פלישה למקרקעין וסיכון בטיחותי: ביהמ"ש הותיר על כנו צו הריסה סמוך לבית כנסת

חברת קדישא של העדה הכורדית בחיפה ניסתה למנוע הריסה של מבנה סמוך לבית הכנסת הוותיק "אחווה" ברחוב ברזילי בעיר – אך בקשתה נדחתה. בהחלטה שניתנה בימים האחרונים דחתה השופטת רונה פרסון מבית משפט השלום בחיפה (בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים) את הבקשה לבטל צו הריסה מנהלי שהוצא למבנה בשטח של כ־160 מ"ר, וקבעה כי הצו יבוצע בתוך 45 ימים.

הבקשה נסבה על מבנה שהוקם בחלקה סמוכה לבית הכנסת "אחווה", הפועל לטענת חברת הקדישא למעלה מ־60 שנה ברחוב ברזילי 5 בחיפה. לטענת החברה, מדובר בסככה שנבנתה לפני כ־5 שנים בחצר בית הכנסת, חצר שהייתה קיימת מאז הקמתו, ושייעודה לשמש למען רווחת המתפללים והקהילה – לקיום אירועים והתכנסויות.

חברת הקדישא טענה כי לא מדובר כלל בבנייה חדשה, אלא בסככה קיימת, וכי העבודות שבוצעו במקום בקיץ האחרון היו תיקון של קו ביוב בלבד. לטענתה, ביקור הפקחים ביום 7.7.25 נערך בשעה שטרקטור עבד במקום לצורך החלפת קו ביוב, ודווקא עבודות אלה שימשו בסיס להוצאת צו ההריסה. עוד נטען כי הצו הוצא בשיהוי ניכר, בניגוד להוראות החוק, וכי הוא אינו מבוסס כדין על תצהיר מפקח לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה.

מנגד, מדינת ישראל – באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה – ביקשה לדחות את הבקשה מכל וכל. בתגובה נטען כי מדובר במבנה מחומרים קלים בשטח של כ־160 מ"ר, מבנה חדש וסגור, ולא ב"סככה" פתוחה. לפי הנטען, הבנייה בוצעה במקרקעין ברחוב ברזילי 3 (גוש 10864 חלקה 115), בעוד שחברת הקדישא מחזיקה רק במקרקעין ברחוב ברזילי 5 (גוש 10864 חלקה 117) – כך שמדובר לטענת המדינה גם בפלישה לחלקה סמוכה השייכת לרשות הפיתוח.

המפקחים גל חזות ואוריאן שלום ביקרו במקום במספר מועדים – 6.5.25, 8.6.25 ו־26.6.25 – ותיארו בדוחותיהם מבנה שהקמתו טרם הושלמה, הרצפה בו בחלקה אדמת עפר, קיימים שני מפלסים עם הפרש גובה של כ־1.5 מטר ללא מדרגות, ופתח סגור בברזנט המוביל לחלל פנימי נמוך יותר, באופן היוצר סכנת נפילה. עוד צוין כי המבנה אינו מאוכלס ואינו ראוי לשימוש.

השופטת פרסון קיבלה את עמדת המדינה וקבעה כי מתקיימים התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי לפי סעיף 221 לחוק. היא הפנתה גם לתצלומי אוויר מחודש פברואר 2024, מהם עלה כי באותה עת המבנה היה בשלבי בנייה ולא הגיע במלואו "מקיר אל קיר" בין שני המבנים השכנים. כיום, ציינה השופטת, המבנה מקורה במלואו ומחובר בין שני המבנים – דבר הסותר את טענת חברת הקדישא שלפיה הבנייה הסתיימה לפני כחמש שנים.

בית המשפט דחה גם את ניסיון חברת הקדישא להגדיר את המבנה כ"סככה" הפטורה מהיתר לפי תקנות הפטור. השופטת הבהירה כי לפי תקנות התכנון והבניה, גגון או סוכך הפטור מהיתר צריך לעמוד בתנאים ברורים – בין היתר בליטה שאינה עולה על שני מטרים מהקיר – תנאים שאינם מתקיימים במקרה של מבנה גדול וסגור בשטח נרחב. לכן, נקבע כי מדובר בתוספת בנייה משמעותית, הטעונה היתר בנייה שלא הוצג.

חברת הקדישא טענה גם לפגם בהתייעצות המקדימה שנערכה עם תובעת הוועדה המקומית, עו"ד כרמית כורה, ואף טענה כי היא מצויה בניגוד עניינים מאחר שהעבירה חוות דעת לעניין הוצאת הצו ובהמשך ייצגה את המדינה. השופטת פרסון דחתה טענה זו וקבעה כי אין פסול בכך, ובכל מקרה תגובת המדינה לבקשה הוגשה ונוהלה גם על ידי עו"ד נוספת, כך שאין בסיס לטענה של פגם מהותי בהליך.

השופטת הדגישה כי על פי סעיף 229 לחוק, בית המשפט לא יבטל צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח שהעבודה בוצעה כדין, שלא התקיימו תנאי מתן הצו, או שנפל בו פגם חמור. לדבריה, הנטל להוכיח אחת מעילות הביטול מוטל על המבקש – ובמקרה זה, חברת הקדישא לא הרימה נטל זה. עוד הזכירה כי לצווי הריסה מנהליים חלה חזקת התקינות המנהלית, והמבקשת לא הראתה כי המשיבה פעלה כלפיה בחוסר סבירות, שרירותיות או חוסר מידתיות.

באשר לטענות על הפגיעה בקהילה ועל כך שהמבנה משמש את ציבור המתפללים, קבעה השופטת כי אין בכך כדי להתגבר על העובדה שמדובר בבנייה ללא היתר, תוך סיכון בטיחותי, כאשר חברת הקדישא אף לא הוכיחה כי היא מחזיקה במקרקעין כדין. בכך, ציינה, יש אף משום פגיעה בניקיון הכפיים של המבקשת.

בסיום ההחלטה קבעה השופטת פרסון כי הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית, והורתה כי הצו יבוצע בתוך 45 ימים ממועד החלטתה, 11 בנובמבר 2025. לצדדים ניתנה זכות ערעור כחוק.