האם לבית הדין הרבני עומדת סמכות עניינית לדון בתביעה למזונות ילדים או שמא סמכות זו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה? בסוגיה זו הכריע לאחרונה בית הדין הרבני האזורי, שדן בתביעת מזונות שהגישה אישה, באמצעות עו"ד עינבר לב.
יחסיהם של בני הזוג, הורים לשלוש בנות קטינות, עלו על שרטון לאחר 12 שנות נישואים. לפני מספר חודשים הגיש הבעל תביעה למשמורת משותפת, ואילו האישה הגישה תביעה לשלום בית ותביעה למזונות ילדים, באמצעות עו"ד עינבר לב. בנוסף, הגישה עו"ד לב תביעה לפסיקת מזונות זמניים, עד אשר יכריע בית הדין בעניין המזונות הקבועים.
מאז הגשת התביעה למזונות הקטינות, מתנהלת בין בני הזוג התדיינות משפטית ערה וקדחתנית, הכוללת תגובות ארוכות של הבעל לבקשות האישה מצד אחד, ותגובות האישה לתגובות הבעל, מצד שני, כשסלע המחלוקת ביניהם הוא גובה המזונות שעל הבעל לשלם.
לדברי עו"ד לב, רק כאשר בית הדין הורה לצדדים להגיש סיכומים בעניין המזונות הזמניים, התעוררה עורכת דינו של הבעל, והגישה בקשה לתיקון הפרוטוקול, שבה טענה, כי היא מתנגדת נחרצות לניהול תביעת המזונות הקבועים בבית הדין הרבני.
לטענת פרקליטת הבעל, מסיבות שאינן ברורות, דברים שאמרה בדיון – ולפיהם "הבעל מודיע חד משמעית שהוא מתנגד לניהול תביעת דמי המזונות הקבועים בבית הדין ומבקש שתביעת המזונות תידון בבית המשפט לענייני משפחה" – לא נרשמו בפרוטוקול, והיא אף העירה על כך לקלדן.
בתגובה לבקשה לתיקון הפרוטוקול, טענה עו"ד לב, כי עורכת דינו של הבעל לא העלתה במסגרת כל כתבי הדין שהגישה, אפילו לא שביב טענה הקשורה לשאלת סמכותו של בית הדין לדון במזונות הילדים.
"מן הראוי שטענה שכזו הייתה עולה במסגרת כתבי הדין הראשונים שהגיש הבעל, אך הדבר לא נעשה" טענה עו"ד לב. "כעת באת כוחו של הבעל מנסה בדלת האחורית להעלות טענה זו על ידי בקשה לתיקון פרוטוקול, ובכן ניסיונה זה לא יצלח".
שלושת הדיינים – אב בית הדין, הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן – דחו את הבקשה לתיקון הפרוטוקול, ונימקו זאת בזמן הרב שעבר מיום הדיון ועד הגשת הבקשה הראשונה לתיקון.
עוד קבעו הדיינים בפסק הדין, כי לבית הדין הרבני נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעת המזונות הקבועים שהגישה האישה, וכך ייעשה.
הדיינים ביארו והסבירו, כי סמכות זו אינה נתונה לבית הדין הרבני רק במקרים שבהם תביעת מזונות ילדים מוגשת על ידי האישה, אלא גם כאשר בקשה שכזו מוגשת מטעם הילדים עצמם, או בשמם, אולם אין זה המקרה.
