נדחתה בקשה להגדלת ערובה בתיק מגדל הנביאים

בית המשפט השלום בחיפה דחה בקשה של נציגות בית משותף להגדלת סכום ערובה שהופקדה על ידי חברה תובעת, וזאת למרות טענות כבדות משקל בדבר חובות ואירועים חריגים. השופטת ענבל קרן קבעה כי לא חל שינוי מהותי המצדיק הכפלת סכום הערובה.

התיק נסוב סביב תביעה של חברת גולן שפע אור נגד נציגות הבית המשותף "מגדל הנביאים" וחברת שובל ניהול מגדל הנביאים. נציגות הבית המשותף הגישה בקשה להגדלת סכום הערובה שהופקדה על ידי התובעת מ-40,000 שקל ל-100,000 שקל, תוך מתן פירוט של חובות וחשיפות כספיות.

לטענת נציגות הבית המשותף, החברה התובעת חייבת לה כספים רבים, כולל תשלומים שוטפים שאינם משולמים, ואף אינה מקיימת פסקי דין שניתנו כנגדה. הנציגות טענה כי הליך זה נועד לדחות את הקץ ולאפשר לתובעת להמשיך בהתנהלותה, וכי התובעת אף התקשה לשלם את שכר טרחתו הצנוע של מגשר.

הנציגות פירטה כי שילמה עד כה לבא כוחה סך של 50,000 שקל ועוד מעמ כשכר טרחה, וכי בסכום הערובה שנפסק אין כדי לכסות אפילו את סכום המקדמה. בנוסף, צורף תדפיס הפוך מרשות התאגידים בעניין מנהלה של התובעת, בן גרובנר, תוך טענה כי המדובר באוסף חברות המשמשות כמסך וחוצץ מפני קיום התחייבויות.

נציגות הבית המשותף שבה על טענתה כי עסקינן בתביעה נקמנית וטורדנית, שהוגשה בעקבות נקיטת הליכים מוצדקים נגד התובעת, וכי נראה שמדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט והתנהלות טקטית בחוסר תום לב.

לבקשה צורף תצהירו של רואה חשבון בדר, בעלים של נכס במגדל הנביאים וחבר וגזבר נציגות הבית המשותף. בתצהיר פורטו חובות נרחבים של התובעת: חוב דמי ניהול לשנים 2023-2025 בסך 484,426 שקל, חוב עבור פרויקט איטום בסך 125,913 שקל, וחוב חשמל לתקופת 2023-2024 בסך 104,379 שקל, בגינו נפתח תיק הוצאה לפועל.

בנוסף פורט כי התובעת לא התנתקה מחשמל ציבורי בהתאם לפסק דין המפקחת על המקרקעין, והוסכם שתשלם 10,000 שקל ועוד מעמ לחודש על חשבון הצריכה. למרות זאת, מחודש אפריל 2025 הסכום המוסכם אינו משולם כלל על ידי התובעת.

החברה התובעת דחתה את הטענות. לטענתה, הבקשה לארכה להפקדת הערובה הייתה מוצדקת בנסיבות המלחמה והמצב הכפוי שאליו נקלעו כל בתי העסק במדינה. התובעת טענה כי כמעט כלל השוכרים בבניין לא יכלו לעמוד בתשלומי שכירות, והיא נקלעה לתזרים שלילי.

התובעת טענה כי עם הפקדת הערובה במועד שנקבע על ידי בית המשפט, הבקשה להגדלת סכום הערובה מתרוקנת מתוכן. בנוסף נטען כי נציגות הבית המשותף לא העלתה ראיה או נימוק המוכיחים כי סיכויי התביעה קלושים. להיפך, לטענת התובעת, סיכויי התביעה עולים לאין שיעור על סיכויי ההגנה, במיוחד לאור חוות דעת מטעם הנתבעות המעידות על ליקויים חמורים במבנה שהלכו והחמירו ללא שהנתבעות עשו דבר כל השנים.

התובעת הוסיפה כי דוח רשם התאגידים שצורף על ידי הנציגות מעיד על איתנות כלכלית של התובעת, ומשקף פעילות עניפה בעלייה במספר רב של חברות. לטענתה, מהחברות המפורטות בדוח אחת נמכרה, ובשתיים נוספות פרע גרובנר זכויותיו כבעל מניות לפני שנים רבות.

לאחר שהוגשה תגובת התובעת, הודיעה נציגות הבית המשותף על אירוע משמעותי: במהלך ספטמבר 2025 סגרה משטרת ישראל חלק מנכסיה של התובעת בבניין לאחר שנוהל בהם עסק בלתי חוקי בדמות קזינו, דבר שיש בו כדי להשליך על תזרים המזומנים של התובעת.

