בית המשפט בחיפה הותיר עיקול על נכסי מנהל בחברת התחדשות עירונית שלא החזיר חצי מליון שקל למשקיעה

בית משפט השלום בחיפה דחה בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על נכסי מנהל בכיר בחברה להתחדשות עירונית, שלא החזיר למשקיעה סכום של 500,000 שקלים במועד. הרשם הבכיר מילאד תלחמי קבע ביום 2 בספטמבר כי קיימת עילת תביעה המצדיקה את המשך העיקול, וחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 4,000 שקלים.

המקרה עוסק בענת מלצר, העוסקת בתחום משאבי אנוש זה 25 שנה, אשר השקיעה בשנת 2021 סכום של חצי מליון שקלים בחברת טי.סי. איי הר כרמים, חברה שהציגה את עצמה כעוסקת בתחום ההתחדשות העירונית. לטענת מלצר, ההשקעה הוצגה בפניה כהלוואה לטווח קצר הנושאת ריבית שנתית של 7 אחוזים, אשר אמורה הייתה להיפרע תוך 24 חודשים.

מלצר טענה בתצהירה כי הולכה שולל אחר מצגי שווא שהציג בפניה אלון מורן, והאמינה למצגים והבטחות שהופצו. בהסכם המימון שנחתם ביום 6 ביוני 2021 נקבע כי החברה תשיב את ההלוואה תוך 24 חודשים, כאשר לחברה ניתנה אפשרות להאריך את המועד בשישה חודשים נוספים. בתום התקופה המוארכת, בדצמבר 2023, לא הושב למלצר מלוא סכום ההלוואה או חלקו, למעט תשלומי ריבית חלקיים.

לאחר שלא קיבלה את כספה, הגישה מלצר ביום 23 ביולי 2024 בקשה לצו עיקול זמני על נכסי מורן ונכסי החברה. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על הטלת עיקול. מורן הגיש בקשה לביטול העיקולים בטענה כי הוא לא היה בעל תפקיד בחברה במועד החתימה על ההסכם, וכי לא ניתן לחייבו באופן אישי בחובות החברה.

בתצהירו טען מורן כי מי שניהל את החברה במועד החתימה היה יאיר פנחסי, וכי הוא עצמו התמנה כמנכל החברה רק בסוף שנת 2022. מורן הוסיף וטען כי מעולם לא פגש את מלצר לפני תום תקופת ההשקעה, וכי לא היה מעורב בתהליך המו"מ או החתימה על ההסכם. בתצהירו כתב: "כיצד למען השם יכולתי להציג לפני התובעת מצגי שווא ערב החתימה על ההסכם, כאשר אני לא הייתי נוכח כלל במהלך החתימה או המו"מ".

אולם בדיון שהתקיים בבית המשפט, הושמעה הקלטה ששלח מורן למלצר כבר ביום 30 במאי 2021, שבוע לפני החתימה על ההסכם. בהקלטה נשמע מורן מסביר למלצר על פרטי ההסכם ואומר: "היי עינת, יותר קל לי להקליט מאשר לכתוב. אני מבטיח לך מינימום של 12 חודשים. אני יכול להגיד לך שזה לא בכיוון אנחנו בגדול מאמין שנזדקק לכסף הזה למינימום של שנתיים אז בכל זאת חשוב שיש, שאת יודעת שהכסף הזה סגור לך לפחות למשך שנה עם הריבית שהבטחנו לך".

מלצר העידה בבית המשפט כי היא פנתה למישהו שמתמחה בתחום השקעות, אשר הפנה אותה למורן. לדבריה, "אני בהשכלתי לא עורכת דין ולא מתמחה בתחום הנדל"ן אלא בתחום של משאבי אנוש. אני מבינה באנשים ובהוגנות, ובמערכות שעובדות באופן תקין". היא הוסיפה כי "ההתנהלות שלי מהיום הראשון הייתה מול אלון מורן. יש לי עדויות לדבר הזה. את ההתייעצות על החתימה על החוזה ושאלות שהיו לי על סעיפים בחוזה, אלון ענה לי. הוא נתן לי עדכונים כל הזמן".

מורן בעדותו בבית המשפט טען כי הוא את מלצר הכיר רק במהלך השנה האחרונה, כשההסכם הגיע לסיום. כאשר הומצאה בפניו ההקלטה והודעות נוספות ששלח למלצר, טען שאינו זוכר ושלחברה קרוב ל-800 משקיעים והוא אינו זוכר "עם איזה לקוח דיברתי ועם מי לא". עוד הוסיף: "אני מעולם לא פגשתי את הנתבעת עד רגע הפדיון, סיום ההשקעה, לפני חצי שנה בערך. יש פה התכתבויות, יכול להיות. לא הייתי מנכל או בעל תפקיד באותה תקופה".

