בית המשפט בחיפה מחק חלקים מחוות דעת במחלוקת על השקעה במיזם התחדשות עירונית

בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על מחיקת חלקים מחוות דעת רואה חשבון בתיק המתנהל בין יורשי משקיע שנפטר לבין יזם נדל"ן, במסגרת תביעה הכספית שמסתכמת ב-3.1 מיליון שקלים. ההחלטה, שניתנה ביום 6 במאי על ידי השופט איל באומגרט, עוסקת במחלוקת סביב השקעה במיזם של התחדשות עירונית.

על פי ההחלטה, התובעים – עזבון המנוח עמרם יטח ורחל יטח, המיוצגים על ידי עורכי הדין ארז בלוך וחי משה שרעבי – תבעו את שלמה גרינברג ואת החברה "גרינברג את שניאור – השכרת דירות למגורים בע״מ", המיוצגים על ידי עורך הדין אבי גולדהמר. לטענת התובעים, המנוח השקיע כספים במיזם של התחדשות עירונית שהקים הנתבע, ועל הנתבע להשיב ליורשיו את הסכום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

במסגרת ההליכים, הגישו התובעים חוות דעת של רואה החשבון מור חיים, שקבעה כי על הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 3,917,464 שקלים, הכולל ריבית שנתית של 6 אחוזים לפי ריבית הפריים הממוצעת והצמדה למדד המחירים לצרכן. הנתבעים הגישו בקשה למחוק חלקים מחוות הדעת, בטענה שהם אינם רלוונטיים לתביעה.

השופט באומגרט קיבל חלקית את בקשת הנתבעים. בהחלטה צוין כי התובעים ביקשו בעבר פיצול סעדים, שהתקבל בהחלטה מיום 28 בנובמבר 2024, וכעת עניינה של התביעה הוא השבת ההשקעה שהשקיע המנוח במיזם ותביעה למתן חשבונות בלבד, ולא תביעה לרווחים מהמיזם. בהחלטה נכתב: "התובעים לא הניחו נימוק משכנע לפיו יש להותיר בחווה״ד חלקים שאינם מתייחסים לתביעה דנן. מטרת חווה״ד היא להוכיח את התביעה ולא להרחיב את החזית בעניינים שאינם מחייבים הכרעה".

בנוסף, הורה בית המשפט על מחיקת סעיפים 5.3 ו-5.4 מחוות הדעת, שעסקו בחישוב ריבית על פי ריבית הפריים. השופט קבע כי בכתב התביעה התובעים עתרו לתשלום ריבית כחוק ולא לפי ריבית הפריים, ולכן חישוב זה מהווה "הרחבת חזית" שאינה מותרת. בהחלטה הוסבר כי מטרת הכלל האוסר על הרחבת חזית היא לאפשר לצד שכנגד להבין אלו טענות מועלות כלפיו ומה עליו להוכיח.

השופט הורה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים כולל מע"מ. בהחלטה צוין גם כי הנתבעים שילמו לתובעים ביום 10 במרץ 2025 סכום של 1,252,267 שקלים שאינו שנוי במחלוקת.

השופט דחה טענת הנתבעים לפיה יש להעביר את התיק לבית משפט השלום בשל הקטנת סכום התביעה בעקבות התשלום. על פי החישוב שנערך, סכום התביעה הנומינלי עומד על 2,319,478 שקלים, וכשמוסיפים לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית על פי דין, התביעה נשארת בגדרי סמכותו של בית המשפט המחוזי. בהחלטה נקבע: "התביעה תמשיך להתברר בבית משפט זה".