כששמעתי על ההצעה של עיריית חיפה ל-NVIDIA, הרגשתי שוב את התסכול הזה, את ההרגשה שקברניטי העיר לא באמת נלחמים מספיק. כרגיל, עייפים. הם שחררו הודעה לתקשורת, סימנו "וי", אבל האם זה מספיק? האם באמת נעשה הכל כדי להביא לכאן את ענקית השבבים הזו? נזכר בראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, שהביא אליו את איקאה עם סכין בין השיניים, וכאן, ראש עירייה עם חמישה סגני ראש עיר בשכר -ובקושי ראיתי אולר.
בהצעה של חיפה יש נקודות חוזק, אבל האם מספיק? חיפה הציגה הצעה מקיפה, ואין ספק שיש לה יתרונות אדירים.
- הון אנושי ומוסדות אקדמיים: אנחנו מתהדרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, מוסדות שמייצרים את המוחות הכי מבריקים בתחומי המחשוב, הבינה המלאכותית ותכנון שבבים. זהו צינור כישרונות בלתי נדלה, ו-NVIDIA עצמה הצהירה שהיא מעדיפה גישה למאגרי כישרונות על פני תמריצי מס.
- תשתיות תחבורה: יש לנו נגישות מצוינת לצירי תנועה ראשיים ולתחבורה ציבורית , וזה קריטי לחברה בסדר גודל כזה שצריכה למשוך עובדים מכל האזור.
- אקוסיסטם טכנולוגי קיים: פארק מדעי החיים וההיי-טק, מול מת"ם, שם יושבות כבר ענקיות כמו אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואפל. זה יוצר סביבה סינרגטית, קהילה טכנולוגית תוססת.
- איכות חיים: חיפה מציעה איכות חיים גבוהה, אפשרויות מגורים אטרקטיביות, חיי תרבות וספורט וקרבה לים. זה חשוב מאוד לשימור עובדים ולמשיכת משפחות.
כל זה נכון, וזה בסיס מצוין. אבל האם זה מספיק בתחרות כזו? כאן, לדעתי, חיפה הייתה יכולה להיות אגרסיבית הרבה יותר. בואו נראה מה קורה אצל "המתחרים" שלנו.
- הנחות בארנונה: עיריית עפולה, למשל, הציעה בעבר הנחה של 50% בארנונה למשך שלוש שנים לחברות טכנולוגיה שיעבירו אליה את מטהן. ומה איתנו? ההנחות בארנונה שחיפה מציעה הן בעיקר לתושבים – משרתי מילואים, בעלי הכנסה נמוכה, אזרחים ותיקים – ומוגבלות לשטחים קטנים יחסית. לא ראינו הצעה ספציפית ודרמטית לחברה בסדר גודל כזה. אני, יבגני זרובינסקי, הייתי מחכה למנכ"ל NVIDIA כל הלילה עד שהיה מגיע למשרד ומעניק לו 90% הנחה בארנונה! כמו שראש עיריית קריית אתא היה מוכן לתת הכל כדי שאיקאה תבחר בקריית אתא – ובצדק. תדמית העיר עלתה בעשרות מונים מאז אותו מהלך. זה לא רק עניין של כסף, זה עניין של מחויבות, של רצון אמיתי להילחם על העתיד של העיר. במקום זה, יש לנו חמישה סגני ראש עיר בשכר, ואף אחד לא באמת מבין מה הם עושים. אולי אם היינו מפנים את המשאבים האלה, היינו יכולים להציע משהו שבאמת יזיז את המחט.
- הטבות בקרקע ומס חברות: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הציעה ל-NVIDIA קרקע פטורה ממכרז ב-14 אתרים שונים, מה שמוזיל משמעותית את עלות הקרקע. באזורי עדיפות לאומית, כמו מבוא כרמל או מגדל העמק, NVIDIA יכולה ליהנות משיעורי מס חברות מופחתים באופן דרמטי – 5%-7% בלבד, לעומת 23% רגיל. חיפה, בהיותה "אזור מבוקש", עלולה להיות יקרה יותר במונחי קרקע, עם עלויות שיכולות להגיע עד 500 מיליון ש"ח. האם חיפה הציעה תמריצים מקומיים משלה שיפצו על כך, מעבר להצעות הכלליות של רמ"י? לא ראינו הצעה ספציפית כזו.
- יוזמות יצירתיות למשיכת עובדים: מועצות אזוריות כמו מבואות חרמון וחצור הגלילית הציעו "כפר למוחות" – לא רק קרקע למטה החברה, אלא גם קרקע חינם לעובדים שמוכנים לעבור דירה. זו יוזמה גאונית, שמדברת ישירות לצורך של NVIDIA למשוך ולשמר כישרונות. האם חיפה חשבה מחוץ לקופסה בצורה כזו?
- הצעות קרקע עצומות: אריאל, למשל, הציעה שטח של 315 דונם – כמעט פי שלושה מהדרישה המקסימלית של NVIDIA. זה אולי מוגזם, אבל זה משדר נכונות, גמישות ויכולת להתרחב בעתיד.
אם אנחנו לא מרגישים שהעיר נלחמת מספיק, גם NVIDIA מרגישה זאת
NVIDIA אומנם הצהירה שהיא מעדיפה כישרונות על פני תמריצי מס , וזה משחק לטובת חיפה. אבל אל לנו להתבלבל – חברה בסדר גודל כזה, שמשקיעה מיליארדי דולרים , תמיד תסתכל על השורה התחתונה. כשאני רואה הצעות כמו 50% הנחה בארנונה או קרקע חינם לעובדים, אני שואל את עצמי: האם חיפה הייתה מספיק אגרסיבית? האם היא הציעה "חבילת על" שתגרום ל-NVIDIA להגיד "וואו, אתם באמת רוצים אותנו"?
ההשקעה של NVIDIA היא לא רק עוד מפעל. זהו מנוע צמיחה אדיר. כל עובד של NVIDIA יספק עבודה לשני תושבים נוספים לפחות, על פי מחקרים שונים. זה קייטרינג, אבטחה, תחבורה, שירותים, מסעדות – זה אפקט מכפיל שיכול לשנות את פני העיר והאזור כולו. זה יחזק את מעמדה של חיפה כמרכז טכנולוגי, ימשוך עוד חברות, יעלה את ערך הנכסים ואת היוקרה של העיר. NVIDIA היא אולי חבל ההצלה האחרון של חיפה, שיכול לעצור את בריחת הצעירים והממון מהעיר.
אני חושש שחיפה, עם כל היתרונות הטבעיים שלה, לא הציגה את ההצעה הפיננסית והיצירתית ביותר שיכלה. היא הסתמכה על היתרונות הקיימים, וזה טוב, אבל בתחרות כזו, צריך לצאת מהקופסה, להילחם על כל דונם ועל כל עובד. אני מקווה שקברניטי העיר יבינו את גודל השעה, וגם אם לא הפעם, בפעם הבאה, יבואו עם הצעה שאי אפשר לסרב לה. כי לחיפה פוטנציאל מטורף, ואין הרבה חבלי הצלה שנזרקים לעברה. חייבים להילחם על כל הזדמנות שכזו בכל הכוח.
טור דעה | יבגני זרובינסקי
