמורה במיוחד בערים הגדולות, כולל חיפה, הקריות, תל אביב וירושלים.

העימות הנוכחי עם איראן טישטש את הגבולות בין חזית לעורף, והאיום כבר אינו מוגבל לאזורי הספר. בראיון שנתן השבוע, הסביר שטרית כי "כל טיל, כל רעידת אדמה, עלולים להפוך לאסון המוני – לא בגלל מה שפוגע בנו, אלא בגלל איך שבנינו". הוא הוסיף כי הסכנה הגדולה ביותר נעוצה בחולשה המובנית של המבנים הישנים ולא בעוצמת הפגיעה החיצונית.

קבוצת שתית חיזקה 2,000 דירות – אבל זה רק קצה הקרחון

שטרית, שחברתו כבר חיזקה מעל 2,000 יחידות דיור, מדגיש כי זהו חלק זעיר מההיקף הנדרש. לדבריו, קבוצת שתית מסוגלת להאיץ את העבודה פי חמישה ויותר, אך נתקלת במכשולים ביורוקרטיים ובחוסר תמריצים ממשלתיים מספקים.

"אנחנו יודעים בדיוק איך למגן", הוא אומר, "הבעיה איננה טכנולוגית או מקצועית, אלא מערכתית. היינו יכולים לחזק פי חמישה – אם רק היו נותנים לנו לעבוד בלי כל כך הרבה חסמים". הוא מסביר כי התהליכים הנוכחיים נמשכים שנים, בעוד שהצורך הוא דחוף ומיידי.

מנכ"ל שתית מתריע כי ברגע שיתרחש אירוע הבא – בין אם מדובר בפגיעת טיל או ברעידת אדמה גדולה – יהיה מאוחר מדי לקבל היתרי בנייה או להתחיל בעבודות חיזוק. "הזמן לפעול הוא עכשיו, ברגע הזה. לא בעוד שנה ולא אחרי ועדה כזו או אחרת", הוא מדגיש.

תוכנית חירום לאומית – הפתרון שהממשלה מתעלמת ממנו

שטרית מציג תוכנית פתרון מקיפה הכוללת מספר צעדים קריטיים. ראשית, יצירת מסלול רישוי מהיר לפרויקטי חיזוק ומיגון, במקום התהליך הנוכחי הבלתי סביר. שנית, הקצאת מענקים ממשלתיים לתושבים באזורים חלשים כלכלית, כדי למנוע ויתור על עבודות חיזוק בשל קשיים כספיים.

הצעד השלישי כולל מתן תמריצים כלכליים אמיתיים ליזמים, שכן רוב פרויקטי החיזוק אינם רווחיים וכרוכים בסיכון עסקי גבוה. "ברוב הפרויקטים האלה אין רווח, ויש סיכון גבוה. למה שיזם ייכנס לזה?", הוא שואל.

הנדבך המרכזי בתוכנית הוא גיבוש תוכנית חירום לאומית עם תקציב מוגדר, יעדים ברורים ולוחות זמנים קבועים. "כמו שכיפת ברזל קיבלה תקציב, גם קירות הבתים שלנו צריכים תקציב. זה לא מותרות – זו הגנה אזרחית", הוא מבהיר.

שטרית מדגיש כי מדובר בהגנה אזרחית חיונית דומה לכל מערכת הגנה אחרת שמפתחת המדינה. הוא קורא לממשלה להבין שחיזוק מבנים אינו "שדרוג נדל"ני" אלא הצלת חיים ממש. בדיוק כמו שהמדינה מתקצבת מערכות הגנה מתקדמות, כך עליה להשקיע בהגנה הפיזית של התושבים בתוך בתיהם.

קריאה נואשת למקבלי ההחלטות: "תנו לנו הכלים ואנחנו נעשה את העבודה"

שטרית פונה ישירות למקבלי ההחלטות ברמה הלאומית והמקומית: "אני קורא לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר השיכון, לראשי הערים – תנו לנו הכלים, ואנחנו נעשה את העבודה. הציבור לא רוצה עוד ועדה – הוא רוצה ביטחון".

לדבריו, התושבים זקוקים לביטחון ממשי הכולל קירות יציבים, מרחבים מוגנים ודירות שאפשר לסמוך עליהן ברגע האמת. "כל יום של דחייה הוא יום שבו אנחנו מסכנים חיי אדם", הוא מזהיר.

"כשיפול הטיל הבא – או כשתגיע רעידת האדמה הגדולה – זה כבר יהיה מאוחר מדי לבקש היתר בנייה".