מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מוצא כי אתרי אינטרנט לא נגישים של מפלגות פוגעים בהשתתפות הפוליטית, בעיקר של אנשים מבוגרים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה. המחקר, שהתבסס על טכנולוגיית מעקב עיניים, גילה כי עיצוב אתרים לא אינטואיטיבי מונע מאזרחים להתפקד למפלגות ולקחת חלק בשיח הפוליטי.
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Information Technology & Politics, מצא כי מיקום לא אינטואיטיבי של כפתורים, תפריטים מסורבלים ועיצוב לא נגיש הופכים פעולות פשוטות כמו התפקדות, קריאת מצע המפלגה או יצירת קשר עם הנהגתה, למשימות מתסכלות. "אם האתר אינו נגיש או אינטואיטיבי, המשמעות היא שאנשים פשוט יוותרו על המעורבות הפוליטית כי אינם מצליחים להבין איך להשתמש בו. לא בגלל שהם לא רוצים להשתתף אלא כי הם פשוט לא מוצאים את הדרך", אמר פרופ' ישראל ויסמל מנור מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
המחקר מצביע על כך שמרבית הכלים להשתתפות פוליטית בישראל עברו בשנים האחרונות לאינטרנט, מה שהופך את נגישות אתרי המפלגות לציר מרכזי בדמוקרטיה. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית מעקב עיניים כדי לבחון כיצד עיצוב האתרים משפיע על המשתמשים, וגילו כי בעוד שבעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה מצליחים להתגבר על הפגמים, משתתפים בעלי אוריינות טכנולוגית נמוכה מתקשים מאוד.
שיפורים בעיצוב וקריאה לשינוי
החוקרים ערכו ניסוי שבו קבוצה אחת השתמשה באתרים בגרסתם המקורית, בעוד קבוצה שנייה השתמשה באתרים שעברו התאמות עיצוביות פשוטות. באחד האתרים, כ-40% מהמשתתפים לא הצליחו לאתר את טופס ההתפקדות לפני השדרוג, בעוד שלאחריו, 95% הצליחו במשימה. הזמן הממוצע לביצוע המשימה התקצר במחצית.
"למרבה הצער אנו מדירים שתי אוכלוסיות חשובות: את אלו שלא מתעניינים בפוליטיקה, ואת אלו עם אוריינות טכנולוגית נמוכה", אמר פרופ' ויסמל-מנור. הוא הוסיף כי האוכלוסייה המבוגרת, שהיא לרוב בעלת אוריינות טכנולוגית נמוכה, "היא זו שהכי פנויה, מתעניינת ורוצה להשתתף", וכי "מפלגה שחפצה חיים לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את האוכלוסייה הזו רק בגלל עיצוב רשלני באתר". החוקרים מסכמים כי "זו אינה סוגיה טכנולוגית, כי אם שאלה דמוקרטית מהותית – האם אנחנו רוצים שרק המתוחכמים דיגיטלית ישתתפו בתהליך הפוליטי, או שכל אזרחי המדינה יוכלו לקחת חלק שווה בעיצוב עתידם".
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!