עיריית קריית מוצקין, בהובלת ראש העיר, ציקי אבישר, מקדמת מהלך לשינוי היסטורי: איחוד מלא עם שכנתה ממערב, קריית חיים. חזון זה, שיוצג לראשונה באופן נרחב בביתן עצמאי בתערוכת החדשנות העירונית מוניאקספו 2025, אינו רק הצהרה פוליטית; זוהי יוזמה לתיקון עיוות בן קרוב למאה שנים וליצירת עתיד משותף, יציב וחזק יותר עבור עשרות אלפי תושבים.
ההחלטה להקדיש ביתן שלם בתערוכה מרכזית זו, שבה ייקחו חלק מאות חברות, שרים, חברי כנסת וראשי רשויות, מסמנת את הרצינות והדחיפות שהנהגת קריית מוצקין מייחסת למהלך. לא מדובר ביוזמה שולית, אלא בליבת האסטרטגיה העירונית לשנים הבאות. מטרתו של ראש העיר אבישר, שהפך את סוגיית האיחוד לאבן יסוד בקמפיין הבחירות שלו, היא להפוך חזון למציאות ולבטל את הגבול המוניציפלי המפריד כיום בין שתי קהילות שלמעשה, פועלות במרחב גיאוגרפי וחברתי משותף.
כדי להוביל מהלך כה מורכב, הדורש ניווט במסדרונות השלטון המרכזי והמקומי, גויס דב קהת, אחד מאנשי המקצוע המנוסים בתחום המוניציפלי בישראל. קהת, שכיהן בעברו בתפקידי מפתח כמנכ"ל משרד הפנים וכמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מביא עמו ידע וניסיון רב. שכירת שירותיו מהווה הצהרת כוונות ברורה: התוכנית מנוהלת ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, במטרה להסיר חסמים בירוקרטיים, לרתום את משרדי הממשלה ולהבטיח שהאיחוד, לכשייצא לפועל, יתבצע באופן יעיל ומיטבי עבור כלל התושבים.
שורשי העיוות ההיסטורי: מדוע קריית חיים היא חלק מחיפה?
כדי להבין את הצורך בשינוי, יש לחזור לשנות ה-30 של המאה ה-20. הקריות, כפי שהן מוכרות היום, נולדו מתוך חזון של התיישבות ובנייה. קריית חיים, שנוסדה כשכונת גנים, תוכננה כפרבר של העיר הגדולה חיפה ושויכה אליה מוניציפלית. במקביל, קמו סביבה יישובים נוספים – קריית מוצקין, קריית ביאליק ובהמשך קריית ים – שהתפתחו כל אחת כישות מוניציפלית עצמאית.
כך נוצר מצב שנמשך כבר למעלה מ-90 שנה: קריית חיים, אשר מבחינה גיאוגרפית, תרבותית וחברתית מהווה חלק אינטגרלי מרצף ההתיישבות של הקריות, נותרה מסופחת מנהלית לעיריית חיפה. תושביה חולקים את אותם צירי תנועה, מרכזי קניות ותחושת שייכות אזורית עם שכניהם בקריות האחרות, אך בפועל, הם כפופים למרכז קבלת החלטות מרוחק יחסית בחיפה. הגבול המוניציפלי, קו שרירותי על המפה, חוצה את המרקם החי של האזור ויוצר שורה של עיוותים המשפיעים על איכות החיים והפוטנציאל הכלכלי.
היתרונות הכלכליים והחברתיים: בניית עוצמה מוניציפלית חדשה
חזון האיחוד מבוסס על תפיסה כלכלית וחברתית רציונלית, המבקשת לרתום את יתרון הגודל כדי ליצור עיר חזקה ויעילה יותר. איחוד בין קריית מוצקין לקריית חיים ייצור עיר חדשה שתמנה קרוב ל-100,000 תושבים, מה שיציב אותה בשורה אחת עם הערים הבינוניות-גדולות בישראל ויעניק לה כוח והשפעה רבים יותר.
1. אחידות בתשלומי הארנונה: אחד העיוותים הבולטים הוא הפער בתעריפי הארנונה למגורים. תושבי קריית חיים משלמים ארנונה לפי התעריפים הגבוהים של עיריית חיפה, בעוד שכניהם בקריית מוצקין נהנים מתעריפים נמוכים יותר. פער זה יוצר תחושת חוסר הוגנות. איחוד הרשויות יאפשר כינון מדיניות ארנונה אחידה והוגנת. עיר מאוחדת וגדולה יותר תוכל גם לייעל את הגבייה מעסקים ואזורי תעשייה, ולהשתמש בהכנסות המוגדלות לשיפור השירותים לכלל התושבים.
2. כלכלת גודל וייעול שירותים: ניהול שתי קהילות סמוכות תחת מטרייה מוניציפלית אחת מייצר חיסכון וייעול. במקום מערכות נפרדות, ניתן יהיה לנהל מערכת חינוך אחת, גדולה ומגוונת יותר. ניתן יהיה לאחד מחלקות הנדסה, רווחה ותרבות, לחסוך בכפילויות של משרות מטה, ולנתב את הכספים הנחסכים ישירות להשקעה בתושב – בשיפור תשתיות, בהקמת פארקים ובהרחבת אירועי תרבות.
