אכיפה בררנית נגד ערבים ופגיעה בדו קיום: הארץ נגד יונה יהב

"לדברי גורמים בעיר, העירייה נתונה ללחץ רב של גורמי ימין קיצוניים": כתבת מגזין נרחבת שפורסמה בעיתון "הארץ" מציגה שורת טענות מצד פעילים פוליטיים ובעלי עסקים בחיפה, המלינים על שינוי מדיניות אכיפה דרסטי מצד העירייה לדבריהם *במרכז הטענות: שימוש נוקשה בחוקי עזר עירוניים כדי לפגוע במחאות ובסממנים ערביים * העירייה הודפת את הטענות: "פועלים באופן שוויוני לשמירת הסדר הציבורי"

האם עיריית חיפה עושה שימוש בסמכויות האכיפה המנהליות שלה ככלי לניגוח פוליטי ולהצרת צעדים של אוכלוסיות ספציפיות? שאלה זו עומדת במרכזה של כתבת מגזין ותחקיר נרחב שפורסמו בעיתון "הארץ". הכתבה, עליה חתומה עדי חשמונאי, מציגה שורת עדויות וטענות קשות המופנות כלפי ראש העיר, יונה יהב, ומציירת תמונה של מדיניות אכיפה חדשה ובלתי מתפשרת – כזו המעוררת חשש ממשי לאכיפה בררנית (הפוגעת בזכויות יסוד.

הטענות העולות מהתחקיר בולטות במיוחד על רקע התדמית הציבורית אותה טיפח יהב במשך עשרות שנים. כמי שנחשב באופן מסורתי לדמות מתונה ופרגמטית, המזוהה עם קידום חיים משותפים וטיפוח האוכלוסייה הערבית בעיר המעורבת, הדיווחים הנוכחיים מציירים תמונה של תפנית חדה במדיניותו. הפער בין המוניטין ארוך השנים של ראש העיר כמי שמיטיב עם הציבור הערבי ופועל לשילובו, לבין העדויות על "יד קשה" ואכיפה בררנית המובאות בכתבת המגזין.

"מלחמת השמדה" או הסתה? המאבק על מרכז הקונגרסים

אחד המקרים המרכזיים המצוטטים בדיווח עוסק בהחלטה מנהלית בעלת משמעות ציבורית רחבה, לדברי הכותבת. על פי הנטען, ראש העיר יהב הנחה את הייעוץ המשפטי של העירייה לבחון עילה לביטול כנס של תנועת השמאל "עומדים ביחד" במרכז הקונגרסים (נכס בבעלות חלקית של העירייה).

הבסיס לבחינה המשפטית היה טקסט שפורסם באתר הרישום לכנס, בו הוזכר המונח "השמדה" בהקשר למלחמה בעזה ("המשך מלחמת הנצח… וההשמדה"). בעוד שמארגני הכנס וככל הנראה עיתון "הארץ" רואים בצעד זה ניסיון השתקה פוליטי, גורמים בעירייה הסבירו כי השימוש בטרמינולוגיה זו, בעיר ששכלה חיילים רבים, חוצה את גבולות השיח הלגיטימי ומתקרב להסתה, דבר המצדיק התערבות בעלי הנכס.

אכיפת שילוט: בין החוק היבש לטענת האפליה

זירה נוספת של חיכוך על פי הדיווח, נוגעת לאכיפת חוק העזר העירוני לשילוט. החוק מחייב כי לפחות מחצית משטח השלט בבתי עסק יהיה בשפה העברית. הכתבה מציגה את סיפורו של יאמן זועבי, בעל פאב בעיר התחתית, שנקנס ושלטו הוסר על ידי פקחים מאחר שנכתב בערבית בלבד.

זועבי, וכן חברת המועצה סאלי עבד המצוטטת בכתבה, טוענים כי האכיפה נגועה באפליה פסולה. לטענתם, בעוד שהעירייה הקפידה על קוצו של יוד מול העסק של זועבי, עסקים סמוכים המציגים שילוט באנגלית בלבד אינם סובלים מאכיפה דומה. טענה זו, אם תוכח בערכאות משפטיות, עשויה לבסס עילה של הגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית, אך היא דורשת תשתית ראייתית רחבה מעבר למקרה בודד.

