בית משפט השלום פסק לאחרונה כי המדינה וקופת החולים "מאוחדת" יחויבו לפצות את הורי תינוקת שנפטרה מסיבוכי מחלת השעלת ביותר ממיליון וחצי שקלים. השופטת לימור רייך מצאה קשר סיבתי בין העובדה שרופא הנשים מקופת החולים והרופאים במרפאה להיריון בסיכון גבוה בבית החולים לא יידעו את האם על האפשרות להתחסן נגד המחלה, לבין פטירת בתה. בכך קבעה השופטת כי התנהלותם לוקה ברשלנות רפואית.
התהליך והאירועים שהובילו לפסק הדין
הפרשה החלה בתחילת 2014 כאשר האם נכנסה להיריון שהוגדר בהמשך כהיריון בסיכון גבוה עקב יתר לחץ דם כרוני. בשל כך, ניהלו את ההיריון שני גורמים מרכזיים: רופא הנשים מקופת החולים "מאוחדת" והמרפאה לסיכון גבוה. בספטמבר 2014, ילדה האם את בתה בשבוע ה-34 להריונה.
התפרצות מחלת השעלת ומותו של התינוקת
לצערם הרב של ההורים, התינוקת נפטרה בהיותה בת חודשיים בלבד. בתחילת ינואר 2015, היא הופנתה לחדר מיון עקב שיעול טורדני עם הפסקות נשימה, צבע אדום בפנים ויציאת קצף מהפה. גם למחרת חזרו ההורים למיון בשל החמרה במצבה. התינוקת אובחנה כחולה בשעלת והופנתה למרכז הרפואי "שיבא", אך למרות ניסיונות ההחייאה, הרופאים נאלצו לקבוע את מותה עקב סיבוכי המחלה.
תביעה בגין רשלנות רפואית
במאי 2016 הגישו ההורים תביעה נגד קופת חולים "מאוחדת" ומרכז רפואי בטענה לרשלנות רפואית. ההורים טענו כי לא יידעו אותם על האפשרות להתחסן נגד שעלת במהלך ההיריון, מה שלבטח היה מציל את חיי בתם, וכן טענו לרשלנות בטיפול בתינוקת.
טענות הצדדים והפסיקה
המדינה טענה שבתי החולים לא התרשלו בטיפול בתינוקת, ואילו אלו גלגלו אחריות אחת על השנייה בסוגיית היידוע על חיסון השעלת.
החלטת השופטת
השופטת לימור רייך דחתה את טענת ההורים לרשלנות בטיפול בחדרי המיון, אך בסוגיית היידוע על חיסון השעלת הגיעה למסקנה שונה. היא קבעה כי הן רופא הנשים מקופת החולים "מאוחדת" והן רופאי מרפאת ההיריון בסיכון גבוה התרשלו בכך שלא יידעו את האם על האפשרות להתחסן נגד המחלה.
הפיצוי שנפסק להורים
השופטת הדגישה כי אם האם הייתה יודעת על האפשרות להתחסן, סביר להניח שהייתה עושה זאת ובכך מורידה דרסטית את הסיכוי של בתה להידבק בשעלת ולמות מסיבוכי המחלה. השופטת קבעה כי יש קשר סיבתי בין חוסר היידוע למות התינוקת, ולכן התנהלות "מאוחדת" ובית החולים לקתה ברשלנות רפואית.
בהתאם לכך, השופטת חייבה את "מאוחדת" ובית החולים לפצות את הורי התינוקת בסך 1,302,476 שקלים עבור נזקיהם השונים, כולל כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים של בתם והוצאות קבורה. בנוסף, חויבו הנתבעות לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 304,779 שקלים והוצאות משפט.
