בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת נזקי גוף של אישה שהחליקה על נוזל ברצפת קניון עזריאלי בחיפה ושברה את צוואר הירך, וחייב את הקניון בתשלום פיצוי בסך 108,140 שקלים. השופטת אפרת קריב קבעה כי הן הקניון והן חברת הניקיון הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי המבקרים, אך ייחסה לתובעת אשם תורם בשיעור 15 אחוזים.
על פי פסק הדין שניתן ב-30 במרץ 2025, האירוע התרחש ביום 29 ביוני 2021 כאשר התובעת נכנסה לקניון עזריאלי בחיפה והחליקה על נוזל שהיה על הרצפה בסמוך לחנות קופיקס. התובעת העידה כי לאחר הנפילה לא יכלה לקום ואנשים שהיו בסביבתה סייעו לה לקום והושיבו אותה על כיסא. זיאד ג'אבר, קצין בטחון בקניון שניגש אליה מיד לאחר הנפילה, מילא טופס אירוע שבו נרשם כי התובעת החליקה על מים בקומת הקרקע מול חנות קופיקס.
בעלה של התובעת העיד כי למרות שלא ראה את הסיבה לנפילתה של אשתו, המכנסיים שלה היו רטובים. הוא הוסיף כי ג'אבר הזמין את האמבולנס משהבינו שהתובעת אינה יכולה לדרוך על הרגל. בדוח מגן דוד אדום שצורף לתיק נרשם: "בהגיענו למקום נמצאה המטופלת יושבת על כיסא בקניון. מתלוננת על כאבים באגן ובכל רגלה השמאלית ללא יכולת תזוזה לאחר שהחליקה ממים".
הקניון לא הכחיש את קיום המפגע עצמו, אך טען כי מדובר במפגע רגעי ורנדומלי שאין בו כדי להפר את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת, מכיוון שמדובר בכ-20 סנטימטרים בלבד מתוך אלפי מטרים של רצפת הקניון. השופטת קריב דחתה טענה זו וקבעה כי התובעת נפלה עקב מפגע רטיבות בקניון, וכי הן על הקניון והן על חברת הניקיון הייתה החובה לדאוג לכך שהמעבר בשטח הקניון יהיה בטוח, חובה שהופרה.
השופטת התייחסה לסוגיית האמינות של התובעת, שהייתה העדה היחידה לסיבת הנפילה, וקבעה כי עדותה הייתה אמינה. "התובעת לא שינתה מגרסתה בכתב התביעה ובתצהיר והסבירה בפשטות כיצד אירעה הנפילה ומה קרה לאחר מכן. גם תשובותיה לחקירה הנגדית היו ענייניות ולא מצאתי סתירות בדבריה", כתבה השופטת. בית המשפט קבע כי דוחות האירוע של הקניון, המסמכים הרפואיים ועדות בעלה של התובעת מהווים סיוע לעדותה.
התובעת שברה את צוואר הירך משמאל בתאונה ועברה ניתוח לשחזור וקיבוע השבר. היא הייתה מאושפזת למשך שבעה ימים ולאחר הניתוח טופלה בפיזיותרפיה. ד"ר אורן בן לולו, מומחה בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 20 אחוזים בגין המצב לאחר השבר והניתוח שהותיר אותה עם צליעה ניכרת משמאל, ורגל שמאל שקצרה מרגל ימין כדי 1.5 סנטימטרים וכן הגבלות תנועה ברגל שמאל. בנוסף, המומחה קבע נכות זמנית בשיעור 100 אחוזים למשך חצי שנה ונכות זמנית של 50 אחוזים למשך חצי שנה נוספת.
הקניון טען כי יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי בשיעור של 25 אחוזים לפחות, מכיוון שהיה עליה לשים לב לתוואי ההליכה שלפניה ולהבחין במפגע. השופטת קיבלה חלקית את הטענה וקבעה: "אדם ההולך ברחוב או בקניון, עיניו בראשו ועליו לשים לב למדרך רגלו. מדובר במפגע שניתן היה להבחין בו". לפיכך, בית המשפט הטיל על התובעת אשם תורם בשיעור 15 אחוזים.
התובעת, שהיא גמלאית, לא עבדה עובר לאירוע ולא אחריו ולכן לא התבקש פיצוי בגין הפסדי שכר. התובעת ביקשה בתחשיב הנזק סך של 85,000 שקלים בגין כאב וסבל, 194,000 שקלים בגין עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, ו-100,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות וניידות. התובעת לא שכרה עזרת צד שלישי בשכר, אך ביקשה פיצוי בגין עזרת בעלה ובתה לאחר התאונה. על פי עדותה, בעלה סייע לה בכל צרכי היום יום בתקופת השיקום הארוכה כאשר נזקקה לסיוע של הליכון, ואף היום היא אינה יוצאת מהבית בלעדיו והוא מסיע אותה לכל הבדיקות הרפואיות והטיפולים.
בית המשפט פסק בראש הנזק של כאב וסבל סך של 50,000 שקלים, בראש הנזק של עזרת הזולת סך של 20,000 שקלים לעבר וסכום של 45,000 שקלים לעתיד, ובסוגיית ההוצאות הרפואיות סך של 15,000 שקלים על דרך האומדנה. הסכום הכולל שהתקבל הוא 130,000 שקלים, ממנו נוכו 15 אחוזים בגין אשם תורם (19,500 שקלים) וכן סך של 2,360 שקלים ששולמו לתובעת כדמי סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. הסכום לאחר הניכויים עומד על 108,140 שקלים.
הקניון הגיש הודעה לצד שלישי כלפי חברת הניקיון. באפריל 2024 נודע כי חברת הניקיון נמצאת בהליך חדלות פירעון ולכן הוקפאו ההליכים נגדה. השופטת קבעה כי על הקניון לשאת בתשלום המלא כלפי התובעת, אך ביחסים בין הקניון לחברת הניקיון ולמבטחתה, על חברת הניקיון והמבטחת להשיב לקניון מחצית מהתשלום שישולם לתובעת. לסכום הפיצוי יש להוסיף שכר טרחת עורך דין בשיעור 20 אחוזים בתוספת מע"מ, החזר חוות דעת רפואית, החזר שכר טרחת מומחה בית המשפט והחזר אגרה.