הפיקוח העירוני בהפגנות: שמירת סדר או דיכוי מחאה?

חלק נכבד מהטענות המובאות בכתבה מתמקד בשיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לפיקוח העירוני בחיפה. מפגינים נגד הממשלה והמלחמה דיווחו כי קיבלו קנסות מנהליים על סך 730 ש"ח בגין עבירות כגון הקמת רעש והשלכת פסולת.

הטענות שהועלו נוגעות לשימוש בסמכויות פיקוח עירוניות בסיטואציה של מחאה פוליטית:

• עבירות רעש: מפגינים טענו כי נקנסו על רעש (כגון הקשה על מחבתות או שימוש ברמקול) גם בשעות שאינן מוגדרות כשעות מנוחה, ובלב אזורים מסחריים רועשים ממילא. בדו"ח אחד אף צוין הנימוק הלא-שגרתי: "רעש של רעב".
• עיקולים מנהליים: האמנית רנא בשארה דיווחה כי חשבונה עוקל בשל דו"חות על לכלוך (שימוש בצבע גואש במיצג) וחסימת מעבר, שלטענתה לא הייתה מודעת לקיומם בזמן אמת. בא כוחה, עו"ד הדיל אבו סאלח מארגון עדאלה, טוענת כי מדובר ברדיפה פוליטית במסווה של אכיפת סדר וניקיון.
• נאור נרקיס ודוכן "חוזרים בתבונה": מקרה נוסף המתואר הוא פינוי וקנס של דוכן הסברה חילוני. סגנית ראש העיר, עו"ד שרית גולן שטיינברג, צוטטה כמי שסבורה כי הדו"ח ניתן שלא כדין, שכן חוק העזר רלוונטי לדוכני מכר ולא לדוכני הסברה.

בכיר לשעבר בעירייה, שצוטט בכתבה, אישר כי הפעלת הפקחים כ"קו שני" למשטרה הייתה טקטיקה מכוונת לייעול הטיפול בהפגנות.

אירוע שכתבת הארץ ציינה כאמור הוא כי לפני חודשיים פקחי העירייה גם פינו דוכן של "חוזרים בתבונה", שהופעל בעזרת מתנדבים מהעיר ונתנו דוח לנאור נרקיס, העומד בראש המיזם. בעקבות המקרה, פנתה אליו סגנית ראש העירייה, עו"ד שרית גולן שטיינברג. "היא התנצלה על מה שקרה ואמרה שתחזיר את הדוכן", אומר נרקיס. "היא הפנתה אותי למישהו ממחלקת הפיקוח, שביקש שאעביר טופס מסודר שבו אני מסביר מה מטרת הדוכן ומאשר שאין בו מכר. העברתי את הטופס והוא פשוט לא נתן אישור, בלי הסבר".

הקשר הפוליטי והיועצים

הדיווח ב"הארץ" קושר בין המדיניות הנוקשה לבין סביבתו הפוליטית של ראש העיר, ומזכיר את מינויו של אבי ג'מאל, איש ליכוד, ליועץ ראש העיר לענייני משטרה (בהתנדבות). הטענה המשתמעת היא כי לחצים פוליטיים מימין משפיעים על סדר העדיפויות באכיפה העירונית. עם זאת, יש לציין כי שיתוף פעולה בין רשות מקומית למשטרה הוא הליך מקובל בערים רבות לשם שמירה על הסדר הציבורי.

תגובת עיריית חיפה: "אכיפה שוויונית וללא משוא פנים"

מול הטענות לאפליה ורדיפה, עיריית חיפה מציגה עמדה עקבית של שלטון חוק ושמירה על המרחב הציבורי לכלל התושבים. בתגובתה הרשמית, דוחה העירייה את הטענות על הסף: "כל אכיפה בעיר היא שוויונית ועל פי הנחיות החוק".

