מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מציבים את עצמם בחזית עולמית של מחקר והוראה בתחום הבינה המלאכותית. בעוד הטכניון בחיפה משיג הכרה בינלאומית כמוסד המוביל באירופה במחקרי AI, מוסדות אחרים כמו הקריה האקדמית אונו בוחרים בגישה שונה אך משלימה: הטמעה מעמיקה של כלי בינה מלאכותית בכל תחומי הלימוד, כולל במקצועות שאינם טכנולוגיים מטבעם.
הטכניון הגיע למקום הראשון בישראל ובאירופה כולה בדירוג היוקרתי CSRankings, ולמקום ה-21 בעולם. המדד מבוסס על ניתוח פרסומים אקדמיים בכנסים המובילים בתחום לאורך עשרים שנה, בין 2005 ל-2025. בתחום הלמידה החישובית (Machine Learning) ההישג בולט עוד יותר: המוסד החיפאי מדורג עשירי בעולם, וראשון הן בישראל והן ביבשת האירופית.
פרופ' דני רז, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, מסביר כי "ההישג הזה הוא תוצאה של מהלך רב-שנתי, שבמהלכו קידם המוסד את מחקרי הבינה המלאכותית והשקיע בהם משאבים רבים". לדבריו, הטכניון מפעיל מגוון יוזמות לטיפוח מצוינות מחקרית, ובהן חשיפת תלמידי מחקר לשיטות העבודה המתקדמות בעולם, עידוד שיתופי פעולה בין-תחומיים ופעילות מרכזים ייעודיים כדוגמת מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה.
"מאות חברי סגל אקדמי משלבים במחקריהם כלים ומתודולוגיות מהחזית של עולם ה-AI", הוסיף פרופ' רז. "הם פועלים במגוון רחב של תחומים: מדעי נתונים, רפואה, הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, אדריכלות וביולוגיה. המגמה הזו רק תמשיך להתעצם".
בטכניון פועלת קהילה של כ-150 חוקרים וחוקרות מפקולטות שונות, העוסקים בכל ענפי הבינה המלאכותית ומובילים שיתופי פעולה עם גופי תעשייה ואקדמיה בארץ ובעולם. רבים מפירות המחקר תורגמו ליישומים מסחריים באמצעות T3, זרוע המסחור של המוסד.
בין החברות שהוקמו ניתן למנות את Firefly Neuroscience בהובלת ד"ר שחף גודד, העוסקת בבריאות המוח והונפקה בבורסה ב-2024; את DECI AI של פרופ' רן אל-יניב, שנרכשה על ידי אנבידיה; את Autobrains של פרופ' יהושע זאבי בתחום הרכב האוטונומי; את Barcode Nanotech של פרופ' אבי שרודר לטכנולוגיות רפואיות; את Pickommerce AI Robotics של פרופ' אילון רימון; את Nol8 של פרופ' מרק זילברשטיין שהוקמה השנה בתחום עיבוד נתונים; את Metasight Diagnostics של פרופ' תומר שלומי בביואינפורמטיקה; ואת SleepAI של פרופ' יואכים בכר בתחום השינה.
אולם המהפכה בבינה מלאכותית אינה מתרחשת רק במעבדות המחקר. בקריה האקדמית אונו בחרו בגישה פרקטית שמטרתה להכשיר את הדור הבא של המנהלים והעובדים לשוק תעסוקה שמשתנה במהירות.
פרופ' אריה גביוס, דיקן הפקולטה למנהל עסקים באונו, מתאר את השינוי: "מרגע שהבינה המלאכותית נכנסה לחיינו, התרחש שינוי מהותי שמחייב חשיבה מחודשת על הידע שאנחנו מעניקים לסטודנטים. אצלנו ה-AI אינו עניין תיאורטי עתידי, אלא רכיב שכבר משולב בלימודים".
