בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל על מוחמד חאמד, שהורשע בשוד שליח משלוחים בלילה באזור מבודד בין כפר ערערה לישוב קציר. השופט אבי לוי, נשיא בית המשפט המחוזי, קבע כי מדובר במעשה חמור שתוכנן מראש ופגע בעובדי לילה המספקים שירות חיוני לציבור. השופט טרם קבע את עונשו של רמזי עקל, שסייע בביצוע השוד, וממתין לחוות דעת על התאמתו לביצוע עבודות שירות.
האירוע התרחש ביום 24 באוגוסט 2024 בשעות הלילה. על פי כתב האישום המתוקן, גמלה בליבם של חאמד ושל קטין נוסף ההחלטה לשדוד שליח של חברת HAAT, בסיועו של עקל. לצורך מימוש התוכנית הצטיידו המבצעים במיכל גז מדמיע ובמסכות לכיסוי הפנים.
השלושה הגיעו לחורשה הנמצאת באזור מבודד יחסית, סמוך לכביש עפר המפריד בין כפר ערערה לישוב קציר. הם הזמינו באמצעות הטלפון הנייד של עקל, דרך אפליקציית HAAT, שלוש פיצות משפחתיות ושתייה קלה ממסעדת פיצה ערערה, תוך התייצגות בשם בדוי. הם שלחו את מיקומם לשליח על מנת שיידע לאן להגיע למסירת ההזמנה.
תכנון מוקדם והצטיידות בגז מדמיע
המתלונן, בן 18, שעבד כשליח, אסף את הפיצות והשתייה מהמסעדה ונסע למקום כשמכשיר הטלפון הנייד שלו מונח על גבי הקטנוע. עובר לשעה 00:50, עטה חאמד את המסכה על פניו כדי למנוע את זיהויו, החזיק את הגז המדמיע, התחבא בין השיחים סמוך לשביל העפר והמתין להגעת השליח. בינתיים, עקל והקטין המתינו בקרבת מקום תוך שהם צופים בנעשה.
משהבחין חאמד שהשליח הגיע למקום, הוא יצא מתוך השיחים ומיד ריסס גז מדמיע לעבר השליח כדי למנוע את התנגדותו לגניבת הקטנוע, הפלאפון הנייד והאוכל. כתוצאה מכך, השליח נבהל, נפל מהקטנוע והתגלגל על הארץ. חאמד התקרב אליו וניסה לבעוט בו, אך השליח הצליח לקום ולברוח לכיוון הכביש תוך שהוא משאיר במקום את הרכוש.
לאחר שהשליח ברח, חאמד והקטין לקחו לרשותם את הרכוש. הקטין עטה מסכה, חאמד נהג בקטנוע בעוד הקטין יושב מאחוריו והשניים נמלטו מהמקום. בהמשך נטשו את הקטנוע ועליו הפלאפון הנייד של השליח במרחק מה מהמקום. למחרת, בשעות הערב, איתרו השליח ובני משפחתו את הקטנוע ואת מכשיר הטלפון כשהם זרוקים בין השיחים. הטלפון אותר כשהוא שבור והקטנוע אותר עם נזקים שכללו מראה שבורה, נזק במגן פלסטיק קדמי וכן נזק במנוע.
הטיעונים בבית המשפט
הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם, שהושגה במסגרת הסדר טיעון. חאמד הורשע בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין ובהיזק בזדון לרכוש בצוותא. עקל הורשע בסיוע לשוד ובהיזק בזדון לרכוש בצוותא. הסדר הטיעון לא כלל הסכמות לעניין העונש.
עורכת הדין בריג'יט ויטלי, מטעם המאשימה, עמדה על חומרת העבירה. היא הדגישה כי עבירות השוד הפכו לתופעה נפוצה, מדאיגה ומסוכנת, אשר גורמת לפגיעה קשה בפרטיותו של הקרבן, בכבודו וברכושו. המאשימה הפנתה לתכנון שקדם לביצוע העבירות ולהצטיידות במסכות וגז מדמיע. באשר לנזק, טענה המאשימה כי אמנם הנזק הכלכלי עמד על 175 שקלים בלבד, אך הנזק העיקרי נובע מהנזקים הנפשיים לשליח. המאשימה עתרה לשרטט בעניינו של חאמד מתחם עונש הנע בין 3 לבין 5 שנות מאסר בפועל, ובעניינו של עקל מתחם הנע בין שנה וחצי לשנתיים וחצי.