בתגובה לטענות הארץ, בכתבה הוסיפו שג'מאל מסר בתגובה כי הוא "משמש כ-18 שנה כיועץ של השר אבי דיכטר ומפרנס את המשפחה שלי מדוכן השווארמה שבבעלותי. יונה ואני חברים הרבה מאוד שנים, ורק בשנה האחרונה נכנסתי לתפקיד היועץ. אני במשך 40 שנה בליכוד ואם אני יכול לעזור לחיפה בעזרת הקשרים שלי, אני עושה את זה בשמחה. יש מחסור אדיר בשוטרים בחיפה ולכן אני מסייע עד כמה שאפשר בהקמת השיטור העירוני, כי הביטחון האישי לא פחות חשוב מהביטחון הכללי. אני לא מעוניין להיכנס לנושא הפוליטי החיפאי ולא מעורב בהחלטות על מדיניות אכיפה".

העירייה מדגישה כי מדיניות האכיפה אינה מבחינה בין מגזרים או עמדות פוליטיות, ומציינת כדוגמה פינוי של מוסד חינוכי חרדי שפלש למבנה ופינוי דוכנים של חב"ד. באשר לאירוע במרכז הקונגרסים, הובהר כי העירייה כשותפה בנכס אינה יכולה להשלים עם ביטויים המתפרשים כהאשמה ברצח עם ("השמדה"). אבי ג'מאל מסר בתגובתו כי תפקידו כיועץ הוא מקצועי ונועד לסייע בביטחון האישי, ללא מעורבות בהחלטות אכיפה ספציפיות.

מהעירייה נמסר בתגובה לעיתון הארץ: "ראש העיר חיפה יונה יהב מייצג את הרוח החיפאית: חופש, פלורליזם, דו-קיום וחיים משותפים, לצד שמירה ברורה על החוק והסדר. יהב אינו מטיל מגבלות ולא נלחם בחופש הביטוי, והעירייה לא פוגעת בו – אלו דברים מופרכים ומצערים. מעולם גם לא הייתה טענה בנוגע לחופש הביטוי בעיר, מאחר ובחיפה מתקיימות בקביעות מחאות רבות של כל קצות הקשת הפוליטית.

"ראש העיר ממשיך לספוג ביקורת על כך שהוא קורא גם עתה להמשך קיום ההפגנות בעיר לשחרור החטופים, עד שיוחזר החטוף האחרון. הוא אף סופג ביקורת על כך שהוא אינו מתערב, למעט מקרי קיצון, בקיומם של אירועים שמבקרים את ישראל. כל אכיפה בעיר היא שוויונית ועל פי הנחיות החוק, ואינה נותנת הקלה לצד זה או אחר. כך פונה בי"ס חרדי שפלש למבנה עירוני, ומפונים דוכנים של חב"ד.

"עמותת 'אישה לאישה' מפרה את התחייבותה על פי הסכם מול העירייה כשהיא מקיימת לכאורה פעילות פוליטית בנכס עירוני. בנוגע לאירוע של 'עומדים ביחד', עיריית חיפה לא יכולה לעמוד מנגד אל מול שימוש במילה 'השמדה' בפעילות בנכס שהיא שותפה בו. למי הכוונה במילה 'השמדה'? נדמה שהדברים ברורים.

"מר אבי ג'מאל, המכהן גם כיועצו של השר אבי דיכטר, מונה לתפקיד בזכות היכרותו רבת השנים את משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, ובזכות יכולתו לרתום משרדי ממשלה לטובת העיר. הוא עושה זאת בהתנדבות מלאה, ואף היה בתפקיד דומה גם בקדנציות קודמות של ראש העיר. זה הוכיח את עצמו: מר ג'מאל היה כוח מוביל להקמת השיטור העירוני בחיפה. הטענה כי מינויו של מר ג'מאל משפיע על מדיניות אכיפת העירייה בענייני מחאה היא מופרכת.

"חיפה היא העיר הליברלית והסובלנית ביותר בישראל ומופת של דו-קיום בין יהודים לערבים, ותישאר כזו. ראש העיר לא ייתן יד לגורמים שונים המנסים לסכסך ולנפץ את מרקם החיים המשותף, באמצעות אירועים מסיתים, משסעים ומלבים – בפרט בתקופה בה אנו נמצאים כיום, חובתו של ראש העיר לגנות זאת, להיאבק בכך ולשמור על הדו-קיום בעיר. כך עשה מאז ומעולם, וכך ימשיך לעשות".