רב"ט רוני רוזנברג, סמ"ר ולריה זוייב, סגן מיכל אוחנה, סמ"ר עדה קובלנוב, סמ"ר אביב פיגנבאום, סמ"ר אולג זייצב וסמ"ר ר' הם מצטייני נשיא המדינה לרגל יום העצמאות ה-76

רב"ט רוני רוזנברג, בת 19, חובשת בגדוד 869

הסיפור שלי: אני חיילת בודדה, הוריי עברו להתגורר בפנמה. לפני הצבא הייתי בצופים. התגייסתי להיות תצפיתנית, עברתי טירונות והכשרה ושובצתי במצפה עדי. אחרי שבועיים וחצי יצאתי לקורס חובשים של שלושה חודשים וחזרתי לפלוגה כחובשת.

התחביבים שלי: ים וחברים.

סמ"ר אביב פיגנבאום, סמל בפלוגת צמ"ה 210

הסיפור שלי: התגייסתי לחיל ההנדסה הקרבית. סבא שלי שירת גם בחיל ההנדסה ולחם בשלוש מלחמות. תפסתי שני קווים במהלך השירות בגדוד 605 בחיל. הגעתי לצמ"ה בחודש יולי לאחר שיצאתי לקורס מ"כים. הייתי בעזה חודשיים.

התחביבים שלי: ספורט וסרטים.

למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות? לאמא.

סמ"ר אולג זייצב, בן 24, נהג מבצעי ב-869

הסיפור שלי: למדתי בבית הספר יעדים בקריות, וכנער עבדתי בשיפוצים. לאחר ילדות קשה ותקופה של שימוש בסמים, התגייסתי על תנאי, לאחר התנקות מסמים, ועשיתי קד"ץ נהיגה. הוריי גרושים ועזבתי את הבית לפני כשנה בגלל המצב בבית ואלכוהוליזם של אבי. עד היום אני לא בקשר עם הוריי. בצבא התחלתי בבה"ד 6 וסיימתי בהצטיינות. לפני המלחמה הייתי בקורס, ועם פרוץ המלחמה הוקפצתי לאחר שכל הבסיס פונה למחנה עמיעד. עבדתי בעיקר על תספוקת לוגיסטית ותחמושת וביצעתי משימות משמעותיות רבות של מענה לוגיסטי תחת אש, פעם אחת אפילו בין טילים שנפלו לידי.

למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות? לחבר שהיה לידי.

סמ"ר ולריה זוייב, פרמדיקית בצאלים

הסיפור שלי: אני הראשונה והיחידה מהמשפחה שהתגייסה, מתוך רצון תמידי – לעשות שירות משמעותי. התגייסתי להיות פרמדיקית, ועברתי קורסים והתנסויות ארוכות, עד שהוסמכתי כפרמדיקית צבאית. כבר שנה וחצי שאני משרתת כפרמדיקית בבסיס צאלים, ובמסגרת תפקידי אני מטפלת בחיילים ובאזרחים ומאמנת כוחות רפואה בסדיר ובמילואים. אני אוהבת את הפן הטיפולי וגם את הפן ההדרכתי כחונכת חובשים.

התחביבים שלי: תיאטרון, טיולים וריצה.

מה הכי ישראלי בעיניי? אחדות למרות ניגודי דעות וארוחת שישי בבסיס.

למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות? לאמא שלי.

סגן מיכל אוחנה, קצינת שריון, מפקדת מחלקת טנקים

הסיפור שלי: אני בת 21. התגייסתי באוגוסט 2021 ללוחמת טנקים – במחזור השלישי אי פעם בצה"ל לתוכנית זו עבור נשים. יצאתי לפיקוד, ושירתתי כסמלת בצמ"פ. לאחר מכן עברתי קק"ש ושובצתי להיות מפקדת מחלקת טנקים במבצעית קרקל על גבול מצרים. במחזור הראשון, עליו הייתי אמורה לפקד, פרצה המלחמה, ופיקדתי על שני המחזורים הראשונים שלי תוך כדי המלחמה. בקרוב, אני אמורה להתחיל לפקד על המחזור השלישי.

התחביבים שלי: ספורט, ריצה וציור.

מה הכי ישראלי בעיניי? ים בשישי בצהריים, מטקות, שש-בש ולשרת בצבא.

למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות? לאמא שלי ולסמלת.

סמ"ר עדה קובלנוב, צלפית בקרקל

הסיפור שלי: בגיל 15 עליתי לבד לארץ דרך תכנית נעל"ה, והייתי בפנימיית ימין אורד, עשיתי שנת שירות בנוער העובד. אבי נכה מגיל 7, עלה לארץ בגיל 65 והתחיל את חייו מחדש בישראל. התגייסתי במסלול נח"ל לרובאית קרקל, ואז הציעו לי קורס צלפים והגעתי למסייעת בקרקל. לחמתי בחאן יונס. הייתי בעזה עד סוף ינואר.

התחביבים שלי: אני אוהבת לקרוא.

מה הכי ישראלי בעיניי? לעשות שנת שירות.

למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות? לאבא שלי ולשני חברים מהטירונות.

סמ"ר ר', מגינת סייבר ביחידת מפת"ח

הסיפור שלי: נולדתי עם אלרגיה מסכנת חיים לחלב. שני ההורים שלי נישאו בשנית לאחר גירושים ויש לי אחים חורגים משניהם. התגייסתי לקד"ץ מגן סייבר, ומשם לחיל הים לתפקיד הנוכחי.

מה הכי ישראלי בעיניי? החגים והתרבות שלנו.

למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות? להורים שלי.