בית המשפט קבע תנאים מחמירים לפתיחת אתר בנייה שנסגר בגין העסקת שוהים בלתי חוקיים

בית משפט השלום בחיפה קיבל השבוע בחלקו ערעור של קבלן בנייה על צו מנהלי שהורה על סגירת אתר בנייה ברחוב התיכון 70 בעיר למשך 30 ימים. השופט בוריס שרמן קבע כי במקום סגירה מוחלטת, האתר יוכל לחזור לפעול בכפוף לתנאים מחמירים וערבויות כספיות, שנועדו להפחית את הסיכון לביצוע עבירות נוספות.

הצו המנהלי להגבלת שימוש במקום ניתן ביום 17 בספטמבר 2025 על ידי מפקד מחוז חוף במשטרת ישראל, זאת לאחר שביום 13 בספטמבר נתפסו באתר הבנייה שישה שוהים בלתי חוקיים. הקבלן, סאמר אבו נאג'י, הגיש ערעור על הצו וטען כי האתר אינו פעיל בימי שבת ולא היה בו שומר או עובד כלשהו מטעמו. לטענתו, לא מתקיימים התנאים למתן צו הגבלת שימוש לפי חוק הכניסה לישראל, והצו פוגע בו בצורה לא מידתית.

בא כוח המשטרה, עורכת הדין קרן לרנר מרישוי עסקים מחוז חוף, התנגדה לערעור וטענה כי קיימות ראיות מנהליות בעוצמה נדרשת. בהתייחס לנושא, הוצג לבית המשפט סרטון מצלמת גוף של שוטר שהגיע לאתר, ממנו ניתן לראות כי המקום בו נמצאו התושבים הזרים משמש ללינה, שכן מונחים בו מספר מזרנים ואף מקרר קטן. לטענת המשטרה, אין בכך שהקבלן מכחיש את העסקת התושבים הזרים כדי לשלול קיומן של ראיות מנהליות בעוצמה נדרשת.

השופט שרמן קבע בפסק דינו כי אכן מתקיימים התנאים להוצאת צו הגבלה על פי חוק הכניסה לישראל. השופט ציין כי עצם העובדה שבאתר נמצאו שישה שוהים בלתי חוקיים בנסיבות המלמדות בבירור כי הימצאותם במקום אינה אקראית או תמימה, מקימה יסוד סביר להניח כי באתר בוצעה עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. עוד קבע השופט כי קיים יסוד סביר לחשש שהאתר ימשיך לשמש לביצוע עבירות אם לא יוגבל השימוש בו.

בפסק הדין נאמר כי על פי עדות הקבלן עצמו, אין לו כל שליטה או בקרה על זהות העובדים או הלנים באתר. זאת ועוד, האתר אינו מאויש במהלך סופי שבוע, כך ששוהים בלתי חוקיים יכולים להיכנס ולשהות באתר באין מפריע, כפי שאירע בפועל. השופט ציין כי ביצוע העבירה נחשף באקראי, ואין לדעת כמה תושבים זרים עבדו ולנו באתר בעבר. מכאן שהמשך הפעלת האתר במתכונת הנוכחית מבסס חשש לביצוע עבירות נוספות.

עם זאת, השופט שרמן הדגיש כי גם אם מתקיימים התנאים להוצאת הצו, שומה על המשיב לבחור בהגבלות הפוגעות פחות ככל הניתן בזכויות הפרט. משמעות הדבר, צו הסגירה יינתן רק במקום בו לא ניתן יהיה להתנות את פתיחת האתר בתנאים שיפחיתו את הסיכון הנשקף לציבור. השופט הביא בחשבון את הנזק הכלכלי הנגרם לקבלן מהוצאת הצו, אך ציין שמול נזק זה עומד אינטרס ציבורי מובהק בשמירה על ביטחון הציבור ומניעת פיגועים.

בהקשר זה, השופט התייחס למצב הביטחוני ולסכנות הכרוכות בהעסקת שוהים בלתי חוקיים. הוא הפנה לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו צוין כי לפני שבועיים בלבד בוצע פיגוע רצחני ביפו על ידי שוהים בלתי חוקיים אשר הכירו את המקום היטב לאחר שהועסקו באופן בלתי חוקי במוסך. השופט הדגיש כי מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, השתנתה נקודת האיזון בכל הנוגע לעבירות שוהים בלתי חוקיים לכיוון מתן משקל מוגבר לאינטרס הציבורי שבמניעת תופעת ההסתננות.

