התובעות, שסירבו להפעיל מצלמות בזום במהלך הקורונה, דרשו פיצויים של 359 אלף שקל – השופט קבע: האוניברסיטה פעלה כדין
בית משפט השלום בבת ים דחה לאחרונה תביעה שהגישו שתי סטודנטיות חרדיות נגד אוניברסיטת חיפה, בטענה כי נגרמו להן נזקים כספיים ורגשיים בסך 359 אלף שקל. התביעה נבעה מהחלטת האוניברסיטה לדרוש מהסטודנטיות להפעיל מצלמות במהלך שיעורי זום בתקופת מגפת הקורונה, דרישה שהתנגשה עם אמונתן הדתית – כך דיווחה כתבת כלכליסט, ליטל דוברוביצקי. השופט אודי הקר קבע כי האוניברסיטה פעלה בסמכותה לקבוע דרישות אקדמיות, והורה לתובעות לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
התובעות, שהשתתפו בתוכנית לימודים לתואר שני בייעוץ חינוכי במסגרת מכללה בבני ברק המיועדת לנשים חרדיות, טענו כי האוניברסיטה התעלמה מאיסור הלכתי המונע מהן שימוש במצלמות וידאו. לדבריהן, הדרישה להפעיל מצלמות בזום, במיוחד לאור הקלטת השיעורים, חשפה אותן לסיכון של צפייה על ידי גורמים חיצוניים, דבר המנוגד לערכיהן. הן ציינו כי התייעצו עם רבנים שאסרו עליהן לעמוד בדרישה זו, וכתוצאה מכך נאלצו להפסיק את לימודיהן, מה שגרם להן להפסדים כספיים ולעוגמת נפש.
במהלך מגפת הקורונה עברו הלימודים במכללה לפורמט מקוון. בשנה הראשונה אפשרה האוניברסיטה לתובעות להשתתף בשיעורים באמצעות טלפון פשוט ללא מצלמה, והן השלימו את השנה בהצלחה. אולם, בשנה השנייה הוחלט כי כל הסטודנטיות מחויבות להפעיל מצלמות, דרישה שכל הסטודנטיות האחרות בתוכנית קיבלו, פרט לתובעות. לטענתן, האוניברסיטה לא נתנה משקל מספיק לאמונתן הדתית וזלזלה בצרכיהן.
מנגד, אוניברסיטת חיפה, שיוצגה על ידי עורכי הדין מעוז רוט ואלחנן אינדיג ממשרד ש. פרידמן אברמזון ושות’, טענה כי פעלה בהתאם לסמכותה לקבוע תנאים אקדמיים הכרחיים להבטחת איכות ההוראה. האוניברסיטה הדגישה כי הציעה לתובעות מגוון פתרונות, כולל אפשרות להקפיא את הלימודים ולהשלים אותם בשנה שלאחר מכן באופן פרונטלי, ואף החזירה להן את שכר הלימוד עבור השנה שבה לא השתתפו. לטענתה, התובעות סירבו לכל ההצעות, והדרישה להפעלת מצלמות הייתה סבירה ומותאמת לצורכי התקופה.
השופט הקר קיבל את עמדת האוניברסיטה וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטותיה האקדמיות, שכן היא מוסמכת לקבוע את התנאים להענקת תואר. הוא הדגיש כי הוא מכבד את אמונת התובעות ואינו מבקר אותה, אך לא מצא כי האוניברסיטה פעלה בחוסר סבירות או מתוך כוונה לפגוע. עוד ציין כי ניסיונות האוניברסיטה לשוחח עם רבנים בניסיון למצוא פתרון מעידים על כוונה כנה לסייע, ולא על זלזול.
עורכי הדין של האוניברסיטה מסרו כי הם מברכים על פסק הדין, שמכיר בזכות האקדמיה להציב סטנדרטים אקדמיים תוך שמירה על מקצועיות וכבוד. לדבריהם, האוניברסיטה התנהלה בהגינות, ואפשרה לתובעות אפשרויות שונות להמשיך את לימודיהן, תוך שמירה על עצמאותה האקדמית. תגובה מטעם בא כוח התובעות לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.
