בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו זמני המגן על קבוצת א.מ.צ שמש מפני נושיה, לאחר שנקלעה לסחרור פיננסי חמור. על פי הדיווח בכלכליסט, החברה, המבצעת פרויקטים לאומיים עבור נת"ע ונתיבי ישראל, טוענת לקשיים תזרימיים בעקבות המלחמה ועיכובי תשלומים מצד המדינה. גורמים בענף מזהירים: "המדינה מפילה את הקבלנים הקטנים"
בית המשפט המחוזי בחיפה נעתר בסוף השבוע לבקשת חברת התשתיות א.מ.צ שמש והוציא צו עיכוב הליכים זמני, לאחר שהחברה צברה חובות עתק בהיקף של כ-530 מיליון שקל. השופטת בטינה טאובר אישרה את הבקשה במעמד צד אחד, ובכך הקפיאה זמנית את האפשרות של נושים לפעול נגד נכסי החברה עד לדיון שנקבע להמשך השבוע. ההחלטה חלה גם על חברה נוספת בבעלות זהה, י.א.מ יבוא ויצוא, המשמשת כספקית ציוד כבד.
מדובר באחת מחברות הביצוע הבולטות באזור הצפון, הנמצאת בשליטת מהדי אבו מוך ומעסיקה מעל 100 עובדים. החברה אחראית על ביצוע פרויקטים בהיקפים נרחבים, בהם עבודות עבור הרכבת הקלה בגוש דן, כביש עוקף 65 בעפולה ומחלף אל-על.
רשימת הנושים: בנקים, חברות ביטוח ושוק אפור
מהבקשה שהוגשה לבית המשפט עולה תמונה מורכבת של התחייבויות כספיות למגוון רחב של גופים. ברשימת הנושים המרכזיים ניתן למצוא את בנק מזרחי טפחות, לו חייבת החברה כ-24 מיליון שקל. במגזר הביטוח, החובות עומדים על כ-36 מיליון שקל לחברת הכשרה, כ-25 מיליון שקל לאיילון וכ-20.5 מיליון שקל לבסס"ח. חובות אלו נוצרו ברובם בשל ערבויות ביצוע שהעמידו הגופים הפיננסיים לטובת הפרויקטים השונים.
חלק ניכר מהחוב משויך לגופי אשראי חוץ-בנקאי, אליהם פנתה החברה בניסיון לגשר על הפערים התזרימיים בריביות גבוהות. בין היתר, קיים חוב של כ-50 מיליון שקל לחברת מלרן, כ-21 מיליון שקל לקרן של גיזה זינגר וכ-15 מיליון שקל לחברת אס.אר אקורד. אף על פי שחלק מהנושים מחזיקים בבטוחות נדל"ניות, הערכות בענף מצביעות על קושי ממשי במימוש מהיר של נכסים אלו.
"אפקט מצטבר של מלחמות וריביות"
לטענת בעלי החברה, הקריסה הפיננסית נובעת משילוב נסיבות אובייקטיביות שהחריפו בשנה האחרונה. גורמים בחברה מציינים כי רצף האירועים הביטחוניים – החל ממלחמת חרבות ברזל, דרך הלחימה בגבול הצפון ועד המתיחות מול איראן – יצר מחסור חמור בכוח אדם ובעיות לוגיסטיות קשות.
עו"ד תחסין עוואד, המייצג את החברה, הסביר את הרקע לבקשה: "אנחנו צופים עלייה משמעותית במספר הקריסות של חברות תשתיות. מתחילת העשור הקבלנים מתמודדים עם קשיים כבדים בעקבות הקורונה, מלחמת 7 באוקטובר, הלחימה בצפון והמלחמה עם איראן. כל אלה יוצרים אפקט מצטבר. אני אומר לך שהאירוע הזה, של חברות שנקלעות לקשיים, יימשך עוד שנים קדימה. אני נמצא בשטח, מכיר את השוק, ורואה שגם חברות גדולות מתמוטטות בזו אחר זו".
לדבריו, חברת א.מ.צ היא "רק החוליה הראשונה בשרשרת" של חברות שעתידות לקרוס בקרוב.
מחלוקת על חובות המדינה
בבקשה להקפאת ההליכים נטען כי לחברה מגיעים תשלומים בהיקף של כ-220 מיליון שקל עבור עבודות שכבר בוצעו אך התמורה בגינן טרם הועברה. הטענות מכוונות בעיקר כלפי מזמיני העבודה הממשלתיים, בהם נת"ע ונתיבי ישראל.
עם זאת, גורמים מקצועיים שבחנו את הנתונים מציגים זווית שונה. בדיקה חיצונית העלתה כי חלק משמעותי מהסכומים המוגדרים כחובות של המזמינים נובע מפרויקטים שהסתיימו לפני שנים או מעבודות חריגה שבוצעו ללא אישור תקציבי מוסדר. המשמעות היא שהיכולת לגבות סכומים אלו מוטלת בספק ועלולה להיות כרוכה בהליכים משפטיים ממושכים.
בכיר בתחום האשראי החוץ־בנקאי התייחס למצב ואמר: "מדובר באנשי מקצוע ישרים, לא ברמאים. הקריסה נובעת מתנאים אובייקטיביים: המדינה אינה מעבירה כספים בגין הפרשי הצמדה, תוספות ועיכובים ביורוקרטיים. יחד עם ריביות דו־ספרתיות שאבו מוך נאלץ לשלם כדי לממן את פעילותו – הוא פשוט נחנק. המדינה בהתנהלותה מפילה את הקבלנים הקטנים ומשאירה בשטח רק את השחקנים הגדולים".
תוכנית ההבראה המוצעת
החברה הציגה בפני בית המשפט מתווה פעולה לשלושת החודשים הקרובים, במסגרתו היא מבקשת להמשיך בפעילות תחת הגנת בית המשפט. המטרה היא לגבות את הכספים המגיעים לה, להשלים פרויקטים קיימים ולנסות לשחרר ערבויות המוחזקות בידי הבנקים.
במקביל לקריסת חברת האם, הוגשה בקשה דומה גם עבור חברת הבת "י.א.מ יבוא ויצוא", שצברה חובות של כ-19.5 מיליון שקל בעקבות המצב. החברה מחזיקה בציוד כבד בשווי מוערך של כ-8 מיליון שקל, שלגביו כבר הוגשה הצעת רכש מצד צד שלישי.