מנגד, סניגורם של הנאשמים טענו כי יש להקל בעונשים. סניגורו של עקל הדגיש כי מרשו מצוי במעגל החיצוני לביצוע העבירה וחלקו מצומצם. סניגורו של חאמד טען כי שווי מושא השוד נמוך, הקטנוע והפלאפון לא נשללו שלילת קבע, ולא נגרם נזק פיזי חמור לשליח.
תסקירי שירות המבחן והליך השיקום
מתסקירי שירות המבחן עלה כי שני הנאשמים הם צעירים נעדרי עבר פלילי. שירות המבחן התרשם כי חאמד נעדר דפוסים עברייניים מושרשים, ואילו עקל גדל במשפחה נורמטיבית ותומכת. בתחילה שירות המבחן לא המליץ על המלצה שיקומית, אך לאחר שהנאשמים שולבו בקבוצות טיפוליות במשך מספר חודשים, השירות שינה את המלצתו.
בתסקירים משלימים שהוגשו לאחר תקופת דחייה של כשלושה חודשים, תואר כי שני הנאשמים גילו מחויבות וכי התהליך הטיפולי יעיל עבורם. באשר לחאמד, שירות המבחן התרשם כי הוא לוקח אחריות מלאה, מבטא חרטה ובושה, ומצליח לבטא אמפתיה כלפי השליח. עוד צוין כי משפחתו ערכה "סולחה" עם משפחת השליח ושילמה פיצוי כמקובל. באשר לעקל, השירות התרשם כי הטיפול יעיל עבורו והוא תורם לקבוצה ונתרם ממנה.
למרות ההמלצות החיוביות, שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית. בעניינו של חאמד המליץ השירות על מאסר שירוצה בעבודת שירות לצד צו מבחן למשך שנה. השירות הדגיש כי מאסר בכליאה עלול לפגוע בהליך השיקומי בו מצוי הנאשם.
קביעות השופט והנמקת גזר הדין
השופט לוי קבע בפסק דינו כי מעשיהם של הנאשמים חמורים ומבטאים אדישות וזלזול כלפי שלום הציבור, קניינו, שגרת חייו וביטחונו. השופט עמד על הצורך בהגנה על עובדי לילה שפרנסתם מצויה במתן שירות חיוני לציבור גם בשעות הלילה המאוחרות. הוא ציטט מפסיקה קודמת שעסקה בשוד של עובד קיוסק בלילה: "בעבודתם חשופים הם למפרי חוק אשר מנצלים את אצטלת הלילה ורדת החשכה לביצוע זממם. לרוב, עובדים אלה נמצאים במקום בגפם, ועוברי האורח המצויים בסביבתם הם מעטים."
השופט קבע כי בעניינו של חאמד, שהיה המבצע העיקרי, מתחם העונש ההולם נע בין 18 לבין 36 חודשי מאסר בפועל. לאחר ששקל את הממצאים החיוביים מתסקירי שירות המבחן, את ההודאה ואת העבר הפלילי הנקי, מיקם השופט את עונשו בתחתית המתחם. למרות המלצת שירות המבחן, השופט קבע כי אין מקום להשית עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
"עבירת השוד הינה עבירה חמורה, אשר ראויה לתגובה עונשית הולמת", כתב השופט. "עולה בבירור שהמקרה שלפניי איננו נופל לגדרם של מקרים" שבהם ניתן לסטות מעקרון ההלימה לטובת צורכי השיקום.
על חאמד הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו הממשיים, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, ופיצוי בסך 5,000 שקלים לטובת השליח שישולם בחמישה תשלומים חודשיים החל מינואר 2026.
באשר לעקל, ששירת כמסייע לעבירה, קבע השופט מתחם עונש הנע בין 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. נוכח גילו הצעיר, עברו הנקי והממצאים החיוביים, שקל השופט להשית עליו עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות. עקל הפקיד 2,500 שקלים כפיצוי לשליח. השופט ביקש חוות דעת מהממונה על עבודת השירות לגבי התאמתו של עקל לריצוי עונש בדרך זו, וקבע שגזר דינו יושלם במועד מאוחר יותר.
