יונה יהב, ראש עיריית חיפה, הגיב בחריפות לדו"ח פליטות 2024 שפרסם המשרד להגנת הסביבה. לדברי יהב, הדו"ח מהווה "התרעה אסטרטגית" לממשלת ישראל ומוכיח שהמפעלים המזהמים במפרץ חיפה מהווים סכנה ברורה ומיידית לבריאות הציבור.
בהתייחסותו לדו"ח, טען ראש העיר כי לאורך השנים ממשלת ישראל נותרה אטומה לקריאות ולמאבקים של העירייה והתושבים לנקות את מפרץ חיפה מהמזהמים. הוא הדגיש שהדו"ח החדש מחזק את הטענות שהעירייה מעלה כבר שנים, טענות שלדבריו הממשלה בוחרת להתעלם מהן באופן עקבי.
יהב הצביע באופן ספציפי על בתי הזיקוק (בז"ן) ומפעלים נוספים באזור כגורמים מרכזיים לזיהום האוויר במפרץ. לטענתו, מפעלים אלה מהווים איום ישיר לא רק על בריאות התושבים אלא גם על ביטחונם. האזכור של היבט הביטחוני מדגיש את החומרה שבה רואה ראש העיר את המצב, במיוחד לאור העובדה שמתקנים תעשייתיים רגישים עלולים להוות מטרה בעתות חירום.
תושבי חיפה והקריות, שחיים בצל התעשייה הכבדה במפרץ כבר עשרות שנים, מכירים היטב את הבעיה. ריח של זיהום אוויר, ימים שבהם קשה לנשום, וחששות בריאותיים מתמידים הם חלק מהמציאות היומיומית של רבים מהם. הדו"ח החדש של המשרד להגנת הסביבה מספק תיעוד רשמי ומדעי למה שהתושבים חשים וחווים מדי יום.
ראש העיר הזכיר בדבריו את ההחלטה שהתקבלה בממשלה הקודמת בנוגע לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. לדבריו, זוהי הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה באופן יסודי. החזון שהוא מציג הוא של מפרץ חיפה שיהפוך מאזור תעשייתי מזהם לאזור ירוק, בטוח ומשגשג. במקום להיות מה שהוא מכנה "חצר אחורית" של המדינה, האזור צריך להפוך למקום שמקדם את איכות החיים של תושביו.
נקודה משמעותית שהעלה יהב היא ההשוואה לאזור גוש דן. לטענתו, אם דו"ח דומה היה מתפרסם על יישובים במרכז הארץ, התגובה הציבורית והפוליטית הייתה שונה לחלוטין. ההשוואה הזו מדגישה את תחושת הקיפוח של תושבי הצפון, שחשים לעתים קרובות שבעיותיהם אינן זוכות לאותה תשומת לב ודחיפות כמו בעיות דומות באזור המרכז.