הרשם תלחמי דחה את טענות מורן וקבע כי ההקלטה לא משאירה מקום לספק שמורן סייע, פתה והיה שותף מלא לצורך שכנוע מלצר לחתום על ההסכם. בהחלטה נכתב: "התובעת לא הכירה בעלי תפקידים בחברה כגון מנכל החברה דאז, מלבד הנתבע ששכנע אותה, המליץ, סייע ואף הבטיח לה בעניין הרווחים בהשקעה כעולה בהקלטה".

הרשם קבע כי גם אם למורן לא היה תפקיד רשמי בחברה במועד החתימה על ההסכם, הוא הכיר את פרטי ההסכם וידע למסור למלצר: "אם עדיין משהו לא ברור אנא כתבי לי ואני אחזור אלייך". בהחלטה נכתב: "מהאמור לעיל עולה כי הנתבע שמש כמייעץ, מסייע, ואין לשלול כי הוא עצמו עמד מאחורי ההסכם. לא זו אף זו, מהעדויות בפניי ולאחר שמיעת ההקלטה עולה בבירור כי לנתבע הייתה גם תרומה של ממש בחתימה על ההסכם".

הרשם הפנה לסעיף 12 לפקודת הנזיקין הקובע כי "המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם". הוא קבע כי מעורבות מורן בהסכם המימון עליו חתמה מלצר, בטרם מילא תפקיד בחברה לטענתו, ומעורבותו בשלב לאחר הפרת ההסכם הנטענת כבעל תפקיד בחברה, מהווה מעורבות אישית רצופה.

בנוסף למעורבותו בטרם החתימה על ההסכם, התברר כי גם לאחר מספר חודשים מיום החתימה, ביום 27 באוקטובר 2021, דאג מורן לעדכן את מלצר בהודעת טקסט על התקדמות בפרויקט בפתח תקווה. כן שלח לה ביום 6 בדצמבר 2021 כתבה שפורסמה בעיתון גלובס על פרויקט פינוי בינוי.

הרשם דחה את טענת מורן לפיה ניתן להסתתר מאחורי החברה כבעל תפקיד. בהחלטה נכתב: "שוכנעתי כי מעורבות הנתבע בהסכם המימון עליו חתמה התובעת, בטרם מילא תפקיד בחברה, לטענתו, ומעורבתו בשלב לאחר הפרת ההסכם הנטענת, כבעל תפקיד בחברה, מהווה מעורבות אישית רצופה שיש לבררה".

באשר ליסוד ההכבדה על ביצוע פסק דין, קבע הרשם כי התנהגות מורן ואי יכולתו למלא אחר ההסכם, על אף הזמן שחלף וההתראות שניתנו, יש בכך כדי לחזק את טענות מלצר לחשש מהכבדה ככל שיינתן פסק דין לטובתה. הרשם ציין כי ביום 11 באוגוסט 2024 הוגשה נגד מורן תביעה על ידי הרשות לניירות ערך בגין גיוס כספים ממשקיעים.

הרשם דחה את טענת מורן כי בעקבות המלחמה קיימים "קשיים תזרימיים" לחברה שאמורים למצוא להם פתרון. בהחלטה נכתב: "לא הוצגו בפניי ראיות בעניין זה ומדובר בטענה שנטענה בעלמא ללא כל בסיס". באשר למאזן הנוחות, קבע הרשם כי העדרם של נכסים מטעם החברה בני עיקול מצביע על כך שאי הותרת הצווים על כנם יכבידו באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

בסיכום קבע הרשם: "הנתבע אינו יכול להסתתר מאחורי פועלו ואחריותו, לכאורה, זאת על אף שלא מילא תפקיד כלשהו בחברה בעת החתימה על ההסכם או בסמוך. מהראיות בפניי עולה כי הנתבע היה מעורב בכל השלבים, לפני חתימת ההסכם וגם בשלבים מתקדמים עד הפרת ההסכם, ושוכנעתי כי הוא היה הרוח החיה מאחורי הסכם המימון וקיימת נגדו עילת תביעה". מורן חויב בהוצאות המשפט של מלצר בסך 4,000 שקלים.