3. משיכת השקעות ופיתוח עסקי: עבור יזמים ומשקיעים, עיר גדולה ומאוחדת היא יעד אטרקטיבי יותר. גוף מוניציפלי אחד וחזק מהווה "כתובת אחת" יעילה לקבלת רישיונות. מאגר תושבים גדול יותר פירושו כוח קנייה גדול יותר ושוק עבודה מגוון יותר. האיחוד יאפשר תכנון אסטרטגי של אזורי מסחר ותעסוקה משותפים ויסייע במיתוג העיר המאוחדת כמרכז עסקים מוביל במטרופולין, מה שעשוי למשוך חברות שיספקו מקומות עבודה איכותיים לתושבי האזור, כולל ערים סמוכות כמו קריית אתא, קריית ביאליק, נשר ועכו.
4. חיזוק הקהילה והזהות המקומית: ההפרדה המנהלית פוגעת בזהות הקהילתית המשותפת שכבר קיימת בפועל. תושבי שתי הקריות חולקים מרחב ציבורי, שירותים וקשרים חברתיים. איחוד פורמלי יהפוך את תחושת השייכות הזו למציאות רשמית ויאפשר הקמת פלטפורמה אזרחית אחת, בעלת קול ברור וחזק מול גופי ממשל.
הזדמנות סביבתית: עתיד המפרץ לאחר פינוי התעשייה
הדיון על האיחוד מקבל משנה תוקף על רקע ההתפתחות הצפויה של פינוי וסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. החלטת הממשלה בנושא פותחת חלון הזדמנויות היסטורי לעיצוב מחדש של פני המפרץ.
במשך עשרות שנים, תושבי קריית חיים, הסמוכה ביותר למתחמים המזהמים, סבלו וסובלים ממפגעים סביבתיים. כפי שמציינים בעיריית מוצקין, אחד האתגרים הוא היעדר הכרה מספקת בנתוני התחלואה ברמה המוניציפלית. בהיותה שכונה בתוך עיר גדולה כמו חיפה, קולם של תושבי קריית חיים לעיתים נבלע.
עיר מאוחדת, עצמאית וחזקה, שכל תושביה חולקים את אותו גורל סביבתי, תוכל להפוך לשחקן מרכזי במאבק לצדק סביבתי. היא תוכל לדרוש פיקוח הדוק, לקדם מחקרים עצמאיים ולהיות שותפה מרכזית בתכנון העתידי של השטחים שיתפנו – לטובת הקמת פארקים, שכונות מגורים חדשות ואזורי תעסוקה נקייה. עיריית חיפה צריכה לאזן בין האינטרס של כלל שכונותיה; עיר מאוחדת של מוצקין-חיים תהיה ממוקדת מטרה, כאשר בריאות תושביה ועתיד המפרץ יעמדו בראש סדר העדיפויות שלה.
הדרך ליישום: אתגרים והזדמנויות
הדרך לאיחוד רצופה אתגרים. המהלך ידרוש את אישורו של שר הפנים וצפוי להיתקל בהתנגדות מצד עיריית חיפה. כאן נכנסת לתמונה חשיבותו של דב קהת, שמכיר את המערכת מבפנים ויודע כיצד להוכיח לוועדות הגבולות של משרד הפנים את ההיגיון והכדאיות במהלך.
הצלחת המהלך תלויה גם בתמיכת התושבים עצמם, הן בקריית מוצקין והן בקריית חיים, ודורשת קמפיין הסברה שיציג את היתרונות ויתייחס לחששות. במקביל, יש להכין תוכנית-אב מפורטת לאיחוד שתכלול את כל ההיבטים התכנוניים, הארגוניים והתקציביים.
לסיכום, החזון לאיחוד קריית מוצקין וקריית חיים הוא הזדמנות ליצור עיר אחת, חזקה ומאוחדת, שתדע לממש את הפוטנציאל הגלום בה ולשרת את תושביה באופן יעיל יותר. המהלך המוצע אינו קוסמטי, אלא נוגע בליבת התפקוד המוניציפלי ומציע פתרונות מעשיים לבעיות ארוכות שנים. הצלחתו תלויה בניהול מקצועי וביכולת לנווט במערכת השלטון המרכזי. הצגת החזון במוניאקספו 2025 היא צעד ראשון ומשמעותי להצבת הנושא על סדר היום הלאומי, המאותת על רצינות היוזמה.
למהלך כזה יש השלכות רחבות על כל אזור הקריות ומפרץ חיפה. עיר מאוחדת וחזקה יותר בצפון המפרץ יכולה להוות שותף משמעותי יותר לעיריית חיפה בתכנון האזורי, ולקדם ביתר שאת פרויקטים משותפים בתחומי התחבורה והתשתיות. הדרך עוד ארוכה וצפויה לכלול דיונים ציבוריים והתמודדות עם התנגדויות, אך היוזמה מציבה על השולחן חלופה קונקרטית למצב הקיים – חלופה המבוססת על היגיון כלכלי, צדק חברתי וחזון ארוך טווח לעתיד צפון מטרופולין חיפה.