הפקולטה קיבלה החלטה עקרונית: כל סטודנט לתואר ראשון ילמד לפחות קורס אחד בבינה מלאכותית, ללא קשר להתמחות שבחר. "לא משנה אם הסטודנט לומד נדל"ן, משאבי אנוש או מימון", מסביר פרופ' גביוס. "הקורס נלמד גם במדעי המחשב ובמערכות מידע, אבל גם בפרסום ושיווק".
הגישה של אונו שונה מזו של מוסדות אחרים שבחרו להתמודד עם כניסת הבינה המלאכותית באמצעות איסורים והגבלות. "החשש הגדול באקדמיה הוא שסטודנט ייכנס למערכת AI, יזין את המטלה ויקבל עבודה מוכנה", אומר פרופ' גביוס. "מוסדות רבים עסוקים בשאלה איך למנוע העתקות ומפתחים מערכות לזיהוי תוצרים שנוצרו על ידי מכונה".
אך בפקולטה למנהל עסקים באונו הלכו בכיוון הפוך: "הגישה שלי שונה לחלוטין. הטכנולוגיה קיימת, אנשים משתמשים בה בכל מקום. במקום להילחם בזה, אנחנו דורשים מהסטודנטים להשתמש בכלים האלה ומצפים לתוצרים ברמה גבוהה בהרבה. אנחנו בודקים את איכות העבודות כדי לוודא שהם יודעים להפעיל את הכלים בצורה נכונה ולהשיג את המטרות".
התפיסה מבוססת על שתי שכבות: קורס מבוא חובה שמקנה את הידע הבסיסי, והטמעה של כלי AI בתוך הקורסים המקצועיים עצמם. "כך מתקבלת הטמעה עמוקה יותר, לא רק במסגרת קורס בודד אלא בתוך תוכנית הלימודים המעשית", מסביר פרופ' גביוס.
במסגרת הקורסים, הסטודנטים מתרגלים חשיבה יזמית בתנאי אי-ודאות, משתמשים ב-ChatGPT לכתיבת תוכניות עסקיות ולניתוח תרחישים, ונחשפים לתכנים שמתעדכנים בהתאם לטכנולוגיות חדשות ולשינויים בתעשיות השונות.
הדגש על הכנה לשוק העבודה בולט במיוחד. "הלימודים מאוד פרקטיים", אומר פרופ' גביוס. "הבוגר שלנו יוצא עם כמה תחומים שבהם יש לו ידע מעמיק, והוא מוכן לצאת לשוק התעסוקה מבלי להזדקק להכשרה נוספת. החשיבה היא לא רק על מה שקורה היום, אלא גם על כמה שנים קדימה כשה-AI יתפוס מקום מרכזי יותר בתעשייה".
התמחויות טכנולוגיות כמו סייבר, מדעי המחשב ומערכות מידע בולטות במיוחד בתכניות הלימודים. בתואר השני מוצעות התמחויות ייחודיות כמו מערכות אבטחת מידע ופורנזיקה דיגיטלית. "אין תוכניות סייבר אחרות בארץ שעוסקות באסטרטגיה ופורנזיקה", מציין פרופ' גביוס. "זה מתאים למי שרוצה להכיר את עולם הסייבר כמנהל ולהבין את המשמעות האסטרטגית".
לצד הפעילות האקדמית, אונו השקיעה בתשתיות פיזיות. הקמפוס החדש בצומת סביון כולל מרכז יזמות, מעבדה טכנולוגית ומעבדת סייבר חדשה, וכן מרכז סימולציה המאפשר לתרגל סיטואציות מעולם העבודה.
שני המודלים – המחקרי של הטכניון והיישומי של אונו – משקפים את המאמץ של האקדמיה הישראלית להתמודד עם המהפכה הטכנולוגית. בעוד הטכניון מייצר ידע חדש ומתרגם אותו לחברות הזנק, אונו מכשירה את הדור הבא של המנהלים לעבוד בסביבה שבה בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מהשגרה המקצועית. שתי הגישות יחד מציבות את ישראל כשחקנית משמעותית בזירה הגלובלית של ה-AI.