בנוסף הודיעה הנציגות כי ניתן פסק דין בהליך המתנהל בין הצדדים בפני המפקחת על המקרקעין, המחייב את התובעת לשלם סך של 176,751 שקל בגין חוב דמי ניהול וחלק יחסי בהוצאות איטום, ובצירוף הוצאות בסך 41,918 שקל. לטענת הנציגות, ייתכן ופסק דין זה יוצר מעשה בית דין והשתק עילה גם במחלוקות נשוא תביעה זו.

השופטת ענבל קרן דחתה את הבקשה להגדלת הערובה. בהחלטתה ציינה השופטת כי נקודת המוצא בקביעת הערובה היא הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובעת לבין הגנה על הנתבעות, לרבות היכולת להיפרע מהוצאותיהן.

השופטת קבעה כי לא מצאה שבטענות נציגות הבית המשותף יש משום נסיבות חדשות המביאות לתוצאה שונה או המצדיקות בשלב זה את הגדלת סכום הערובה בצורה משמעותית כל כך, פי 2.5 מהסכום המקורי. זאת במיוחד כאשר מרבית הטענות כבר הועלו במסגרת הבקשה המקורית להפקדת ערובה, והובאו בחשבון טרם מתן ההחלטה המקורית.

השופטת ציינה כי למעט המקדמה ששולמה, יתר התשלום על פי הסכם שכר הטרחה תלוי בתוצאות ההליך. היא הוסיפה כי ההליך הוא אך בתחילתו, טרם התקיימה ישיבת קדם משפט, תוצאותיו אינן ידועות, ולבית המשפט מוקנה שיקול דעת בנסיבות מסוימות בפסיקת שכר טרחה.

בכל הנוגע לטענות על חובות חשמל של התובעת, השופטת ציינה כי גם טענות אלו הועלו בכתב ההגנה, כך שגם בעניין זה לא מצאה שחל שינוי מהותי המצדיק את הגדלת הערובה. באשר לסיכויי התביעה, השופטת הפנתה להחלטתה הקודמת, בה נקבע כי סיכויי התובענה אינם ברורים וקיים קושי להעריכם, אך לא ניתן לקבוע כי מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב.

עם זאת, השופטת ציינה כי מן הראוי היה שסכום הערובה יופקד במועדו, ללא צורך בהתרעות ותזכורות, וכי אף בקשה להארכת מועד הפקדתו תוגש מבעוד מועד.

ההחלטה ניתנה ב-26 באוקטובר 2025, וכללה דחיית הבקשה ללא צו להוצאות.

שאלות ותשובות

מה היה נושא התיק בבית המשפט בחיפה? התיק עסק בבקשה של נציגות הבית המשותף "מגדל הנביאים" להגדלת סכום ערובה שהופקדה על ידי חברת גולן שפע אור מ-40,000 שקל ל-100,000 שקל, במסגרת תביעה שהוגשה על ידי החברה נגד הנציגות וחברת ניהול.

מדוע ביקשה נציגות הבית המשותף להגדיל את הערובה? הנציגות טענה שהתובעת חייבת כספים רבים, כולל חוב דמי ניהול של כ-484,000 שקל, חוב איטום של כ-126,000 שקל וחוב חשמל. בנוסף, הנציגות שילמה לבא כוחה 50,000 שקל ושכר טרחה, והערובה המקורית אינה מכסה את ההוצאות. כן נטען כי משטרה סגרה חלק מנכסי התובעת בשל קזינו בלתי חוקי.

מה היו טענות החברה התובעת? התובעת טענה שהבקשה לארכה בהפקדת הערובה הייתה מוצדקת בגלל המלחמה והמצב הכלכלי, וכי השוכרים בבניין לא יכלו לעמוד בתשלומים. בנוסף נטען כי סיכויי התביעה גבוהים, וכי חוות דעת מעידות על ליקויים חמורים במבנה שהנתבעות לא טיפלו בהם.

מה קבעה השופטת ענבל קרן? השופטת דחתה את הבקשה להגדלת הערובה. היא קבעה שלא חל שינוי מהותי המצדיק הכפלת סכום הערובה, וכי רוב הטענות כבר הועלו בבקשה המקורית. השופטת הדגישה את הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובעת לבין הגנה על הנתבעות.

מה קרה עם נכסי החברה התובעת? על פי הדיווחים, במהלך ספטמבר 2025 סגרה משטרת ישראל חלק מנכסיה של החברה התובעת במגדל הנביאים לאחר שנוהל בהם עסק בלתי חוקי בדמות קזינו. אירוע זה הועלה על ידי הנציגות כנימוק להגדלת הערובה בשל השלכותיו על תזרים המזומנים של החברה.