למרות כל האמור, השופט קבע כי ניתן להימנע מסגירת האתר ולהשיג את תכלית הצו באמצעות קביעת תנאים וערבויות שיפחיתו את הסיכון הנשקף מהמשך הפעלת האתר. הוא ציין כי מקרה זה אינו שונה באופן מהותי ממקרים רבים אחרים בהם הורה על פתיחת עסקים תוך קביעת תנאים וערבויות, והפנה למספר החלטות קודמות שניתנו על ידו במקרים דומים.

השופט הוסיף כי עסקינן בעבירות שמבוצעות ממניעים כלכליים, ומקום בו ייקבעו תנאים וערבויות שיהיה בהם כדי להפוך את גילוי העבירה לקל יותר ואת המחיר שישלם הקבלן במקרה של ביצוע עבירות נוספות לכבד מאוד, התמריץ להמשך ביצוע העבירות יפחת מאוד. לכך יש להוסיף, לפי פסק הדין, נתונים מיוחדים המפחיתים את הסיכון הפרטני הנשקף מהקבלן: היעדר מוחלט של עבר פלילי כלשהו והיעדר ראיות למודעות פוזיטיבית של הקבלן לביצוע העבירות באתר.

בהתאם לפסק הדין, האתר יוכל לחזור לפעילות בכפוף לעמידה בתנאים מצטברים ומחמירים. התנאי הראשון קובע באופן חד משמעי כי באתר לא יעבוד, לא ילון ולא ישהה תושב זר שנכנס לישראל או שוהה בה שלא כדין, בניגוד לחוק הכניסה לישראל. התנאי השני מחייב את הקבלן לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח כי כל מי שיעבוד באתר הוא אדם השוהה בישראל כדין, ולעניין זה לא תהיה לקבלן הגנה כי לא ידע שאדם שעבד באתר הוא תושב האזור או שהה בישראל שלא כדין.

במסגרת התנאים, חויב הקבלן למנות מפקח מטעמו שיהיה אחראי על קליטת כל עובד חדש באתר. המפקח ייפגש עם כל עובד באתר וככל שלא מדובר בתושב ישראל, יוודא כי לעובד יש היתר שהייה והעסקה כדין. פרטי המפקח יימסרו לבקר רישוי בתחנת משטרת חיפה. השופט הדגיש כי לצד האחריות החלה על קבלני המשנה להעסיק עובדים בעלי היתרי שהייה ועבודה בישראל כדין, תחול על המפקח אחריות נפרדת ועצמאית לוודא כי כל מי שעובד באתר הוא בעל אישורים כדין, גם אם מדובר בעובד קבלן.

התנאים מחייבים את המפקח לצלם היתרי עבודה של כל העובדים באתר לצורך תיעוד, לעקוב אחר מועדי פקיעת תוקפם של ההיתרים, להתריע בפני העובד וקבלן המשנה לפני מועד פקיעת תוקפו של ההיתר, ולא להתיר את המשך העסקת העובד באתר לאחר פקיעת ההיתר. בנוסף, על המפקח להעביר לבקר רישוי של תחנת משטרת חיפה רשימת עובדים באתר שאינם תושבי ישראל ולדאוג להודיע מיד על כל שינוי ברשימה זו.

להבטחת קיום התנאים, הורה השופט על הפקדת ערבות כספית של 40 אלף שקלים בקופת בית המשפט, וכן על חתימת ערבות עצמית של הקבלן על סך 80 אלף שקלים. הפרת התנאים תביא לחילוט הערבויות. כמו כן, נקבע כי המשטרה תהיה רשאית בכל עת להיכנס לאתר על מנת לוודא את קיום התנאים. התנאים יעמדו בתוקף למשך 12 חודשים או עד לסיום העבודות באתר, לפי המוקדם, וההפקדה תוחזר לקבלן בחלוף 30 ימים מתום תוקף התנאים.