ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה דחתה ערר של החברה הכלכלית לחיפה נגד החלטת הועדה המקומית שסירבה לאשר שימוש חורג למזנון ובית קפה בשטח ציבורי ברחוב בילינסון 41 בקרית חיים. ההחלטה ניתנה ביום 14 בדצמבר 2020 לאחר ששמעה הוועדה את טענות הצדדים, כאשר מול החברה הכלכלית עמדו 14 משיבים, רובם תושבי האזור שהתנגדו לתוכנית.
הבקשה המקורית של החברה הכלכלית לחיפה נועדה להקים מזנון ובית קפה בשטח כולל של כ-31 מטרים רבועים, הכוללים את המזנון עצמו ושטח גגון, לצד שטח דק של מעל 80 מטרים רבועים המיועד להצבת כסאות ושולחנות. השטח המדובר מוגדר כשטח לבניני ציבור, ולכן נדרש אישור לשימוש חורג על מנת להפעיל בו עסק מסחרי.
ועדת הערר, בראשות עורכת הדין דקלה מוסרי טל, קבעה החלטה מעניינת המשלבת תמיכה עקרונית ברעיון עירוב השימושים עם דחיית המקרה הספציפי. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, הוועדה קבעה כי "אנו מקבלים את טענת העוררת כי עירוב שימושים הוא מבורך וכי הוספת שימושים לטובת כלל הציבור והחזרת החיים לרחובות העיר ומרחביה הפתוחים תואמת את תפיסות התכנון העדכניות.
עם זאת, הוועדה הדגישה כי יש ליישם את התפיסה התכנונית הזו בצורה מסודרת יותר. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, נקבע כי "תפיסה תכנונית זו ראוי שתיושם באמצעות תכניות אשר יסדירו את הוספת השימושים למרחבים ציבוריים, באופן מושכל תוך קביעת היקף ושיעור השימושים המתווספים ביחס לשימושים העיקריים המותרים וכן איתור אתרים מתאימים לכך במרחב התכנוני של העיר".
הוועדה בחנה מספר פרמטרים מרכזיים בבואה להכריע בערר. הפרמטר הראשון היה השאלה האם השימוש נחוץ. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, נקבע כי "אין חולק ששימוש למזנון/בית קפה אינו שימוש נחוץ בוודאי שלא במיקום זה, בסמיכות יחסית לשדרה המסחרית ברחוב אח"י אילת". הוועדה הדגישה כי שימוש מסחרי למזנון או בית קפה הוא שינוי בעצימות גבוהה מהשימוש הציבורי המותר במגרש.
נושא מרכזי נוסף שעלה בדיון הוא העיקרון הכללי בנוגע לשימושים מסחריים בשטחים ציבוריים. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, הוועדה קבעה כי "ככלל, אין מקום לאשר שימושים מסחריים בשטח לצרכי ציבור, אב"צ או שצ"פ, אלא אם ישנה הוראה מפורשת המתירה זאת בתכנית ושימוש חורג בשטח ציבורי יהיה חריג שבחריגים. זאת על מנת למנוע כרסום בשטחי ציבור".
בנוגע לפגיעה בתושבים, הוועדה התייחסה לעובדה שבשטח כבר קיים תיאטרון הצפון, שמחולל תנועה משמעותית ומביא תושבים מכל רחבי העיר לאזור. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, הוועדה קבעה כי "מאחר שבשטח אב"צ זה קיים כבר היום שימוש שאינו באופן בלעדי לטובת תושבי המקום, והוא גם מחולל תנועה משמעותי המביא תושבים מכל רחבי העיר לאזור, לטעמנו אין מקום לאשר במיקום זה שימוש נוסף, שבאופיו אינו מיועד לשמש את הציבור המקומי ובכל מקרה עלול להוות מחולל תנועה נוסף".
הוועדה אף הציעה חלופה שהייתה יכולה להיות מקובלת. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, נקבע כי "יתכן שלו היה מתבקש שימוש חורג לקיוסק בשטח מצומצם משמעותית, אפשרות הושבה מצומצמת מאוד וכן הגבלת שעות הפעילות לשעות פעילות סבירות בשכונת מגורים, היה מקום לשקול אישור השימוש". הוועדה הסבירה כי קיוסק במתווה כזה נועד לשרת את באי הגן הציבורי וגינת הילדים שהם בעיקר תושבי המקום, ולא היה משנה את אופי המגרש.
בדיון בוועדה נציג החברה הכלכלית לחיפה היו עורך הדין אסף עירוני, אור שחף מנכ"ל החברה, האדריכל תמיר הראל, עורכת הדין אנה אליאשקביץ, רבקה ינקו, שני שזר וגיא גידלי. מטעם המשיבים, התושבים המתנגדים, הופיעו יעקב יתח, שולי לשם, ערן וקנין, עורכת הדין דגנית קורן וג'ודי בלייכר.
הוועדה הוסיפה התייחסות חשובה לעתיד התכנון בחיפה. על פי הדיווח באתר ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, צוין כי "הוועדה המקומית ציינה בדיון שהעיריה החלה לקדם תכנית להוספת שימושים דומים בשטחי ציבור ברחבי העיר, אך התכנית מזה זמן אינה מקודמת". הוועדה קראה לקדם את התכנית וציינה כי "אנו סבורים שמן הראוי לקדם את התכנית ואת רעיון עירוב השימושים והחייאת חיי הרחוב בעיר. הדברים יפים במיוחד בעת הנוכחית", בהתייחס לתקופת מגפת הקורונה.
חברי ועדת הערר שהשתתפו בדיון כללו, מלבד היושבת ראש עורכת הדין דקלה מוסרי טל, את האדריכל שמחה אפק כנציג לשכת האדריכלים, אורית חפר רוגובין כנציגת מתכננת המחוז, עורכת הדין חנה קציר כנציגת ציבור ועורך הדין יצחק אדלר כנציג ציבור. המזכירה הייתה מיכל נחום והקלדנית רעות סיסו.
